לעו”ד קדושומערכת“בדלתייםפתוחות” -שלום,
הנני עו”ד בפרקליטותמחוז חיפה, וכן מחזיק ברישיונות
עריכתדין בניו-יורק ובפרובינצייתאונטריו -קנדה.
אבקש להעיר לעו”ד קדוש, כי לטעמי 000,3 עורכי הדין
המועסקיםבשירותהמדינה וברשויותהמקומיות(לאבדקתי
אתהמספר) לאייפגעו כללמחקיקתביטוחחובהלעורכי דין.
אקדים ואומר, שאני עצמי פניתי בעניין זה ללשכתעורכי
הדין ולראשותהלשכההקודמתבמחוז חיפה, אך לצערי דבר
לא נעשה (למיטב ידיעתי).
מייל ששלחתי בשעתו לראשהלשכה (הקודם) עםהעתק
למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, “זיכה” אותי
במקלחתשל צוננים (ממחלקת ייעוץ וחקיקה...).
מכל מקום, דמי החבר של עורכי הדין בשירות המדינה
(ואולי גםברשויותהמקומיות) משולמיםעל ידי המדינה.
עורכי הדין בשירות המדינה אינם זקוקים כיום לביטוח
אחריות מקצועית ממספר סיבות, ולמשל: הדבר אינו נדרש
בחוק (מובן מאליו...), בתור עובדי מדינה ככל שלמישהו
תהיה נגדם עילת תביעה הנובעת מביצוע פעולה כעו"ד
במסגרת העבודה, המדינה תיכנס לנעלי אותו עו"ד מכוח
ס' 7א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], "הלקוח" (המדינה) לא
יתבעאתב"כ (הפרקליט) בגין רשלנות, ועוד.
לטעמי כבר מזמן היהצריך לחייבאתעורכי הדין בביטוח
כנגד סיכוני רשלנותמקצועית.
בקנדה, הדבר חובה. יחד עם זאת, עורכי דין שמשתתפים
) מקבלים
Continuous
Legal
Education
(
CLE
בתוכניות
הנחה בתעריפי הביטוח. בנוסף, עורכי דין שעיסוקם בנדל”ן
משלמיםפרמיותגבוהותהרבה יותר.
לפיכך, חובהלדעתי לחייבאתעורכי הדין לרכושפוליסות
ביטוח, אך ישלעשות זאתבחכמה ובהפעלתשיקול דעת:
1. מכרז של לשכתעורכי הדין.
2. הנהגתתעריף משתנה כתלות "בסיכון" שמהווה אותו
עורך דין (ותק, תחומי מקצוע, השתלמויות, תביעות
בעבר).
3. ויתור על פוליסה למי שמתלה את רשיונו (בין אם
ביוזמתו ובין אםכתוצאהמענישהעל ידי הלשכה).
בברכה,
שאול כהן, עו"ד
למוטט אותו כלכלית, ומאידך גיסא, נקודת מבטו של
הלקוח, שבמקרה של רשלנות עורך הדין, בעיקר במקרי
קיצון, לא יהיה לו ממי להיפרע בהעדר כיס עמוק בדמות
חברתהביטוח.
חוקלהגנתעורךהדין
חקיקת חוק המחייב את עורכי הדין להחזיק פוליסת
ביטוח אחריות מקצועית, כפי שנהוג ברכבים (ביטוח
חובה), יכולה להגן הן על האינטרס של הלקוחות והן על
האינטרס של עורכי הדין, אך יש בה משום התערבות
פטרנאליסטית (אני, המדינה, מחייבת אותך להגן על
עצמך מפני אסונות שיכולים לפקוד אותך) ויש שיאמרו
שיש בחקיקה שכזו משום פגיעה בחופש העיסוק.
קיימות קבוצות שונות של עורכי דין שיהיו הנפגעות
הישירות של חקיקה שכזו, דוגמא אחת הינה כ-000,3
עורכי דין המועסקים בפרקליטויות השונות בשירות
המדינה או ברשויות המקומיות. בנוסף להם, מדי שנה
מצטרפים ללשכה כ-000,3 עורכי דין חדשים, אך רבים
מהם נאלצים להישאר מובטלים לתקופה של שנה לפני
שהם מוצאים עבודה. הדבר נכון גם לגבי עורכי דין
שהתמחו במשרדים גדולים ויוקרתיים, אך לא נשארו בהם
לאחר תום ההתמחות ומחפשים עבודה לאחר הסמכתם.
קבוצה נוספת, מוערכת בכ-000,2 עורכי דין המשלמים
בכל שנה דמי חבר, אך מועסקים בתחומיםאחרים במשק
וכלללאעוסקיםבעריכתדין. הסיבותלכךשעורכי דין אלה
ממשיכיםלשלםדמי חברללשכההן רבותומגוונות: חלקם
עושיםזאתמטעמי יוקרהאו כדי שיוכלו להמשיך להתהדר
בתואר עו"ד גםבמקצועשבו הםעוסקים; ואחריםעושים
זאת כדי שיוכלו לבצע פעולות משפטיות מסוימות עבור
בני משפחותיהם, למשל לייצג אותם בתביעות הנוגעות
לעניינים פרטיים או לבצע אימות חתימות על תצהירים
לחברים ולבני משפחה.
