Page 26 - מגזין הטכניון | חורף 2007

≤∂
Ì È ¯ Â ˜ È ·
"משחקים קטלניים: פיגועי התאבדות וחיסולים
ממוקדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני" - זה שמה
של ההרצאה שנשא פרופסור אד קפלן, חבר אקדמי
בקורטוריון הטכניון וחבר בוועדה האקדמית
המייעצת לפקולטה להנדסת תעשייה וניהול,
במסגרת סמינר מערכות מידע בפקולטה.
פרופסור קפלן הינו חבר סגל באוניברסיטת ייל.
את כל תאריו המתקדמים רכש פרופסור קפלן
. מחקריו בעבר עסקו במגוון עצום של MITב-
נושאים הנוגעים בסטטיסטיקה יישומית, למשל
, קונפליקטיםHIVטיפול מונע כנגד איידס ו-
פוליטיים, ניבוי תוצאות של משחקי כדורסל, וניבוי
תוצאות בחירות לנשיאות בארה"ב.
È‚ÂÏÂÈ·†¯Â¯Ë
"במשך שנים רבות חקרתי יישומים של חקר
ביצועים ברפואה הציבורית, בעיקר בנושא של
תוכניות לטיפול בחולי איידס. בעקבות ארועי
ה-11 בספטמבר 1002 קיבלתי שיחת טלפון
ממישהו מרשויות הבריאות של ארה"ב, שהזמין
ÌÈÈÏ˘†ÌȘÁ˘Ó
ÔÂÈÎË·†„ÏÈ˘Ë¯
)קרן CIIRDF ב-7 בנובמבר ביקר בטכניון ד"ר הנרי רוטשילד, נשיא
קנדה-ישראל למחקר ופיתוח(. בביקור השתתף מר ג'ו אלן, שגריר קנדה
בישראל, ואורחים נוספים מקנדה. המשלחת נפגשה עם נשיא הטכניון
פרופסור יצחק אפלויג וביקרה במרכז למיקרו-אלקטרוניקה.
ÔËÒÁÊ˜Ó ˙ÁÏ˘Ó
ב-13 באוקטובר ביקרה בטכניון משלחת מקזחזטן, בהשתתפותו של
שר החינוך והמדע של קזחסטן, בירגנים אייטימובה. המשלחת, שכללה
לפיתוח בר קיימא ונציגים מהקרן הלאומית Kazyna את יו"ר מועצת קרן
לחדשנות בקזחסטן, נפגשה עם מר מיכאל לוטם, לשעבר שגריר ישראל
בקזחסטן.
˙ÂÈÙÏ˙φ¯Â˜È·
חיילי יחידת "תלפיות" בחיל ההנדסה ביקרו בטכניון לקראת פתיחת
שנת הלימודים. החיילים ביקרו במעבדה ליחסי מכונה-קרקע ע"ש אלוף
יקותיאל אדם בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, ונפגשו עם
פרופסור יצחק שמולביץ. לאחר ביקור במרכז המבקרים קולר נפגשה
הקבוצה עם פרופסור בני נתן מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל,
וביקרה במעבדת הבקרה והרובוטיקה בפקולטה להנדסת חשמל.
ד"ר אירווין ג'ייקובס, מייסד ויו"ר ענקית הטכנולוגיה "קוואלקום", הגיע לביקור
בטכניון, בעקבות תרומתו בסך 03 מיליון דולר לבית הספר ללימודי מוסמכים.
יחד איתו הגיעו אשתו ג'ואן, בנו, כלתו ונכדיו. בתמונה: ד"ר ג'ייקובס )שלישי
מימין(, נשיא הטכניון פרופסור יצחק אפלויג, ג'ואן ג'ייקובס )חמישית מימין(
ובני משפחת ג'ייקובס במרכז ג'ייקובס לקומוניקציה וטכנולוגיות המידע בפקולטה
להנדסת חשמל.
ÔÂÈÎË·†È˙ÁÙ˘Ó†¯Â˜È·
אותי לפגישה בנושא טרור ביולוגי. בעקבות
הפגישה ההיא כתבתי עבודה על תגובות חירום
אפשריות למתקפה ביולוגית )אבעבועות
שחורות(. באופן כללי ניתן לומר שבשעה
שהרופאים שאלו מה עלולה המחלה לעשות
לאנשים, אני ביקשתי לשאול מה יכולים האנשים
לעשות למחלה.
"באחרונה התחלתי מחקר משותף עם פרופסור
בועז גולני ופרופסור אוריאל רוטבלום )הפקולטה
להנדסת תעשיה וניהול( ופרופסור אבי מרמור
)הפקולטה להנדסה כימית; ראש המרכז לחקר
בטחוני עתידי בטכניון( בנושא הקצאת משאבים
למלחמה בטרור."
ÈÈËÒÏÙ≠Èχ¯˘È‰†ÍÂÒÎÒ‰
"הביקורים שלי בישראל הלכו ותכפו, ולאט לאט
התחלתי להרגיש שאני עוסק באפשרויות
וירטואליות )מתקפות ביולוגיות(, בשעה
שבישראל מתרחשת אינתיפאדה ממשית לגמרי.
ידעתי שהמתודולוגיות שפיתחתי עשויות לשפוך
אור על הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
"כמו בשאר המחקרים שלי, גם כאן הגישה שלי
היא סטטיסטית, והשאלה שלי - איך מחליטים
אילו טקטיקות אנטי-טרוריסטיות הן יעילות. כל
הנתונים קיימים - תאריכים, זהות המתאבדים,
מספר ההרוגים הישראלים, התגובה הישראלית,
מספר ההרוגים הפלסטינאים, המקום בו התרחש
הארוע, וכיו"ב. השאלה היא איך לנתח את זה
נכון. כולם מדברים על 'מעגל האלימות', אבל
אני חיפשתי את הקשר, את הרצף, את הסיבתיות
ההדדית של הפעולות הפלסטיניות והישראליות."
„È˙Úφ˷Ó
"פתרון כולל הוא משימה מאוד יומרנית כיום.
אני חושב שהגישה הישראלית נכונה - למזער
נזקים, בהיעדרו של פרטנר; להשיג עמדה טובה
למו"מ עתידי; לשמור על רמה מירבית של
התחשבות הומניטרית; להמשיך לחתור
לאסטרטגיה בת הגנה. בסך הכל אני אופטימי -
אני מאמין שצריך סבלנות, והזמן יעשה את שלו."