Page 6 - מגזין הטכניון | חורף 2007
Basic HTML Version
∂
˙ Â Ó ‡ Â † ˙ Â · ¯ ˙
, בבעלות מוסד הטכניון למחקר ופיתוח
SCT
חברת
וחברת יישום של האוניברסיטה העברית בירושלים,
קיבלה מענק מחקר בסך 000,004 דולר, מחברת
. מדעני הטכניון, מכון ויצמן
JDRF-D-CURE
והאוניברסיטה העברית השותפים במחקר קיבלו
כמיליון וחצי דולר נוספים.
ÌÈȯ·ÂÚ†ÚÊ‚†È‡˙
(
Stem Cells Technologies LTD
)
SCT
חברת
עוסקת בפיתוח טכנולוגיות המבוססות על תאי
גזע עובריים אנושיים. המענק הנוכחי ישמש
לפיתוח פרוטוקול להתמיינות של תאי גזע עובריים
אנושיים לתאי לבלב מפרישי אינסולין. תאים אלו
∫ÔÈϯ·†Ï˘ ˙È‚ÂÏÂÎˉ†‰ËÈÒ¯·È‡‰
¢„·Ά†Ì˘Ï†¯Â˘„¢
ÔÂÈÎˉ†‡È˘Ï
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, קיבל תואר
"דוקטור לשם כבוד" מהאוניברסיטה הטכנולוגית
של ברלין. פרופסור אפלויג הוא המדען הישראלי
הראשון שמקבל את התואר הנכבד מאוניברסיטה
זו, שבה נהגה רעיון הקמת הטכניון בחיפה לפני
כתשעים שנה. התואר ניתן לפרופסור אפלויג
"כהוקרה על הישגיו יוצאי הדופן בחקר הכימיה
של תרכובות אורגנו-סיליקון, מצוינות בהוראה,
מנהיגות אקדמית וקידום היחסים המדעיים עם
מדענים גרמנים."
פרופסור אפלויג הוא מחלוצי השימוש בחישובים
המבוססים על תורת מכניקת הקוונטים לניבוי
תכונותיהם הפיסיקליות והכימיות של חומרים.
במשך שנים רבות הוא "צעד נגד הזרם" בתחום זה,
שכן מדובר בחישובים מסובכים מאוד שמעטים
האמינו ביכולתם לנבא נכונה את תכונותיהם
המורכבות של חומרים. פרופסור אפלויג וקבוצת
המחקר שלו הראו באמצעות שילוב של חישובים
קוונטו-מכניים וניסויים מעבדתיים, שהשיטה
החישובית אמינה וניתן ליישמה לפתרון בעיות
חשובות בתחום הכימיה. במחקריו אלה פרצו
פרופסור אפלויג וקבוצתו דרכים חדשות בעיקר
בתחום הכימיה של תרכובות אורגנו-סיליקון,
תחום בו קבוצתו היא מהמובילות בעולם. כיום
השימוש בחישובים קוונטו-מכניים היא שיטה
מקובלת למחקר כימי והיא מיושמת בתחומים
מעשיים רבים, למשל - בתכנון של תרופות
חדשות ושל חומרים בעלי תכונות מיוחדות,
כגון אלה המשמשים בתעשייה האלקטרונית
המתקדמת.
בטקס, שהתקיים בברלין ב-12 בנובמבר 6002,
נכחו ראשי האוניברסיטה ואנשי ציבור מברלין,
שגריר ישראל בגרמניה, מר שמעון שטיין, חתן
פרס נובל בכימיה פרופסור אהרן צ'חנובר,
ואורחים רבים, ביניהם רבים מחברי אגודת ידידי
הטכניון בגרמניה. פרופסור אפלויג אמר בטקס:
"אני מאמין שהדרך לנסות להתגבר על הטראומה
של היחסים בין שני העמים היא באמצעות
קשרים אישיים, והמדע הוא אמצעי יוצא מן
הכלל להשגת מטרה זו." הוא הדגיש את חשיבות
קבלת התואר הנכבד דווקא מהאוניברסיטה
הטכנולוגית של ברלין, שמדענים יהודים הגו
בה את הקמת הטכניון בחיפה, ודיבר גם על
תחושותיו האישיות בקבלו את התואר. "אשתי
ואני באים ממשפחות של ניצולי שואה ורבים
מבני משפחותינו נרצחו בשואה. אני נולדתי
במהלך מלחמת העולם השנייה ברוסיה
הסובייטית, לשם נמלטו הורי מפולין. בשנת
7491 הם עלו לישראל דרך ברלין. כפי שאתם
יכולים לתאר לעצמכם, רקע זה לא היה התחלה
מבטיחה ליחסי עם גרמניה. ובכל זאת, בהתמדה,
בסבלנות, לאט-לאט, טיפחתי מערכת קשרים
מדעיים עם מדענים גרמנים שהכרתי. הם גילו
לי "פנים אחרות" של גרמניה. עם הזמן התחזקו
הקשרים ורבים מהם היו לידידי, חלקם - לידידים
לחיים. אני אכן מאמין מאוד ביכולתו של המדע
להוות גשר בין תרבויות ועמים".
"המדע - גשר בין תרבויות ועמים." פרופסור
אפלויג )משמאל( מקבל את התואר מידיו
של פרופסור קורט קוצלר, נשיא
האוניברסיטה הטכנולוגית של ברלין
¯Ï„†ÔÂÈÏÈÓ†È˘†ÍÒ·†¯˜ÁÓ†˜ÚÓ
מיועדים להשתלה בחולי סכרת ולריפוי המחלה.
השתלת תאי לבלב פעילים נחשבת כיום לגישה
מבטיחה ביותר לריפוי סכרת. עם זאת, גישה
זו אינה אפשרית כיום בקנה מידה גדול בגלל
מחסור חמור ברקמות ובתאים להשתלה. לכן
העניין הרב בפיתוח תאים אלו מתוך תאי גזע
עובריים אנושיים, היכולים להתחדש ללא הגבלה
ומהווים מקור פוטנציאלי אינסופי של תאים
ממוינים )תאים מפרישי אינסולין, במקרה זה(.
הוא חלק ממענק כולל של כ-2
SCT
המענק ל-
מיליון דולר, שעליו התחרו קבוצות מחקר
נוספות בארץ.
המענק יינתן לקבוצת מחקר הכוללת, פרט
, גם את פרופסור יוסף איצקוביץ
SCT
לחברת
מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון
והמרכז הרפואי רמב"ם ופרופסור ניסים
בנבניסטי מהאוניברסיטה העברית בירושלים,
שניהם מדענים מובילים בתחום תאי הגזע
; ואת
SCT
העובריים בעולם וממקימי חברת
פרופסור מיכאל ווקר )מתאם הקבוצה ומדען
מוביל בתחום הסכרת( וד"ר יואב סואן ממכון
ויצמן.
תוכנית המחקר מבוססת על תאי גזע עובריים
אנושיים שהופקו בטכניון ובמרכז הרפואי
רמב"ם והונדסו בשיטות להנדסה גנטית שפותחו
באוניברסיטה העברית בירושלים.
Ì È È Ó Â ‡ Ï È · † Ì È Ò Á È
