Page 27 - מגזין הטכניון | חורף 2007
Basic HTML Version
≤∑
ÌÈÒȯ‚φÌÈ˘˙ÂΆ‡¢
ÌȇÎʉӆµ∂•†ÌÈ„È„·ÏÂ
¢˙¯‚·†˙„ÂÚ˙Ï
ב-01 באוקטובר נערך בטכניון סימפוזיון מטעם המרכז הארצי "קשר
חם" )המרכז הארצי לקידום, שיפור ורענון החינוך המתמטי(, שציין 02
שנה להקמתו. "הסימפוזיון נועד לעסוק בשאלות הבסיסיות של מטרות
החינוך המתמטי בישראל, מגמותיו והשינויים המתבקשים בו לאור
צרכי החברה והשינויים המתחוללים בה," הסבירה פרופסור נצה
מובשוביץ-הדר, ראש המרכז הארצי "קשר חם".
„φ·ÎÂΆ‡†˜Ë≠Èȉ
נשיא מכללת אורנים, פרופסור יאיר קארו, הביע דאגה מכך שלדבריו,
"מדינת ישראל בנויה כיום בעיקר על טכנולוגיה בסגנון ספרטני. מצד
אחד ישנה טכנולוגיה עילית וממולה 'כוכב נולד' ו'מת לרקוד'. כל האמצע
נעלם. צריך לקבוע רמת יעד לאומית למתמטיקה. אני מוטרד משיעור
הנכשלים. אנו כותשים %65 מהזכאים לבגרות, לגריסים ולבדידים. איך
בכלל ניתן לסבול את העובדה שישנם כל כך הרבה נכשלים? מדברים
על כך שמתמטיקה צריך ללמוד בכיף. אבל אי אפשר ללמוד מתמטיקה
בכיף בכיתה צפופה של 04 תלמידים. זו לא האוניברסיטה, אלא המדינה
שצריכה להגדיר עם איזה מטען ידע צריך לצאת מביה"ס ומה יהיו
הכלים לכך".
"עבור רוב הציבור, בחינת הבגרות במתמטיקה, ברמה של שלוש יחידות,
אוניברסיטת תל
היא בדיחה," אמר פרופסור דן עמיר, לשעבר רקטור
אביב, המכהן כיום כראש ועדת המקצוע מתמטיקה המייעצת לשרת
החינוך, "כל המערכת במדינת ישראל מוכוונת לא ללימוד - אלא להכנה
לבגרות."
"הדרג הפוליטי במשרד החינוך פעל בעשורים האחרונים, תחת הלחץ
הציבורי, לפריצת השערים להשכלה הגבוהה ולחתירה מוצהרת להגדלת
אחוז זכאי הבגרות בכל מחיר. ברור שהגדלה דראסטית של שיעורי
המעבר תיתכן רק במחיר הורדת הסף. השאיפה להקל בבחינות הבגרות,
כדי לאפשר לציבור גדל והולך לעבור אותן בהצלחה, יצרה כמה פטנטים
ישראלים יחודיים: הגרלה בין נושאים בחומר, מועד שני ללא סיכון
הציון הקיים והקלות מרחיקות לכת לכל מי שיכול להשיג אישור
לדיסלקטיות."
ÚÈ‚Ó†ÌÈ˘˜˙Óφ̂
תפיסה שונה הוצגה על ידי פרופסור ליאורה לינצ'בסקי מבית הספר
האוניברסיטה העברית. "גם למתקשים במתמטיקה מגיע
לחינוך של
ליהנות מהלימוד ומבוהק בעיניים," היא אמרה. "אני לא נבהלת מכך
שרק -%44 מתוכם נמצאו זכאים לקבלת תעודת הבגרות בשנה שעברה,
אלא מ-%65 הנותרים. אלו ילדים שנולדו לפני 81 שנים, ולפני שש שנים
הם איבדו את הבוהק בעיניים. 46 אלף תלמידים לא עברו את חדר
המיון שלנו. זה אנחנו שלא הצלחנו."
ÌÈÈÁ·†¯‡˘È‰Ï†‡Ù¯†˙ÂȉÏ
זה היה הנושא המרכזי ביום
לא קל בימינו להיות רופא ו"להישאר בחיים".
