Page 9 - מגזין הטכניון | חורף 2007

‰ Ë Ï Â ˜ Ù † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
π
בפקולטה. פרופסור דוד מלאך, האחראי על קשרי
התעשייה בפקולטה, מציין כי שיתוף הפעולה
מבוצע הן באמצעות קשר ישיר עם החוקרים
והמעבדות והן באמצעות מסגרות פקולטיות כמו
"המועדון התעשייתי" שבו משתתפות חברות
ההי-טק המובילות במשק. גוף נוסף בהקשר זה
הוא "הוועדה המייעצת לפקולטה", שבוחנת
בדיוניה את צרכיה העתידיים של התעשייה
ומשמעותם להכשרת הסטודנטים.
"שיתוף הפעולה הזה מועיל כמובן לכל הצדדים,"
אומר פרופסור צידון; "התעשייה זוכה בפירות
המחקר והפיתוח המבוצעים אצלנו, ונהנית גם
מהיכרות עם סטודנטים, שהם עובדים
פוטנציאליים מצוינים; והפקולטה נהנית
ממשאבים נוספים, ממשוב מקצועי על עבודת
המחקר של הדוקטורנטים ואנשי הסגל, ומחשיפה
לשטח ולמגמות המרכזיות בתחום."
לדברי פרופסור צידון מטפחת הפקולטה
מצוינות בכל התחומים, במטרה לשמור על
מובילותה במחקר ובהוראה. זאת הן על ידי
הקפדה בבחירת אנשי הסגל, והן על ידי קיומם
של מסלולים יחודיים לסטודנטים לתואר ראשון,
במטרה לאפשר להם לבטא יכולות יוצאות דופן.
הפקולטה מעודדת את בוגריה המצטיינים
להמשיך לתארים גבוהים, ומאפשרת למצליחים
במחקרם את המסלול ישיר לדוקטורט.
ȯ˜ÁÓ‰†Í˘Ó‰‰†¯Â„
מלבד ההשקעה העצומה בגיוס ובשימור אנשי
סגל ובתשתיות המחקר, מפנה הפקולטה
משאבים רבים להכשרת הסטודנטים לתארים
גבוהים ולקידומם. "יש לנו דוקטורנטים מעולים,"
אומר פרופסור צידון, "אבל הם מעטים מדי.
בניגוד למצב בארה"ב, למשל, שם כ-%9 מן
המהנדסים הינם בעלי תואר דוקטורט, שיעור
הדוקטורנטים בקרב המהנדסים בישראל פחות
מ-2 אחוזים. בלי מסה גדולה יותר של
דוקטורנטים תהיה בעיה לא רק לנו, ולאקדמיה
בכלל, אלא גם לתעשייה, שצריכה להתמודד
עם מרכזי פיתוח בהודו, סין ומזרח אירופה,
המכשירים מאות אלפי מהנדסים בשנה באיכות
הולכת וגדלה. דוגמה לסדר העדיפויות הלאומי
הלקוי של ישראל היא העובדה שרק %01
מתקציבי המחקר הלאומיים בישראל הולכים
למקצועות ההיי-טק, לעומת כ-%02 בארה"ב.
ההשקעה הנמוכה בתשתיות האנושיות מקשה
על גיוסו וחינוכו של דור ההמשך המחקרי
והטכנולוגי, ומסכנת את מעמדנו כמובילים."
פרופסור מאיר אורנשטיין עומד בראשה של
קבוצה גדולה. )4 דוקטורנטים ו-5 מסטרנטים(,
שרובה עוסקת בתחום הננו-פוטוניקה. "אופי
ההנחייה של מאיר הוא מאד לא רשמי," אומר
הדוקטורנט ינון סאטובי. "הדלת שלו תמיד
פתוחה, והסטודנטים נכנסים ויוצאים כל הזמן.
"אני, באופן אישי, אדם מאוד מסודר שמאמין
בעבודה בשיטת 'עקב בצד אגודל', ומאיר הרבה
יותר יצירתי ודינאמי ממני. לכן הוא זה שאחראי
על 'זריקת' רעיונות חדשים ופנייה לכיוונים
חדשים, והאיזון בין שנינו מאפשר להגיע
לתוצאות שהגענו אליהן."
לפרופסור אורנשטיין מעבדה משוכללת ויקרה,
ולכן העבודה במעבדה, כמו גם תחזוקתה
השוטפת, דורשות תיאום ושיתוף פעולה בין
הסטודנטים. פעילות זו מהווה את ה"דבק"
המאחד את אותו חלק של הקבוצה העוסק
בעבודה ניסיונית.
ינון סאטובי סיים תואר כפול בהנדסת חשמל
ופיסיקה )5991( - עוד לפני שצירוף זה הפך
למסלול אקדמי מוסדר. מיד עם סיום התואר
המשיך לתואר שני - תקשורת אופטית,
בפקולטה להנדסת חשמל - שאותו סיים ב-7991.
אחרי כמה שנים בתעשייה חזר לפקולטה, הפעם
כדוקטורנט.
¯Â‡‰†˙‡†ıÂÂÎÏ
בשנים האחרונות מושקעים ברחבי העולם
ביליוני דולרים בננו-טכנולוגיה - תחום הצופן
בחובו אתגרים טכנולוגיים אדירים, אך גם
הבטחה גדולה. המעבר לננו )ממדים בסדרי
גודל של מיליארדית המטר( אינו פשוט, שכן
מדובר במעבר איכותי, לא רק כמותי; במעבר
מסקלה מיקרו-מטרית לסקלה ננו-מטרית
משתנה הפיסיקה באופן משמעותי, שכן כאן
המכניקה הקוונטית קובעת את כללי המשחק.
חוקרים רבים ממגוון תחומים שוקדים כיום
על הקפיצה המשמעותית הזו. כל אחד מהם
צועד בנתיב משלו; מה שברור כבר עכשיו הוא
שבנקודת המפגש, באזור ה-01 ננו-מטר,
כשההנדסה ומדעי החיים יפגשו, יתרחשו
דברים מופלאים.
במסע הרב-נתיבי הזה מנסים אנשי מעבדת
המיקרו-פוטוניקה "להביא את האור" לאותה
נקודת מפגש. במילים אחרות, הם מנסים "לכווץ
את האור" לטובת יישומים עתידיים. "הפוטונים
)חלקיקי האור( הם יצורים מפונקים מהבחינה
הזו. אורך הגל של האור הנראה הוא חצי מיקרון
)005 ננו-מטר(, ובתחום האינפרא-אדום הוא
אף יותר ממיקרון. לכן המשימה שלנו - לגרום
לפוטונים להידחס למימדים הקטנים מאורך
הגל שלהם - מאתגרת במיוחד."
‰ÁÂ˙Ù†˙Ï„
"פוטונים מפונקים." ינון סאטובי