26.05.17 | א' סיון תשע"ז| 258 גליוןשביעי | 42
-800-233-133 : האגודה להתנדבות, מוקד האגודה ………
י ו צר י ם שי נ ו י , ב ו נ י ם עת י ד
גרעינהריה
בנות השירות הלאומי בגרעין נהריה מתנדבות בבקרים עם ילדים וקשישים, ובערב
הן חלק בלתי נפרד מתושבי העיר בעלת האופי היישובי. "העשייה פשוט אינה נגמרת"
לפני ארבע שנימ הוקמ בצפונ גרעינ נהריה,
המהווה כיומ גרעינ פעיל ואטרקטיבי לבנות
שירות לאומי המחפשות דרכ לעשיה משמ
עותית בקהילה.
עדי גמליאל, רכזת גרעינ נהריה של 'האגו
דה להתנדבות': "גרעינ נהריה הוקמ מתוכ
תחושה שבנות השירות הלאומי בעיר רוצות
להתחבר יותר לקהילת העיר, ולתת יותר
מעצמנ לאוכלו יות שונות. הבנות מתנד
בות במ גרת הגרעינ עמ נוער, ילדימ ב י
כונ וקשישימ, ועושות פעילויות נתינה בעיר
עצמה".
הדר ופר, בת שירות לאומי של 'האגודה
להתנדבות' בגרעינ נהריה מ פרת: "בהתחלה
גרתי שירות בקריית שמונה. ב מינריונ קיצ
של האגודה הייתי עמ בנות ש גרו בנהריה
בחדר, ופשוט אחרי כמה ימימ איתמ אמר
תי שאני רוצה גמ לבדוק שמ. בדקתי, אהבתי
את התקנ בוקר והגרעינ היה נשמע מעולה. אז
החלטתי ל גור שמ וממשיכה גמ לשנה שניה".
עדי: "לנהריה עצמה יש ק מ מיוחד. ברגע
שמגיעימ לעיר- מתאהבימ בה. נהריה היא
עיר שהיא ישוב. כלומר- כל הנוחות של העיר
)כולל רכבת(, עמ אוירה של ישוב- משפחות
חמות ומחבקות, אנשימ ידידותיימ בעיר עצמה
והרבה רצונ לקבל מהנ ולתת להנ".
הדר: "בבוקר אני משרתת בגנ של חינוכ
מיוחד, עמ ילדימ בעלי עיכוב התפתחותי ופי
גור קל עד בינוני. בגנ עצמו אני שותפה מלאה
בכל הפעילויות ובקבלת ההחלטות בגנ. אחר
הצהריימ אני רכזת 'גרעינ יונתנ' ב ניפ בני
עקיבא רמב"מ".
הדר: "הרבה מבנות הגרעינ שותפות בהנה
גת תנועות הנוער, ויחד עמ הנוער הנ מרימות
פעילויות ואירועימ לקהילה. למשל, ירידימ
לילדי הקהילה ביב גלגל השנה: שוק פורימ,
יריד ט"ו בשבט, הפעלת פעילויות לפ ח ועוד".
עדי: " ביב ראש השנה למשל, הבנות
עמדו ברחוב הראשי של נהריה וחילקו תפוח
בדבש לעוברימ ושבימ )ו וכריות לילדימ(.
ביומ העצמאות האחרונ הנ הכינו והובילו את
התהלוכה שצעדה מבית הכנ ת המרכזי עד
למרכז העיר, עמ בלונימ ודגלימ. הנ רכזות
חב"ב, גרעינ יונתנ, עוז וכו'. משתלבות עמ כל
וגי האנשימ בעיר. הנ מתנדבות, יחד עמ 'בני
עקיבא', בבית החולימ, ומגיעות לשמח את
כשבנות השירות מגיעות לבקר בעיר
כבוגרות, הבית שלי הוא אחת התחנות
שהן חייבות לעצור בה, והן יודעות שאם
מישהי מתחתנת ומזמינה אותי אני אגיע
בשבילה אפילו לקצה העולם
המאושפזימ בימי שישי ומוצאי שבת. העשיה
פשוט אינה נגמרת".
הדר: "עבורי, ההישגימ בגנ עמ היל
דימ ורתימת הנוער, מהווימ יפוק שבש
בילו שווימ כל הקשיימ והאתגרימ. מרגש
להיכנ לגנ והילדימ מתלהבימ בכל יומ
מחדש לראות אותי, ומ פק להצליח להרימ
פרויקטימ בעיר בעזרת הנוער ובעזרת הרכ
זת עדי וכל מי שנרתמ".
עדי: "הקהילה כאנ אוהבת ומחבקת את
בנות השירות הלאומי. לכל בת יש משפחה
אחת או יותר שאצלה היא מרגישה בנוח- לה
תייעצ, לפנות או תמ לשבת לארוחת צה
ריימ/ערב. הבנות לא מובנות מאליהנ כאנ. גמ
הגרעינ התורני ומכ על הבנות ומצ'פר אותנ
בהתאמ. את ל"ג בעומר לדוגמא הנ חוגגות
בימ, עמ ה ניפימ של תנועות הנוער, ועמ
מנגל ומדורה שהגרעינ מכינ ומממנ".
עדי: "כל אירוע שקשור בחלוקת האהבה
בינ תושבי העיר הוא אירוע מרגש והצלחה של
הגרעינ מבחינתי: בינ אמ זה תפוח בדבש ובינ
אמ זה עוגיות שהכינו בעצמנ. האנשימ כל ככ
שמחימ לקבל את האהבה הזו, כולמ מחייכימ
ומברכימ את הבנות, כי זה לא מובנ מאליו.
אחת הבנות ניגשה לאיש עייפ שישב על ה
פ ל, ובעדינות הציעה לו תפוח בדבש. את
החיוכ שלו אי אפשר לשכוח. חוצ מזה, הקשר
עמ הבנות והקהילה ממשיכ גמ לאחר שהנ
מ יימות כאנ את השירות הלאומי. הנ מגי
עות לבקר, מזמינות לשמחות וחתונות. כשהנ
מגיעות לבקר בעיר כבוגרות, הבית שלי הוא
אחת התחנות שהנ חייבות לעצור בה, אפילו
אמ זה רק לקפה או חיבוק או לומר שלומ. והנ
יודעות שאמ מישהי מתחתנת ומזמינה אותי
הדר )במרכז( עם בנות הגרעין בנות השירות בגרעין עם הרכזת עדי גמליאל