29.05.15 | י"א סיון תשע"ה| 162 גליוןשביעי | 26
פרויקט השו"ת משה גלנץ
)23( נשוי לשירן יותם זמרי
ובקרוב עומדים השניים לחבוק
ילד ראשון.
נולד בעפולה, למד הנדסאות
אלקטרוניקה עוד לפני הצבא
ושירת בחיל האוויר כטכנאי
סימולאטור.
כשהשתחרר נסע לטיול במזרח,
שם גילה לראשונה את מקצוע
הקופירייטר. כשחזר החל ללמוד
בתל אביב ומאז הוא מתגורר
בעיר הגדולה.
הוא גר בפייסבוק וביום רגיל הוא
יעלה בין 5 ל-8 סטטוסים שיזכו
אותו באלפי לייקים.
כיום הוא עובד במשרד הפרסום
', כותב טור G'ענבר מרחב ניסן
.'nrgאישי ב'מקור ראשון' וב-'
מגדיר את עצמו כצרכן תקשורת
אובססיבי - שמבקר את התקשורת
באופן אובססיבי לא פחות.
יותם זמרי ם ִ ע
משפט ציבורי מסוכן. אבל יש לא מעט
מקרים בהם הפייסבוק משמש כבמה
היחידה בה ניתן להתנגד לעוולות שונות,
שבעבר לא יכולת לעשות מולן כלום.
החוכמה היא, כמו בכל דבר בחיים,
לדעת איך להשתמש בכלי.
יאיר לפיד.
לא בן אדם רע. מגיע עם כוונות טובות.
אבל במודע או שלא מפיץ המון שנאה.
מהווה את הדוגמא הטובה ביותר
לכוחה של התקשורת במדינת ישראל.
אם בנאדם שכתב טורים לעיתון וקרא
בצורה טובה מפרומטר, יכול רק בשל
כך לקבל 91 מנדטים ולעקוף את
מפלגת העבודה ההיסטורית, אז שלא
יספרו לי שהתקשורת כאן לא קובעת
כלום. התקשורת היא בעיני המפלגה
החזקה בישראל.
סנסנה.
אין לי מושג מה זה אבל זה נשמע טעים.
שים לי שתיים בפיתה.
פתח תקווה.
החשש הגדול ביותר של זוגות צעירים
.בתל אביב
הכי ישראלי.
במהלך 'צוק איתן', נפל החייל שון כרמלי
ז"ל. בשל היותו חייל בודד היה חשש כי
לא יגיעו מספיק אנשים להלוויה שלו.
אוהדי מכבי חיפה, קבוצתו האהודה של
שון, החלו להפיץ ברשת קריאות להגיע
להלוויה. יותר מעשרים אלף איש הגיעו
להלוויה )יש שאומרים 000,04(.
יוקר המחיה.
יקר פה. אפשר לשפר, אבל איכשהו
מרגיש לי שחלק גדול מ-'המחאות' בנושא
מובילים בסוף לאותם מחוזות ישנים של
ימין ושמאל. קצת חבל לי על זה.
כביש 09.
סדרה נחמדה. כביש קצת פחות נחמד.
בית המשפט העליון.
כלי חשוב ביותר לדמוקרטיה. רק חבל
שלעיתים נוצרת כאן התחושה שכל
הדמוקרטיה הזאת מפריעה לו לשלוט.
אולי הגיע הזמן שבמקום לבחור חברי
כנסת, נשלשל לקלפי את שם השופט
המועדף עלינו. זה אולי לא יהיה מקצועי
אבל בטוח הרבה יותר הטרוגני מהחונטה
הלבנבנה ששולטת שם.
פוליטיקה.
לא ממש אוהב לכתוב על זה.
אריק שרון.
דוגמא נחמדה לאיך שגם גיבור ישראל
אמיתי יכול למכור הכל בשביל חיבוק
תקשורתי בסוף ימיו.
נפתלי בנט.
רוח חדשה במקום שעד לפני כמה שנים
בקושי נשב שם משהו.
איילת שקד.
אינטליגנטית, רהוטה, ימנית, חילונית.
ועל כן מהווה את הדגל האדום הבוהק
ביותר בעיניהם של "אבירי הדמוקרטיה
והפלורליזם".
בנימין נתניהו.
לא המנהיג הנורא שעושים ממנו מצד
אחד. לא המנהיג הגדול שעושים ממנו
מהצד השני.
ענת וקסמן.
לא לבד. מייצגת בדבריה לא מעט אנשים
בבועה בה היא חיה.
תל אביב.
יא חביבי תל אביב, עיר נפלאה והרבה
יותר מגוונת ממה שחושבים. לא מאמין
בשטות של 'מדינת תל אביב', אולי כי
אני חי כאן עשר שנים ואני לא באמת
מכיר תל אביבי אחד שנולד פה. אני
עפולאי, חברים שלי מגיעים מרחובות,
טבריה, חדרה. כולם חיים כאן ונחשבים
'תל אביביים'.
ירושלים.
מבחינתי, אם לא הייתי בכותל, לא הייתי
בירושלים.
ירוחם.
מעולם לא ביקרתי. אני מתנצל. ואתם
יודעים מה אומרים. מודה ועוזב...
כיפות שקופות.
המגזר הגדול ביותר במדינת ישראל.
הציונות הדתית.
מייצגים ערכים שהייתי שמח לגדל את
ילדיי על פיהם.
אמילי אמרוסי.
אחלה בחורה. לרוע מזלה היא גם
דעתנית, ובחלק מכלי התקשורת שלנו
לא ממש יכולים לסבול מתנחלת
שאשכרה יש לה מה להגיד. יעידו על
שיימינג.
קיימת נטייה להפריז
בשימוש במונח הזה. נכון,
יש מקרים בהם הפייסבוק משמש כבית