Page 25 - מגזין הטכניון | חורף 2007

Á Ë ˘ · † Ì È ¯ ‚ Â ·
≤µ
"ארכיטקטורה שפויה בתוך סביבה נתונה, משתנה והיפראקטיבית"
- זה אחד הניסוחים שבהם משתמשים אנשי משרד קימל-אשכולות
בבואם להציג את הגישה האדריכלית המנחה אותם. "לא ייבשנו את
הביצות ולא בנינו מדינה," הם כותבים במבוא לתערוכה שקיימו
השנה במוזיאון לאמנות ישראלית ברמת גן. "אנחנו לא ממציאים
עולם חדש מופלא, אלא רואים את עצמנו שותפים למאמץ לייצר
כאן ארכיטקטורה שפויה."
איתן קימל ומיכל קימל-אשכולות, בוגרי הפקולטה לארכיטקטורה
ובינוי ערים, הקימו את המשרד עם סיום לימודיהם בטכניון בשנת
6891. לפני כעשור הצטרף אליהם אילן כרמי, גם הוא בוגר הפקולטה.
עד היום ביצע המשרד פרויקטים רבים - עשרות בתי מגורים ברחבי
תל אביב, כשלושים מהם בשכונת נוה צדק, שבה ממוקם המשרד
עצמו. השפעתם הניכרת על התחדשותה של השכונה זיכתה אותם
בשנת 3991 בפרס רוקח לאדריכלות.
‰·È·Ò‰†ÌÚ†¯Â·È„
בין הפרויקטים הציבוריים שתכנן המשרד - מרכז דוידסון )מרכז
תצוגה החושף את החפירות הארכיאולוגיות למרגלות הר הבית(,
מוזיאון בבאבי יאר )לא יצא לפועל(, בניין דילר למדעי הרוח
באוניברסיטת בן גוריון בנגב )בהקמה(, בית הלוחם בבאר שבע )לקראת
בנייה(, וכפר הנופש פלמחים )בתכנון(. "חשוב לנו שהמבנה יתייחס
למקום, ידבר עם הסביבה," אומרת מיכל. "בבית הלוחם בבאר שבע,
למשל, ישנה התייחסות קפדנית מאוד לשמש ולצל ולאקלים בכלל.
בפלמחים אנחנו מנסים להכניס כל מה שאנחנו אוהבים מאתרי
תיירות כמו עכו, ומאתרים באיטליה, יוון ועוד - אבל שיהיה עכשווי,
מתאים למקום, בלי קיטש."
בתערוכה "ארכיטקטורות - קימל אשכולות 6002-6891" הוצגו כמה
מהפרויקטים הציבוריים שביצע המשרד, כמו גם "רחוב וירטואלי"
ובו פרויקטים שונים בתחום הבנייה למגורים. אבל את עיקר תשומת
הלב בתערוכה תפס הפרויקט הפרובוקטיבי "תל אביב הייטס".
"בישראל חסרות תערוכות של ארכיטקטורה עכשווית, וחבל שכך,"
אומרת מיכל. "יש מדי פעם תערוכות רטרוספקטיביות, אבל אם
רוצים להשפיע, לשנות, צריך להציג גם את מה שעושים כאן ועכשיו."
"במקביל," אומר אילן, "חשוב לחשוב גם בפרספקטיבה ארוכת טווח,
לא 'להיקבר' בהווה, כפי שקורה למרביתנו תחת לחץ המשימות
קצרות הטווח. התערוכה הזאת נולדה מהתחושה שחייבים לעצור
לרגע, לצאת מהתכנון הפרטני, לחשוב איך העיר - ולא רק העיר תל
אביב - תיראה תוך עשר, עשרים ושלושים שנה. התחושה שלנו היא
שאם האדריכלות האורבנית בישראל תמשיך 'לרוץ' בנתיב הנוכחי,
נוצף במגדלים."
˙È·È˘‡¯Ùȉ†‰·È·Ò·†‰ÈÂÙ˘†‰¯Â˘ËÈί‡
ÌÈÏ„‚Ó‰†˙˘ÈÏÙ
"המגדל הפך לפתרון המקובל ביותר לאתגרים האדריכליים שמציבה העיר,"
אומר איתן. "הסיבה העיקרית היא הלחצים שמפעילים גורמי הנדל"ן על
הרשויות ועל האדריכלים, וזאת במטרה להרוויח מקסימום דיירים במינימום
שטח. ואכן, המגדל כמודל הוא לעתים - לא תמיד - פתרון חסכוני בשטח.
הבעיה היא שבתהליך הזה אנחנו מאבדים את אחד האלמנטים האורבניים
הבסיסיים, שבלעדיו אין קיום לעיר: הרחוב.
"מה שעוד מחמיר את המצב זה שהמגדלים צצים באופן פרטני, נקודתי, בלי
שום חשיבה אסטרטגית, בלי שום התייחסות כוללת לתשתיות ההיקפיות
הנדרשות, כמו מערך התחבורה, הרחובות וכן הלאה."
¯ÈÚ‰†˙‡†ÌÈ„ÈÒÙÓ
בפרויקט הווירטואלי "תל אביב הייטס" ביצעו אנשי המשרד העתקה דמיונית
של שכונות המגורים המסורתיות של תל אביב לתוך מגדלי מגורים גבוהים.
"למעשה יישמנו כאן, באופן קיצוני וגורף, את הרעיון הפופולרי של 'פינוי-בינוי',"
מסביר אילן. "מה שקיבלנו הוא קו חוף עתיר מגדלים, ומאחור, כלומר מזרחה
מהמגדלים, פארק עצום בגודלו. לכאורה זה נראה מצוין - לדיירים יש נוף
לים, ומאחור - פארק עצום. אבל מה שקרה זה שבתהליך הזה איבדנו את
הרחוב, שהוא רכיב יסודי בנוף העירוני.
"חסידי המגדלים מתפארים בכך שהם מפנים המון מקום לטבע, כלומר
לפארקים. מבחינתנו הגישה הזאת מוטעית, כי העיר עבור תושביה שקולה
למשאב טבע. בפרויקט 'תל אביב הייטס' הראינו איך אנחנו מרוויחים מגדלים
ליד הים, ופארק ענק, אבל מפסידים את העיר."
אם אין רחוב, אין עיר. מימין: אילן כרמי, איתן קימל, מיכל קימל-אשכולות. למטה: "תל אביב הייטס"