העיון השנתי על יחסי חולה-רופא, שארגנה הפקולטה לרפואה של הטכניון
בשיתוף עם אגודת הסטודנטים לרפואה.
במהלך יום העיון סיפרו רופאים על הדילמות הקשות שבהן התחבטו במהלך
מלחמת לבנון השנייה, אשר העלתה את הדילמה בין מחויבותו של הרופא
לקהילה ולחולים לבין ביטחונו האישי. דיקן הפקולטה לרפואה, פרופסור אדו
פרלמן, אמר כי "מה שמבדיל את מקצוע הרפואה ממקצוע אחר הוא שבמצב
חירום הרופא חייב להיות שם, והוא אינו יכול לעזוב את מקום העבודה, כי
יש לו מחויבות לקהילה."
פרופסור רוזלי בר, ממארגני הכנס, הסבירה לסטודנטים, כי "כאשר הרופא
שלם עם מה שהוא עושה הוא רופא טוב יותר, האופק שלו רחב יותר והחולה
מקבל הרבה יותר. לכן אני מציעה לכם למצוא תחביב, שעיסוק בו יסייע
לכם לאזן בין המקצוע לחייכם האישיים." ואכן, במהלך הכנס סיפרו רופאים
וסטודנטים לרפואה על דרכם היצירתית לאיזון בין המקצוע לבין עצמם -
רופא משפחה המוצא זמן להתאמן בקפוארה, גינקולוג שכותב ספרים,
מומחית למיילדות שאוהבת לשיר וסטודנט לרפואה ש"נולד לרקוד".
ד"ר גיזמאווי, מתמחה ברפואת משפחה בבי"ח בצפת, היתה בחודש התשיעי
להריונה כאשר פרצה המלחמה. "אני גרה בכפר ליד כרמיאל, וכל יום נסעתי
לצפת תחת הפגזות הקטיושות. מצד אחד הייתי מחויבת למקצוע הרפואה,
ומן הצד האחר, הייתי מחויבת לשמירה על הריוני. לבסוף ילדתי בניתוח
קיסרי, בבי"ח בצפת, וביקשתי מבני משפחתי לא לבוא לבקרני, כי לא רציתי
להעמידם בסכנה."
˙ÈÓ‡φ˙ÂÈÈ„Ó†‰˘Â¯„¢
¢ÌÈÎÙ˘·†ÏÂÙÈËÏ
בחודש נובמבר התקיים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית כנס בנושא
טיפול בשפכים, בשיתוף עם מכון גרנד לחקר המים והאיגוד הישראלי למים.
נשיא האיגוד הישראלי למים, פרופסור נח גליל, המשמש כסגן דיקן הפקולטה,
אמר כי הוויכוח בתחום הטיפול בשפכים - ויכוח בין הגישה האינטנסיבית
לגישה האקסטנסיבית - נמשך כבר יותר מ-03 שנה. "להערכתי יש מקום
לשתי השיטות, שהראשונה בהן נותנת לטבע לעשות את המקסימום, ואילו
."
בשנייה מכניסים בקרה ותיחכום, היות ואין זמן להמתין לטבע
שתי הגישות הנתונות במחלוקת הן זו התומכת במכוני טיפול אינטנסיביים,
הפועלים לרוב על בסיס שיטת הבוצה המשופעלת - תהליך שבו מפורקות
התרכובות ידי חיידקים, לבין תהליכים אקסטנסיביים, הכוללים בדרך כלל
בריכות ייצוב אנאירוביות )עמוקות( בשילוב בריכות אארוביות )רדודות(,
.
ונמשכים כמה חודשים
ראש מכון גרנד, פרופסור רפי סמיט, אמר כי "למרות ההתקדמות בעולם
בתחום הטיפול בשופכין, היישום בישראל עדיין צולע וניתן לספור על עשר
."
אצבעות את מספר המערכות הפועלות כאן
רכז המחקרים של הקרן הקיימת לישראל, ד"ר אבי גפני, ציין אף הוא כי
בעולם חלה התפתחות עצומה בתחום, אולם בישראל ההתפתחות לא עברה
לקנה מידה אופרטיבי. "למעשה, לא הוקם עד היום בארץ אגן ירוק בקנה
מידה אופרטיבי רציני שיאפשר בחינה, כימות וכיול של משתנים קרדינאלייים".
Ô Â È Ú † È Ó È Â † Ì È Ò Î
