בעת התרחשות הדליקה הגדולה שלט בארץ ישראל השליט
.
מוחמד עלי
המצרי מאז 1381
ב־0481 חזרו התורכים וכבשו את ארץ ישראל, אך הם לא
טרחו להקים בעיר תחנת מכבי אש. התורכים לא הקפידו כידוע
על מתן שירותים מוניציפאליים, למעט גביית מיסים... ב־1981
נחקק באיסטנבול חוק המקנה למושלים המקומיים להקים
תחנת כיבוי במחוזותיהם. דבר לא נעשה ורק מאוחר יותר
ב־6391 אחרי פרוץ ה"מאורעות" הוקם בירושלים גדוד מכבי
.
אברהם נוימרק
אש מתנדבים, שבראשו עמד המהנדס
כיום מפקד תחנת שירות כיבוי איזורית ירושלים הוא רשף
, ובתחנה משרתים כ־021 קצינים, לוחמי אש ואנשי
אלי בסון
מנהלה.
שימש עורך "הכבאים 201"
עמרם קליין
המביא לדפוס
בטאון ארגון הכבאים בשנים 6991־2002 וכיום, בין יתר
.
עיסוקיו, הוא פועל לקידום מורשת הכבאות בישראל
ממקומו ויצא, כששומריו הרבים מפנים לו מקום בכוח דרך ההמון
הדחוס שמילא את הכנסייה. בשל ריבוי האנשים התעכבנו קצת ואז
יצאנו יחד כדי לחזור למנזר בו התאכסנו... והנה ראיתי אנשים רובצים
זה על זה בכל החלק הזה של הכנסיה, עד כמה שיכולתי לראות בכיוון
לשער. עברתי ביניהם כמיטב יכולתי עד שנעשו כה צפופים שנאלצתי
לא הבחנתי בזה בהתחלה,
מתים!
לדרוך עליהם. לפתע הבנתי כי כולם
כי חשבתי שרק התעייפו מן הטקסים ושכבו לנוח; אך כשהגעתי
לערימה גדולה של גוויות, ראיתי אותה הבעה חדשה וקשה על פניהם,
שאינה מטעה אף פעם. רבים מהם היו שחורים לגמרי ממחנק, ומלבדם
היו אחרים שהיו מכוסים בדם ובשיירי מוח וקרביים של אלה שנדרסו
על־ידי ההמון...
טיפסתי מעל לערימת גוויות וחזרתי לתוך הכנסייה... המתים שכבו
בערימות, אפילו על אבן המשיחה וראיתי לא־פחות מארבע מאות
מתים וגוססים שכובים האחד על השני, לעיתים עד לגובה של חמישה
עזב את הכנסיה רק דקות ספורות לפני, וכמעט
איברהים פחה
רגל.
שנדרס למוות אף הוא; הקהל לחץ עליו מכל הצדדים והוא ניצל רק
בזכות מאמציהם הנואשים של שומריו, שאחדים מהם נהרגו אף הם
בתוך המאבק הזה. רק בקושי הגיע המושל לחצר החיצונית. נאמר
שהוא התעלף יותר מפעם במאבק זה ולבסוף נאלצו מלוויו לפלס לו
דרך בעזרת חרבותיהם בשדרות הדחוסות של עולי הרגל. הוא נשאר
בחוץ ונתן הוראות לסילוק הגוויות. הוא הורה לאנשיו להפריד בין
אלה, שנראו חיים עדיין לבין הגופות המתות...
ניצל לבסוף מהמהומה והצליח לצאת משם לאחר
רוברט קרזון
שעתיים. היה זה האסון החמור ביותר, שנמסר עליו בתולדות נס
הדלקת האש הקדושה. נראה שהוא נגרם בשל מספרם הגדול של עולי
הרגל, שהחלו לנהור לירושלים עם השתפרות מצב הבטחון בראשית
תקופת השלטון המצרי (0481־1381). רק לאחר האסון הזה ננקטו
בשנים שאחרי כן אמצעי בטיחות למניעת הישנות הדברים.
ז"ל מחבר הספר
נתן שור
מבקשת להודות לסופר
"הביטחון"
מערכת
, על הרשות לפרסם את
דביר"
(7891), ולהוצאת "
תולדות ירושלים
ז"ל
נתן שור
מבקשת להודות שוב לסופר
"הביטחון"
הכתוב. מערכת
על
כתר"
(8891) ולהוצאת "
ספר הנוסעים לארץ ישראל
מחבר הספר
.
רוברט קרזון
הרשות לפרסם את הכתוב בפרק על
נשמח לראותכם בתערוכת הביטחון במרכז הירידים
והקונגרסים בתל אביב בין התאריכים
92-72 במאי
25 |
הביטחון
מרץ-אפריל 4102