לעניות טעמי, טוב יעשה המחוקק באם יקדם חקיקה
המחייבת ביטוחאחריותמקצועיתאשר יכולה, בסופו של
דבר, להביאלתועלתרבהבכמהמישורים:
•
הגנה על עורכי הדין מפני תביעות העלולות למוטט
אותםכלכלית-ממילאעלותהביטוחתגולם, בסופו של
דבר, בשכר הטרחה.
•
הגנה על כלל הציבור המשתמש בשירותיהם של עורכי
הדין על מנתשלא יעמוד מול שוקתשבורה במקרה של
רשלנותעורך הדין.
•
צמצום מאסיבי של העוסקים במקצוע עריכת הדין,
בכך שייפלטו מהמקצוע אותםאלו שעסקו בו בשוליים
או כאלה שפרנסתם דחוקה, עד כדי שלא משתלם להם
לרכושפוליסתאחריותמקצועית, ובנוסף-אלו שיעברו
על החוק- יושעו מחברותםבלשכה.
•
הגדלת מעגל המבוטחים בכ-000,03 עורכי דין נוספים
יכולה לגרום להוזלה משמעותית בעלויות הביטוח
ולהפיכתו לנגישוזמין לכל כיס.
אחתמתופעותהלוואי המסוכנותשלהצפת
מקצועעריכתהדין הינההיעדרביטוח
אחריותמקצועיתלחלקמעורכי הדין.
מי מעז?
כ
ידוע, אין כל חובה חוקית גורפת המחייבת
את עורכי הדין להחזיק בפוליסת ביטוח
אחריות מקצועית. על פי הערכות של לשכת
עורכי הדין, כמחצית מכלל עורכי הדין
הרשומים, אינם מבוטחים בביטוח אחריות
מקצועית. זהו נתון דרמאטי. המשמעות היא
שכ-000,03 עורכי דין החשופים לתביעות בגין רשלנות,
עלולים למצוא את עצמם במעמד של פושטי רגל, שכן
מקרי הרשלנות במקצוע שלנו, בעיקר כשהדברים אמורים
בעוסקים במקרקעין, מעלים לעיתים נזקים נטענים של
מיליוני שקלים למקרה. במהלך שנת 2102 אישרה המועצה
הארצית של לשכת עורכי הדין, באופן עקרוני, שורת כללים
חדשים, המטילים חובת ביטוח אחריות מקצועית על כלל
עורכי הדין בישראל. הכללים אושרו לפי טיוטה שהכינה
ועדת הביטוח בלשכה. הנוסח היה אמור להגיע לאישור
המועצה הארצית ולאחר מכן לעבור למחלקת ייעוץ וחקיקה
במשרד המשפטים, שתכין נוסח סופי לאישורו של שר
המשפטים. למיטב ידיעתי, המהלך לא הושלם עד היום.
בבואי לכתוב מאמר זה, טעיתי לחשוב כי עיקר עורכי הדין
המוותריםעל רכישתביטוחאחריותמקצועיתהינםעורכי
דין עצמאים, שהשיקול לאי רכישת ביטוח הינו שיקול
כלכלי -ביטוחאחריותמקצועיתהבסיסי ביותר עולהמעל
ויותר,
₪ 8,000-
לשנה כשהוא יכול להגיע עד ל
₪2,500
בהתאם לכיסויים הנרכשים ובהתאם לגובה ההשתתפות
למקרה ביטוח אחד בתחום
₪ 45,000
העצמית (עד
המקרקעין).
ולמה?
להפתעתי, נתקלתי במקריםבהםמשרדי עורכי
דין, בעיקר כאלה העוסקים בגבייה ובהוצל"פ,
המעסיקים מספר של עורכי דין, נוהגים
מטעמי חסכון לבטח רק אחדים מעורכי
הדין של המשרד, שהם, ורק הם, חותמים
על המכתבים היוצאים מהמשרד,
הגם שעורכי הדין הלא מבוטחים
טיפלו הלכה למעשה בלקוחות.
תופעה זו מציפה שתי סוגיות: מחד
גיסא, נקודת מבטו של עורך
הדין, החשוף, ולא תמיד יודע
עד כמה, לתביעות שעלולות
עו"דשימי
קדוש
ביטוחבשםהחוק
18
בדלתייםפתוחות94נובמבר-דצמבר3102
התגובותשלכם
בהמשךלכתבהמגיליון 94
"אנחנו כותבים-
.
אתםמגיבים"
אנחנו לאמתחייבים
לפרסםאתכל
התגובות, אבל
המעניינות והמאתגרות
יקבלו פרסום.
שתפו אותנו בעמדותיכם
ותחושותיכם.
Shutterstock.com
12
בדלתייםפתוחות05אפריל-מאי 4102
