Page 3 - מגזין הטכניון | חורף 2007

≥
ד"ר שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון מופיעה
כ"מנהיגת מדע" ברשימת ה-05 היוקרתית של המגזין "סיינטיפיק אמריקן"
לשנת 6002. ברשימה זו מופיעים 05 המדענים המובילים במדע וטכנולוגיה
בשנה האחרונה. "עיתוננו בחר את האירגונים או היחידים אשר מקדמים
את המדע והטכנולוגיה ומניחים את היסודות לעתיד טוב יותר," אמר
עורך המגזין ג'ון רני. "בחירתם לרשימת ה-05 שלנו לא רק מעניקה להם
את הכבוד הראוי, אלא גם מאירה את התחומים החשובים הנהנים
מהישגיהם".
ד"ר לבנברג, חוקרת במכון ראסל ברי לננו-טכנולוגיה וחברה במרכז תאי
,MITהגזע של הטכניון, פרסמה מחקר משותף עם פרופסור רוברט לנגר מ-
חתן פרס "הארווי" של הטכניון. השניים הצליחו לייצר רקמות אנושיות
באופן מלאכותי בשיטה המקרבת את המחקר למטרה הסופית - רקמות
לשימושים רפואיים שונים, ביניהם תחליפי איברים שנפגעו. השיטה
החדשה עשויה גם לספק תשובות בתחום הביולוגיה התאית
וההתפתחותית. שנה לאחר מכן הצליחה קבוצת החוקרים בראשות
פרופסור רוברט לנגר ליצור במעבדה רקמת שריר עם רשת כלי דם -
.Nature Biotechnology פריצת דרך שעליה דיווח המגזין
- פרויקט של כתבי Woman To Watchבאחרונה נבחרה ד"ר לבנברג ל-
. במסגרת הפרויקט נבחרות מדיJWIו- Jewish Woman Magazine העת
≠†‚¯··Ï†˙ÈÓÏ¢†¯¢„†∫ԘȯӇ†˜ÈÙÈËÈÈÒ
ÌÏÂÚ·†ÌÈÏÈ·ÂÓ‰†ÌÈÚ„Ó‰†µ∞†ÔÈ·
שנה כמה נשים ישראליות בולטות, אשר רשמו הישגים מרשימים במיוחד
בתחומי עבודתן. בכתבה על ד"ר לבנברג נכתב, בין השאר, כי "לבנברג
הקדישה את הקריירה שלה למחקר מתקדם בתחום הנדסת הרקמות,
מחקר שהיא מקווה שיוביל, בסופו של דבר, ליכולת לייצר במעבדה רקמות
ואברים המיועדים להשתלה ולריפוי של מחלות ניווניות."
"מנהיגת מדע."
ד"ר שולמית לבנברג
‰˘‰†¯ÂÙÈÒ
‰˜ÈÒÈÙ·
כ"סיפור PASER המכון האמריקאי לפיסיקה בחר בניסוי ה-
השנה בפיסיקה" לשנת 6002. הניסוי האמור, המבוסס על שיטה
שפותחה על ידי פרופסור לוי שכטר מהפקולטה להנדסת חשמל
בטכניון, בוצע על ידי פרופסור ג'רלנד גבריאל ועמיתיו
הוכיח כי ניתן להאיץ PASER באוניברסיטת הרוורד. ניסוי ה-
תווך המשמש ִאלקטרונים חופשיים באמצעות אנרגיה המגיעה מ
ליצירת אור לייזר, או במינוח המקצועי - האצת חלקיקים
באמצעות פליטה מאולצת של קרינה. על ההוכחה הניסויית של
.Physical Review Letters השיטה דיווח כתב העת
פותחה באופן תיאורטי בשנת 5991 על ידי PASER טכנולוגיית
פרופסור שכטר, בתמיכת הקרן הלאומית למדע. המערכת תוכננה
ונבנתה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון על ידי פרופסור שכטר
בתמיכת הקרן הלאומית למדע וקרן .וד"ר ולארי ברזובסקי
רוטשילד התאפשרה יציאתו של ד"ר סאמר בנא מהטכניון
להשתלמות פוסט-דוקטורט, במהלכה הוא ביצע את הניסוי
, ניו-יורק. ד"ר בנא מציין Brookhavenבמעבדה הלאומית ב-
הם בעיקר בתחום PASER ששימושים עתידיים אפשריים של
של פיסיקה של מאיצים - למשל ביצירת קרני רנטגן באיכויות
.שלא קיימות כיום
במחקר בינלאומי שנערך על ידי חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטאות
התגלה גן חדש Case Western Reserveבוסטון, טורונטו, קולומביה ו-
(. כךlate-onset Alzheimer- המוביל לאלצהיימר מאוחר ) SORL1 -
.Nature Genetics פורסם במהדורה המקוונת של
שכיחים SORL1 במחקר האמור גילו החוקרים שווריאנטים גנטיים של
בקרב אנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר מאוחרת - יותר מאשר
בקרב אנשים בריאים בני גילם.
, שנמצא במחקר זה בארבע קבוצות אתניות שונות, הואSORL1 גן
הגן השני בלבד שהתגלה בהקשר למחלת אלצהיימר מאוחרת. הגן
, התגלה ב-3991.APOE הראשון,
פרופסור רבקה אינזלברג, מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון
ומבית החולים "מאיר" בכפר סבא, הובילה את המחקר בישראל - בקרב
SORL1 אוכלוסייה ערבית בצפון. פרופסור אינזלברג מסבירה כי כשגן
( לנתיבי מיחזור - וכך מונעAPPעובד כראוי הוא משגר חלבון מסוים )
ממנו ליהפך לחומר רעיל )פפטידים של בטא-עמילואיד(; אולם כאשר
גן זה משובש גנטית, מוגבר ייצורו של אותו חומר רעיל במוח, וכך
עשויה להתהוות מחלת אלצהיימר.