Page 17 - מגזין הטכניון | סתיו 2012
Basic HTML Version
ל החדש של מוסד שמואל נאמן,
קבלת ההחלטות ברמה הלאומית
טכני ו ן
הקמת מכון שמחקריו ישרתו את מקבלי ההחלטות
למקבלי ההחלטות"
יה
מיהם האנשים של מוסד שמואל נאמן?
יש כאן כחמישים עובדים קבועים. בנוסף להם מועסקים כאן מומחים
בכירים רבים משטחים שונים ומגוונים כגון מדע וטכנולוגיה, תעשייה,
כלכלה וחברה, חינוך והשכלה גבוהה, אנרגיה וסביבה. אנחנו מקבלים
לכאן חוקרים על בסיס הרמה שלהם, בלי קשר להשתייכותם
הארגונית, אבל הייתי שמח לראות כאן יותר אנשי טכניון. אין לי ספק
שכל חוקר בטכניון מסוגל לבחון, ואולי טוב יותר מאחרים, גם מגמות
וסוגיות לאומיות הקשורות לתחומו, ואני מזמין את חברי הסגל לבוא
אלינו עם רעיונות כאלה.
איזו סיבה יש לחבר סגל להצטרף לשורותיכם?
כאמור, יש כאן הזדמנות ליהנות מפרספקטיבה רחבה יותר של מחקר,
ולתרום תרומה משמעותית למדינת ישראל. לדוגמה, אחד האנשים
המצוינים שלנו הוא פרופסור גרשון גרוסמן מהפקולטה להנדסת
מכונות בטכניון. פרופסור גרוסמן, העוסק כבר שנים רבות בתחום
האנרגיה, מרכז כיום את פורום האנרגיה שלנו. הפורום הזה מסייע
מאוד למקבלי ההחלטות בדיוניו ובניירות העמדה שהוא מפרסם ואף
משנה סדרים במדינה. צוות הפורום מוזמן להתייעצויות על ידי משרד
האנרגיה וכן על ידי גופי ממשלה אחרים, ביניהם המשרד להגנת
הסביבה ומשרד מבקר המדינה, בנושאים כגון משק הגז הטבעי, ניצול
אנרגיית השמש, חיסכון במערכות מיזוג אוויר וניצול אנרגית הרוח.
באילו בעיות יכול מוסד נאמן לסייע?
בעיות יש למכביר וקשה למנות את כולן. ברור לכולנו שדרושה התוויית
מדיניות מושכלת בנושאים הנוגעים למיקומן וייעודן של האוניברסיטאות
בכלל ואוניברסיטאות המחקר בפרט, לרבות הכרעה בסוגיות של
תקציבי מחקר ופיתוח, בריחת מוחות והשבת מוחות, והגלובליזציה של
ההשכלה הגבוהה. תחומים חשובים נוספים הם אנרגיה, חינוך מדעי-
טכנולוגי, איכות הסביבה ופיתוח תחבורתי.
באילו תחומים התמקדו המחקרים בשנים האחרונות?
אחד הפרויקטים החשובים שהוביל המוסד בשנים האחרונות הוא
'ישראל 8202 - חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל'. זוהי תוכנית
רב-תחומית, שגובשה בראשות דוד ברודט ואלי הורביץ בשנת 8002,
ביחד עם פרופסור זאב תדמור, המכהן כיום כיו"ר המוסד. התוכנית
זכתה להכרה ממשלתית, ובעקבותיה יזם מוסד שמואל נאמן כמה
פרויקטים: ביסוס מדיניות בניית התשתיות באופן מושכל להשגת יעדי
8202 (בהובלת פרופסור יהודה חיות); מדיניות חדשנית למגזר ההיי-טק
(פרופסור שלמה מי-טל); מינוף הידע האקדמי והתעשייתי לבניית
תעשייה עתירת ידע חדשה (ד"ר גלעד פורטונה); הקטנת הפער בין
סקטור ההיי-טק לבין התעשייה המסורתית (גיורא שלגי); ושילוב המגזר
החרדי בכלכלה הישראלית (ד"ר ראובן גל).
המגזר החרדי אכן נמצא בכותרות בשנים האחרונות.
מוסד שמואל נאמן עוסק גם בשילוב החרדים בכלכלה ובחברה וגיוסם
לצה"ל. למדיניות בתחום זה יש השלכות עצומות לא רק על המגזר
החרדי, אלא גם על מדינת ישראל ועל כלכלתה. אנחנו כמובן לא
מסתפקים בחקר המצב הקיים, אלא גם מגישים המלצות אופרטיביות.
דו"חות המחקר של צוות 'שילוב חרדים' במוסד נאמן מגיעים באופן
קבוע אל מקבלי ההחלטות במוסדות השלטון השונים ובגופים כלכליים
חשובים במשק. העובדות והנתונים שהציג ראש הפרויקט ד"ר ראובן
גל בפני ועדת פלסנר בדיוניה בעקבות ביטול "חוק טל' השפיעו באופן
ישיר על המלצות הוועדה.
ללא שום הטיה מגזרית. מפרסומי המכון
קבלת החלטות מושכלת", מסביר פרופסור זאב תדמור, נשיא
הטכניון לשעבר וכיום יו"ר מוסד שמואל נאמן. "הוא ראה שבטכניון
מצטבר ידע רב, אבל המדינה אינה משתמשת בו מספיק. לכן הוא
הקים את המכון בטכניון, מכספי הקרן שייסד לשם כך."
שמואל נאמן נפטר ב-31 בנובמבר 2002, כשהוא בן 98, ועד יומו
האחרון היה מעורב בפעילות המוסד. כיום מגיע המימון לפעילות
מוסד נאמן מ"לקוחות" ושותפים שונים, ביניהם התוכניות למחקרי
מדיניות של השוק האירופי ובית הספר לכלכלה בלונדון, כמו גם
מכספי הקרן שהוריש נאמן.
17
מדיניות לאומית
