Page 19 - מגזין הטכניון | חורף 2007

±π
הם עשו את "הדרך ההפוכה" והגיעו לטכניון לאחר קריירה מרשימה וארוכה
בתעשייה ובמינהל הציבורי. נא להכיר - הפרופסורים דורון בלשה, עוזי
דה-האן ועובדיה הררי.
דורון בלשה הצטרף לפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית לאחר שנים
ארוכות של עשייה בתחום התחבורה. את שלושת תאריו עשה בטכניון,
ואחרי פוסט-דוקטורט באוהיו עסק אך ורק בתחום התחבורה. הוא ניהל
את "נתיבי כרמל", "נתיבי אילון" ו"יפה נוף". ניתן לומר עליו, ללא צל של
ספק, שהוא "חרש" את כבישי ישראל, תרתי משמע.
אם דורון בלשה הוא "מר תחבורה", עובדיה הררי הוא "מר תעופה". את
שני תאריו עשה בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל, ו-63 שנים עבד
בתעשייה האווירית )את הפרס הראשון שלו קיבל כבר בחיל האוויר, על
החלפת מנוע ה"סופר מיסטר" במנוע ה"סקייהוק"(. במשך 63 שנים פיתח
כלי טיס. על שיפור ביצועי ה"כפיר" קיבל את פרס בטחון ישראל, ובשנות
ה-08 היה ראש פרויקט ה"לביא", שעליו קיבל בשנת 7891 את פרס ישראל.
את הטראומה של סגירת הפרויקט הוא חווה עד היום. "אלפים פוטרו,"
הוא נזכר בצער עמוק. "כמה חבל. זה היה מטוס מוצלח כל כך. אני מתנחם
בעובדה שהרבה טכנולוגיות שלו שימשו לפיתוחים חשובים אחרים."
בשנת 8891 הוא היה מנהל מפעל "להב" של התעשייה האווירית, ואחר
כך מנהל "מל"מ". בשנת 2991 היה למנהל חטיבה ובשנת 7991 משנה
למנכ"ל. אין תימה שבטכניון הוא מלמד ניהול פרויקטים ותכן מוקדם של
כלי טיס וטילים.
עוזי דה-האן עלה לארץ מהולנד בשנת 9691 וסיים את הדוקטורט בטכניון
עבד ב"פיליפס" ונשא בה UCLAבשנת 6791. אחרי הפוסט-דוקטורט ב-
כמעט כל תפקיד בכיר אפשרי - מנהל מפעל, מנהל הפיתוח העסקי, מנהל
הרכש, מנהל תפעול של חטיבת התקשורת, וגולת הכותרת: הקמת "פיליפס"
ישראל והפיכתה מחברה של איש אחד ומזכירה לחברה המגלגלת חצי
מיליארד דולר בשנה, עם חמש מאות עובדים וחברות-בנות לרוב. פרופסור
מיה ארז, חברה טובה, הזמינה אותו לטכניון והוא מלמד בפקולטה להנדסת
תעשייה וניהול את כל הקשור ביזמות.
øÂÏ˘†‰˜È¯ÂÓ‰†‰È¯˜·†¨Ô‡Î†˙ÈÓ„˜‡‰†‰ÂÂÏ˘Ï†¢Ô˘˜‡¢‰Ó†¯·ÚÓ‰†Íȇ†Ê‡
שלושתם צוחקים, ועוזי, בעל הניסיון בחבורה, עונה: "אני עובד יותר שעות
מאשר אי פעם. באקדמיה, בהוראה ובמחקר אין סוף. האקדמיה תחרותית
מאוד, לא שונה בהרבה מהתחרות בעולם העסקי."
שני חבריו, החדשים, נראים מופתעים, ועוזי מזדרז להרגיע אותם. "זה
כיף," הוא אומר. "הכל בשליטתכם המלאה. אתם תחליטו ותקבעו את
הקצב שלכם."
