מגזין המים הישראלי

הנדסת מים

אחד מהיישובים מתקן התפלה קטן המספק מי שתייה לתושבים. בשנים

האחרונות מבצעת "מקורות" פרויקט של הקמת מערכות מים מותפלים

לכל צורכי הבית של יישובי הערבה התיכונה והצפונית, להגברת אמינות

אספקת מים.

אבל השינוי האמיתי הוא הפרויקט שמבצעת "מקורות" בימים אלה ואשר

צפוי להסתיים בשנת 6102 - פרויקט "צפית סדום". במסגרת הפרויקט

תחוברנה הערבה התיכונה והערבה הצפונית למערכת המים הארצית.

החיבור מתבצע בשל הצורך להוסיף מים באיכות טובה ליישובי הערבה,

אשר נמצאים בתהליכי התרחבות. הרחבת ההתיישבות תלויה באופן

ישיר בכמויות המים הזמינות באזור ובפיתוח מקורות מים נוספים. החיבור

למערכת המים הארצית יאפשר את תגבור אספקת המים האיכותית,

כתוצאה מהתבססות על מקור מים נוסף, אמין וזמין.

אילת כמודל להתפלת מים

אילת, העיר הדרומית והחמה ביותר בישראל, אשר מנותקת

ממערכת המים הארצית, סבלה בעבר ממצוקת מים גדולה. בשנות

השישים של המאה ה-02 הפעילה "מקורות" באילת את המתקנים

הראשונים להתפלת מי ים בשיטת האיוד. בשל צריכת האנרגיה

הגבוהה בשיטה זו חיפשה החברה תהליך חלופי, והייתה חלוצה

בשימוש בטכנולוגיית האוסמוזה ההפוכה, החסכונית באנרגיה.

לאחר פיתוח הטכנולוגיה הקימה "מקורות" מתקני התפלה גדולים

להתפלת מים מליחים שמקורם בקידוחים באזור, על מנת לספק מי

שתייה לאילת וליישובי הערבה - "סבחה א' ו-ב'".

בשנת 7991 חנכה "מקורות" את המתקן הראשון בישראל

להתפלת מי ים, הפועל בטכנולוגיית האוסמוזה ההפוכה - "סבחה

ג". זהו המתקן היחיד בעולם שתוכנן לטפל בתמהיל של מי ים ורכז

חזור תוצרי הלוואי ממתקני

מהתפלת מים מליחים, תוך ניצול ומ

התפלה סמוכים.

כיום מספקים המתקנים להתפלת מי ים ולהתפלת מים מליחים

באילת את מלוא הצריכה של תושבי העיר - כ-000,55 מ"ק

ליממה של מים ראויים לשתייה, אשר מאפשרים את קיום התיירות

הענפה בעיר.

במהלך השנים שיפרה "מקורות" את תהליך ההתפלה: בשנת 4002

נוספו לתהליך אמצעים לסילוק הבורון מהמוצר, במטרה למנוע

נזקים לגידולים החקלאיים הרגישים ליסוד הכימי זה. בשנת 6002

פיתחה "מקורות" פטנט בנושא, אשר אושר באוסטרליה בשנת

1102 ובישראל בשנת 4102.

בלימת ההמלחה באקוויפר החוף

"הנקז המזרחי"

פרויקט "הנקז המזרחי" נועד לשקם את אקוויפר החוף הדרומי,

לבלום אתתופעתההמלחה הפוקדתאותו בשנים האחרונות ולהוריד

את המליחות של האקוויפר, שהוא מקור המים הטבעי המרכזי של

מדינת ישראל. שיקום האקוויפר מבוצע על ידי יצירת חיץ הידרולוגי

ממזרח לאקוויפר באמצעות שרשרת של כ-04 קידוחים, אשר

מונעים מהמים המליחים - הזורמים ממזרח למערב - להמשיך

ולהתפשט באקוויפר. מלבד היותם בולמי התפשטות ההמלחה,

משמשים הקידוחים גם לשאיבת המים המליחים מהאקוויפר. המים

המליחים נשאבים מציר מזרחי לאקוויפר החוף ומותפלים בשני

מתקני התפלה שהקימה "מקורות" במסגרת הפרויקט: ב"מתקן

להט" סמוך לאשקלון )מושב תלמי יפה(, וב"מתקן גרנות" ליד קריית

מלאכי. מי הרכז ממתקנים אלה מנוקזים באמצעות קו רכז "גרנות-

אשקלון", שהוא קו ייחודי מסוגו בעולם. אורך הקו כ-03 ק"מ והוא

מגיע עד למוצא הים התיכון באשקלון. מתקני ההתפלה ב"להט"

וב"גרנות" מופעלים בשיטת האוסמוזה ההפוכה. המים המותפלים

במתקנים האלה עוברים טיפול משלים בהתאם ל"תקנות בריאות

העם" למי שתייה, ואיכות מי המוצר המתקבלת גבוהה מאוד ועומדת

בדרישות התקן המחמירות ביותר. המים מופנים למערכת המים

הארצית ומשמשים לשתייה ולחקלאות. באמצעות הפרויקט תורמת

"מקורות" הן לשימור האוגר התפעולי ומאגרי המים העתידיים של

ישראל והן לקידום פיתוח בר קיימא.

הפרויקט מתבצע בשלבים, ייקדחו בו עשרות קידוחים נוספים

לאורך השוליים המזרחיים של האקוויפר ומתקני ההתפלה יורחבו

ותפוקתם תגדל.

"מקורות" מתפילה בלימסול