9
כוח המשיכה והפרדיגמה
של הדייט הדיאטתי
אמת הגיע הזמן שתגיע," נזפתי בחיימון, שאיחר בכמה
דקות לפגישתנו במרכז חורב. לא היה קשה לנחש
מדוע איחר: לחייו נשאו חותם שפתון אדמדם בוהק, שתאם
בדיוק לשפתי הבחורה שלצדו.
"כן, איחרתי קצת," הודה חיימון ושיגר חיוך מהיר לאשתי,
"אבל שושי הייתה צריכה להתארגן. אתה יודע איך זה.
בוא, נלך לאכול איפשהו. אתה מוביל."
התחלנו לנוע במעלה הכביש. הגבירות דיברו ביניהן
בלחשושים, תוך הרמת גבות ושיגור מבטים משועשעים
לעברנו.
"אני יודע מה אתה חושב," אמר לי חיימון בקול שקט.
"היא שמנה."
"לא שמתי לב," אמרתי בזהירות. ההריון שינה את אמות
המידה שלי, ובכלל, מאז החתונה אני כבר לא מסתכל על
נשים שאינן אשתי.
"זה בסדר," אמר חיימון וקרץ בערמומיות נערית. "פשוט
קראתי מאמר מדעי חדש ויוצא דופן, שמאפשר לי למשוך
אלי כל אשה שרוצה להוריד משקל. מספיק שאני מספר
להן בדייט הראשון על המחקר, ועל היכולת המדהימה שלי
לעזור להן לרזות, כדי שהן ימשיכו לצאת איתי פשוט בשביל
הדיאטה."
"מה זאת אומרת? אתה עושה להן דיאטה? זה לא קשה?"
"זה כל היופי. לפי המחקר החדש, אני בכלל לא צריך
להתאמץ." פניו אורו. "החוקרים לקחו מאה מתנדבות והציגו
לפניהן מאכלים בריאים, למשל ירקות ופירות, ומאכלים
לא-בריאים, כמו עוגות ונקניקיות. המתנדבות היו צריכות
לבחור, ומה שמעניין זה שנשים שישבו ליד מישהי שאכלה
(על פי הנחיית החוקרים) מאכלים לא-בריאים, נטו לאכול
בעצמן מנת יתר של מאכלים כאלה."
"ומי שאכלו לצד שותפה שבחרה מאכלים בריאים?"
"אלה נטו לאכול בריא," השיב. "המשמעות היא שבני-אדם
נוטים לאמץ את מנהגי האכילה של אלו שיושבים לצידם,
וזאת כנראה אחת הסיבות לכך שחברות נוטות להשמין יחד.
המחקר מסביר גם למה חלק מהנשים מתלוננות שהן עולות
במשקל ברגע שהן מתחילות לצאת עם גברים מסוימים. הן
פשוט מזדהות עם דפוסי האכילה המושחתים של בן-הזוג
החדש, ואוכלות יותר כבר מהדייט הראשון. עכשיו אתה מבין
למה הפכתי להיות כוכב בקרב המין הנשי?"
התאמצתי להבין איך החוטים מתחברים זה לזה. "אתה רזה,
ואתה בטח לוקח אותן למסעדת בריאות בדייט הראשון..."
"בדיוק." החיוך שעל פניו התרחב. "הן חושבות שאני אוכל
נכון, ושהקשר איתי יהיה עבורן דיאטת בזק. מה כבר יכול
להתקלקל במערכת יחסים כזאת?"
"ואם הן יגלו שהסיבה האמיתית לכך שאתה רזה כל כך לא
קשורה לתזונה שלך, אלא למטבוליזם שלך, ששורף שומנים
במהירות?" הקשיתי.
חיימון עדיין חייך, ואני המשכתי. "ואם הן יבינו שהן יכולות
לצאת גם עם גרגרנים, אבל לבחור מהתפריט מזון בריא
לפני שבן-הזוג שלהן מודיע על בחירתו?"
"זו באמת אחת ההצעות שהועלו במחקר," הנהן חיימון,
"אבל קל להן יותר לצאת איתי, ואני באמת משתדל לקיים
את החלק שלי בעסקה ולשמש להן דוגמה - לאכול יותר
בריא כשהן לידי. אני עושה עמן חסד!"
הסטתי את ראשי הצידה וחשבתי על תשובה ראויה, אבל
אז ראיתי שהגענו למחוז חפצנו: הסינטה-בר, מעוז הבשרים
של חיפה. חיימון עקב אחר מבטי ונאנח כשזיהה את
המקום.
"אני לא מאמין שהבאת אותי לפה!"
"בשר אדום, צ'יפס ושאר ירקות," אמרתי בחיוך. הבטנו
לאחור וראינו את בת-זוגו בוהה בתמיהה במקדש הבשר
המושחת. היא הסבה את מבטה באיטיות אל חיימון, ששאף
בערגה מריחות הטיגון והחריכה העזים שגלשו אל הרחוב.
הוא חיפש מילים.
שילבתי ידיים עם אשתי ונכנסנו למסעדה. צפיתי בחיימון
המתלבט בחוץ, מול דלת הזכוכית, וחיוך רחב התפשט על
שפתיי.
ידעתי היטב במה יבחר.
וצדקתי.
ש ו ח ר מ ד ע
י צ ז נ ה
ו ע
ר
ש ל
ו ר
ה ט
ב
מוריד המון
חיימון
תקשורת המדע