עשו את הדרך ההפוכה. הפרופסורים עוזי דה-האן, דורון בלשה ועובדיה הררי
∫‰¯ËÓ‰
ÈÓ„˜‡‰†ÌÏÂÚ‰†˙‡†¯˘˜Ï
˘ÚÓ‰†ÌÏÂÚ†ÌÚ
¨ÔÂÈÎËφÂٯˈ‰†ÌȯÈ熉˘ÂÏ˘
˙¯˘Ú†Ï˘†˙ÂÓÈ˘¯Ó†˙¯Èȯ˜†¯Á‡Ï
ωÈӷ†‰ÈÈ˘Ú˙·†ÌÈ˘
øÈÙÒΉ†ÏÂÓ‚˙φ¯˘˜·†‰ÓÂ
"ירדתי בגדול," אומר עוזי ושני חבריו צוחקים בהבנה. "אבל לא באתי לכאן
בשביל הכסף. חוץ מזה יש לי פנסיה מפיליפס."
עובדיה: "ראשית, אני עובד רק חצי משרה. אני יו"ר פעיל של חברה בשם
'אורבן אוירונוטיקס,' הבונה כלי שממריא אנכית. הוא קטן יותר ממסוק
ויוכל להיכנס למקומות שמסוק לא יכול להיכנס אליהם. הוא יוכל ממש
להידבק לחלונות של רבי קומות ולחלץ מתוכם אנשים. הממציא, ד"ר רפי
יואלי, היה תלמיד שלי בתעשייה האווירית."
ø„ÈÓÏ˙
עובדיה מחייך. "כל העובדים שלי שם היו תלמידי."
בטכניון, ואין ספק שזהו עולם אחר. כמנכ"ל - זו אכן דורון: "אני 'פול טיים'
עבודה מבוקר עד לילה, עם המון צרות ונושאים אין סופיים לטיפול. נראה
לי שבטכניון יהיה לי בכל זאת יותר שקט."
עובדיה צוחק: "בחוץ יורים עליך כל הזמן."
עוזי: "זהו אתגר גדול לתרגם את שפת המעש לשפת האקדמיה. צריך לעשות
הכללה מניסיונך המעשי. למרות שחברת 'פיליפס' היא חברה גדולה. עדיין
עולם האקדמיה רחב בהרבה."
דורון: "אני עסקתי בכל תחומי התחבורה, החל מהכנת תוכניות אב לתחבורה
לטווחים של 52 שנה, דרך תכנון ואחריות לביצוע של כבישים מהירים,
עורקי תחבורה ורכבות קלות, וכלה בתכנון וביצוע צמתים ורמזורים עד
אחרון התמרורים. את כל הניסיון ההנדסי והניהולי הזה אני מביא איתי
לפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית."
עובדיה: "הייתי רוצה לראות עוד אנשים מנוסים כמונו באקדמיה. התנועה
צריכה להיות דו כיוונית. אני רוצה להנחיל את הידע והניסיון שלי לדור
הצעיר. אחד הדברים החשובים שאנסה להנחיל הוא ערכי עבודה."
Ï‚Ò†¯·Á†Ï˘†ÏÂÏÒÓ‰Ó†˜ÏÁ†˙ÂȉφÍȯˆ†È˘ÚÓ†ÔÂÈÒÈ†ÌÎ˙ڄφ̇‰
ø‰ÈÓ„˜‡·†
עוזי: "במחקר צריך לחשוב על אפליקציות, וזה גם יעשיר את המחקר
הבסיסי, אולם אסור שהאקדמיה תהיה סוכנת של התעשייה. ההפרדה הזו
חשובה בעיני."
עובדיה: "בארה"ב זה יותר מקובל. קונדוליסה רייס הייתה פרופסורית
בסטנפורד. כן, זה אכן צריך להיות דו כיווני."
דורון: "המשימה להכשיר את הדור הצעיר חשובה מאוד. בוודאי שאנשים
המביאים איתם ניסיון מעשי יכולים לחלוק מניסיונם עם הסטודנטים
ולתרום להם."
‰ È Ó „ ˜ ‡ Ï † ‰ È È ˘ Ú ˙ ‰ Ó