Page 21 - מגזין הטכניון | סתיו 2012

21
- TGC היאLHCתרומה הישראלית העיקרית ל-
הגלאי שתוכנן, פותח ונבנה בישראל. "מדובר בשיתוף
פעולה מרשים מאוד בין הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת
תל אביב," אומר פרופסור רוזן. "קרדיט מיוחד מגיע
לפרופסור גיורא מיקנברג ממכון ויצמן על חלקו בפיתוח
הגלאי הזה. אנחנו נוהגים לומר שמיקנברג דומה מאוד
לגלאי שהוא פיתח - שניהם עובדים 7 ימים בשבוע, 42
שעות ביממה. ההבדלים ביניהם הם שהגלאי לא מעשן,
ושאצל מיקנברג אין אף פעם תקלות."
במסגרת הפרויקט נבנו במכון ויצמן 000,3 גלאי חלקיקים
בשטח כולל של מגרש כדורגל. הגלאים נבדקו בטכניון
ובאוניברסיטת תל אביב, ובטכניון גם פותחו האלקטרוניקה
שמפעילה אותם, והתוכנה שמפענחת את כל הנתונים
הקשורים למיואונים.
מה זאת אומרת "האלקטרוניקה שמפעילה אותם"?
מתרחשות 02 מיליון התנגשויות LHC במאיץ החלקיקים
בשנייה, והגלאים שלנו מסוגלים לתעד כמה מאות
התנגשויות בשנייה. לכן דרושה כאן בחירה חכמה, לא
אקראית, בין ההתנגשויות. חשוב שנתעלם מהחלקיקים
ה"פוֹשטים" ונתמקד רק באלה המעניינים. באופן יותר
ספציפי, הגלאים שלנו מחפשים מיואונים, שקיומם מעיד
בדרך כלל על חלקיקים כבדים אחרים ועל פיזיקה
מעניינת באופן כללי. לכן פיתחנו גלאי מיואונים מהיר,
שיודע לעשות "צילום מצב" מדי 52 ננו-שניות ולקבוע אם
ההתנגשות שלפניו מעניינת ו"שווה תיעוד". שלומית אחראית
לתוכנת הניתוח של המיואונים ב'אטלס'; ואני ל"גריד", שהוא
.LHCמערך מיחשוב חסר תקדים שנבנה לצורך פעילות ה-
מדובר במערך מבוזר ("ענן") שמשרת את כל המתקן והחוקרים.
, נדרש LHCהטכניון, כמו כל אחד מהמוסדות השותפים ב-
לתרום כוח מיחשוב מסוים. כדי להבין את הפרופורציות
הייתי מציין שהגריד משתמש ביותר מ-%07 מרוחב הפס של
התקשורת האוניברסיטאית בישראל.
"אותנו"? למה שהיגס בכלל יעניין "אותנו"?
היגס הוא החוליה החסרה במודל הסטנדרטי, שהוא מודל
המתאר בצורה מצוינת את כל אשר אנו רואים בטבע. זו
תיאוריה שמתארת את הטבע ואת החוקים שלו, וכמו כל
תיאוריה מדעית היא "פתוחה" לניסויים שיאשרו או יפריכו
אותה.
ומה אומרים הניסויים האלה?
כבר בשנות השישים עמדה התיאוריה הזאת (המודל
הסטנדרטי) בניסויים, והפכה לתיאוריה מרכזית בפיזיקה.
שיתוף פעולה מרשים בין הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב.
- הגלאי הישראלי TGC
הישראלית התרומה
הבעיה העיקרית היתה שהתיאוריה הזאת לא הסתדרה עם
מסה. במילים אחרות, כשהיינו מכניסים את רכיב המסה
למשוואות שמרכיבות את התיאוריה, הן היו קורסות.
זה לא נשמע טוב.
נכון, אבל אז, בשנת 4691, פיתחו פיטר היגס וחמשת
עמיתיו את "מנגנון היגס", ששיפר את משוואות המודל
הסטנדרטי כך שיוכלו "לעכל" את רכיב המסה בלי שיקרסו.
רק שהתיאוריה המשופרת, המורחבת, תבעה את קיומו של
חלקיק נוסף.
ה
פיזיקה
"התמחות" בגילוי מיואונים. תרשים של אטלס