±≤
‰ Ë Ï Â ˜ Ù † Ï ˘ † ‰ ¯ Â Ù È Ò
˙Ù˙¢ӆ˙ÈÚˆ˜Ó†‰Ù˘
"הכל התחיל מזה שניגשתי לברר על אפשרויות
מחקר אצל ד"ר אבינעם קולודני, שהוא חבר
בפקולטה." כך
VLSI
סגל החוקר את תחום
מתאר הדוקטורנט יבגני בולוטין את הולדת
עבודת הדוקטורט שלו. "באותו שלב לא הייתי
סטודנט 'במשרה מלאה', אלא עבדתי במקביל
בחברת אינפיניון. העצה
VLSI
כמהנדס
ÏÈ·˜Ó·†ÌÈÁÓ†‰˘ÂÏ˘
החשובה ביותר שקיבלתי מאבינועם היתה
לאתר בעיה חשובה שתהיה קרובה ללבי, אבל
גם רחבה מספיק בשביל להתפתח לנושא
מחקר."
מאחר שמדובר בנושא מורכב ובינתחומי חבר
יבגני בולוטין לשני אנשי סגל נוספים - ד"ר רן
,
VLSI
גינוסר, העוסק בתחום ארכיטקטורות
ופרופסור ישראל צידון, העוסק בתחום רשתות
מחשבים. "מאז יש לי שלושה מנחים." הוא
החליט לעזוב את העבודה כדי להתמקד במחקר,
ועבר למסלול ישיר לדוקטורט - "וכל השאר
היסטוריה. קבוצת המחקר שלנו גדלה מאז,
והיא בין החזקות בעולם בתחומה."
הקבוצה שבה שותף יבגני בולוטין כוללת מספר
מסטרנטים ודוקטורנטים שחוקרים את הנושא
בכל הרמות. המחקר נעשה בשיתוף פעולה
. הקבוצה
Freescale
הדוק עם החברות אינטל ו-
כבר פרסמה מאמרים חשובים בתחום זה וארגנה
סדנה ראשונה בתחום. בחודש מאי יתקיים
באוניברסיטת פרינסטון כנס ראשון בנושא זה,
ביוזמתם של ד"ר אבינעם קולודני, ד"ר רן גינוסר
ופרופסור ישראל צידון.
"ניר מצליח לקיים את השילוב המדהים בין
מעורבות בעבודתם של הסטודנטים שלו לבין
שמירה על עצמאותם," אומרת הדוקטורנטית
מיכל סורני-הררי על המנחה שלה, פרופסור ניר
טסלר. "הוא נותן לנו המון חופש בבחירת תחום
המחקר וההתמודדות עם הקשיים, ויחד עם זאת
הוא מעורה מאוד במחקרים השונים שלנו."
מיכל סיימה תואר ראשון בכימיה באוניברסיטה
העברית, ולאחר מכן סיימה תואר שני בפקולטה
לכימיה בטכניון, במהלכו עסקה בבנייה של
מכונות חישוב ביולוגיות המבוססות על שימוש
. כעת היא עוסקת בשילוב בין פולימר
DNA
ב-
אורגני לבין גבישים בגודל ננומטרי עשויים מוליך
למחצה. גבישים אלו יוכלו לאפשר יצירה של
התקנים בתחום האינפרא-אדום המבוקש
בתעשיית הטלקומוניקציה.
„È˙Ú‰†È‚ˆ
דמיינו לעצמכם שאתם לוקחים את המוסף
של העיתון האהוב עליכם למיטה בשבת בבוקר.
נשמע מוכר? עכשיו דמיינו שבמקום גיליון נייר
אתם מחזיקים צג גמיש שעוביו ומשקלו קצת
יותר משל נייר. זה כבר נשמע פחות מוכר.
מוליכים למחצה העשויים מפולימרים אורגניים
מהווים טכנולוגיה שתאפשר להפוך את צגי
שבסלון לצגים קלים, צבעוניים וגמישים.
LCD
ה-
צגים כאלה יאפשרו לנו לדפדף באנציקלופדיה
במשקל דף או לחילופין לראות את מפת הדרך
על גבי שמשת המכונית בזמן הנהיגה.
פולימרים אורגניים הם השם המדעי של פלסטיק.
אלה הם חומרים פשוטים וזולים יחסית הבנויים
מיחידות קטנות החוזרות על עצמן.
במעבדה של פרופסור ניר טסלר עובדים על
פיתוח של התקנים חשמליים המבוססים על
פולימרים בעלי תכונות של מוליכים למחצה.
פולימרים כאלה יכולים לשמש לבנייה של תאי
שמש על גבי יריעות גדולות שעלותן נמוכה
LEDs
יחסית, או לבניית התקנים פולטי אור -
- היכולים לשמש לבניית צגים.
"השילוב של ננו-גבישים הופכת את בניית
ההתקנים למאתגרת יותר. פולימרים ומוליכים
למחצה קלאסיים לא יודעים לדבר טוב אחד עם
השני. אחת המטרות שלי בדוקטורט היא למצוא
דרך לתווך ביניהם בצורה יעילה. טכנולוגיה כזו
תאפשר לבנות התקנים יעילים מבחינה אנרגטית
".
LEDs
שיהיו שימושיים בבניית גלאי אור או
העיסוק בפולימרים מחייב ידע הן בכימיה של
פולימרים והן בפיזיקה של תהליכים מולקולריים
המתרחשים בהתקנים חשמליים. מסיבה זו
מושכת המעבדה סטודנטים ממקורות רבים -
כימיה, פיזיקה, הנדסה כימית וכמובן חשמל.
השילוב בין תחומי הידע השונים מאפשר לחברי
הקבוצה להתגבר על האתגרים הכרוכים בפיתוחן
של טכנולוגיות חדשות. "כך אנחנו מפתחים
בהדרגה שפה מקצועית משותפת."
יבגני בולוטין
··˘†ÏÚ†˙˘¯
יבגני בולוטין עוסק באחד התחומים החמים
Network on
בחקר אלקטרוניקת מחשבים :
, או בעברית - "רשת על שבב".
Chip
כמעט כל מכשיר אלקטרוני המשמש אותנו
כיום מכיל שבב אלקטרוני שמורכב מעשרות
או מאות מיליוני טרנזיסטורים. השאיפה
להרחבת מגוון הפונקציות של השבב, יחד עם
המיזעור המתמיד בממדי המכשירים ובעלותם,
הביאה לפיתוחן של "מערכות על שבב". עם
זאת, החוטים המקשרים בין היחידות השונות
שעל השבב )המודולים( הפכו לצוואר בקבוק.
במילים אחרות, המודולים נהיו מאוד מהירים,
אבל התקשורת ביניהם לא התקדמה באותה
מידה, ולכן היא פוגמת בביצועים של השבב
כולו. כך נולדה המגמה האמורה של "רשת על
שבב". הרעיון הוא ליצור רשת תקשורת בין
המודולים - בדומה לרשתות מחשבים רגילות.
הרשת תהיה גמישה מבחינה פונקציונלית, וכן
מהירה וזולה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות
כיום. רשת כזו גם תאפשר לקצר את זמן התכנון
והאינטגרציה של מערכות על שבב.
מיכל סורני-הררי
48...,13,14,15,16,17,18,19,20,21,22 2,3,4,5,6,7,8,9,10,11,...1