Page 5 - מגזין הטכניון | חורף 2007

˙ Â ˘ „ Á
µ
מוסד שמואל נאמן בטכניון, המוביל זה כשנתיים יוזמה
להקמת מקבץ צפוני לביו-טכנולוגיות, הצליח בשנה החולפת
לצרף אליו ארבעה גופים מובילים: החברה הכלכלית לחיפה,
הטכניון, מכון רפפורט והמרכז הרפואי רמב"ם. יחד הקימו
הגופים האמורים "רשת תקשורת ומידע לתעשיות
ביו-טכנולוגיות בצפון," במטרה לקדם שיתופי פעולה בין
תעשיות ביו-טכנולוגיות לבין חוקרים מהאקדמיה.
ד"ר אברהם רותם, המרכז את הפרויקט מטעם מוסד נאמן,
ציין כי תעשיות ביו-טכנולוגיות ברחבי העולם מהוות את
המגזר המתפתח ביותר. פיתוח זה נעשה בעיקר במסגרת
(, המחוללים שינויים במיוחד בתחומיClustersקבצים" ) ִ"מ
הביוטכנולוגיה, מדעי החיים, הנדסה ביו-רפואית, תרופות,
מזון, חקלאות ואיכות סביבה.
במסגרת היוזמה האמורה קיים מוסד נאמן בשנתיים
האחרונות מפגשים של חוקרים מובילים מהאקדמיה עם
נציגים בכירים מחברות תעשייה ביו-טכנולוגיות ומוסדות
מחקר בצפון. כתוצאה מאותם מפגשים, ועל סמך מסקנות
שהופקו מהם, הוקם באינטרנט אתר התקשורת והמידע
. בראש ועדת ההיגוי לאתר עומ ד www.bionorth.org.il
פרופסור קרל סקורצקי, מנהל מכון רפפורט לרפואה.
האתר מהווה צעד ראשון וחשוב שיסייע לקידומו של רעיון
"המקבץ הצפוני לביו-טכנולוגיות". הוא כולל מידע חי ועדכני
על חברות תעשייה, חממות של חברות הזנק, חוקרים בצפון,
פרסומים מדעיים ופטנטים. האתר מספק לגולשים מידע
עדכני על מעבדות ומוקדי ידע שיכולים לשרת את התעשיות
בצפון, כמו גם פרטים על חדשות ואירועים. באתר פרטים
על למעלה מ-021 חוקרים בתחום הביו-טכנולוגיה בצפון,
עשרות חברות תעשייה, חממות וחברות הזנק, ולמעלה
משלושים מעבדות ומרכזי ידע.
החברה הלאומית לדרכים בישראל )מע"צ( והמכון לחקר התחבורה בטכניון החלו בסלילת
"כביש זכוכית" בחולון. הפרויקט מתבסס על מחקר שנערך על ידי פרופסור אילן ישי
מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, במימון המשרד לאיכות הסביבה
ובהשתתפות אינג' אריה גלר כחוקר ראשי.
המחקר האמור - "מיחזור פסולת זכוכית בתערובות אספלטיות לכבישים" - כלל שני
קטעי ניסוי בכבישים עמוסי תנועה באיזור חיפה. ניסויים אלו הראו כי שילוב של זכוכית
ממוחזרת באספלט יוצר תערובת צפופה, חזקה ובת קיימא. לפיכך המליצו החוקרים על
שימוש בזכוכית ממוחזרת בסלילת כבישים. בפרויקט החדש בחולון, לדוגמה, מדובר ב-02
טונות של זכוכית גרוסה שתשמש בסלילת התערובת האספלטית בכביש.
ייצור התערובת והסלילה מבוצעים תחת בקרת איכות מלאה של צוות המחקר בטכניון
ושל המינהל לתשתית בעיריית חולון.
"למחקר זה ותוצאותיו החיוביות יתרונות סביבתיים חשובים במאמץ הכולל למיחזור
פסולת מוצקה ומניעת סילוקה למזבלות ולמטמנות, ובהקטנת כמות הכרייה במחצבות,"
אמר פרופסור ישי. "אנו בוחנים גם את היתרונות הצפויים בהחזרת אור ובניראות רצועת
הכביש בלילה, ובהשפעה על מקדם החיכוך בין הצמיג לכביש."
, שבמסגרתה חשפה גוגל-ישראל את פעילותהGoogle Day בחודש נובמבר נערך בטכניון
בפני הסטודנטים בטכניון. אחת המטרות המרכזיות של גוגל-ישראל ביום זה היתה גיוסם
של עובדים חדשים לשני מרכזי הפיתוח החדשים של החברה בישראל.
בארוע השתתפו כחמש מאות סטודנטים, שהעבירו במהלך היום את קורות החיים שלהם
לנציגי החברה. ד"ר יואל מארק, מנהלת מרכז הפיתוח בחיפה, הסבירה כי גוגל אינה
מחפשת רק סטודנטים מצטיינים, אלא גם כאלה שאינם מצטיינים, אך אופן החשיבה
שלהם מתאים לגוגל. "כדי לעבוד בגוגל צריך לא רק כישורים תיאורטיים ותיכנותיים, אלא
גם ראש גדול, מוטיבציה וחוצפה. ד"ר מארק הוסיפה כי "בתהליך איתור המועמדים אין
לנו מכסות - כל מי שיתאים, יתקבל לחברה."
תהליך הגיוס לגוגל כולל כמה ראיונות בישראל, ואחריהם סבב ראיונות בחו"ל.
בקיץ האחרון שהו 61 סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה
בפוליטכניקום של מילנו, במסגרת התמחות בנושא השימור.
הסטודנטים סיירו במבנים היסטוריים שהפכו למוזיאונים.
לאחר מכן הם התכנסו בעיר סביונטה, ועבדו על הסבת מבנה
מודרני ברומא למוזיאון של העיצוב האיטלקי. פרופסור ניצה
סמוק, שליוותה את הסטודנטים יחד עם פרופסור מיכאל
לוין, סיפרה שקבלת הפנים של המארחים האיטלקים היתה
חמה ונעימה, וגם התמיכה הלוגיסטית היתה מצוינת. את
משלחת הסטודנטים הנחו בסיור מרצים מאוניברסיטאות
מנטובה ומילנו, ביניהם האדריכלים דוד פלתרר, אלדו קסטלנו,
לוקה בסו ורמו דוריגטי, התיאורטיקן פולויו איראצ'ה, ודיקן
הפקולטה לארכיטקטורה במנטובה, ציזר סטוון.
ıȘ†¯ËÒÓÒ
ÂÏÈÓ·
ÔÂÈÎË·†˙˘ÙÁӆς‚
ÔÂÏÂÁ·†ÏÏÒ†¢˙ÈÎÂÎʆ˘È·Î¢
ÌÂÁ˙·†Û˙¢ӆÌÊÈÓ
È‚ÂÏÂÎË≠ÂÈ·‰†Ú„ÈÓ‰
גידול האוכלוסייה בישראל, ושיפור רמת החיים ועלייה גוברת בחיוניות הצרכים הסביבתיים,
עלולים לגרום למחסור של כחצי מיליארד קוב במשק המים בשנת 0102. עד לשנת 0202
צפוי המחסור לגדול למיליארד קוב. זוהי אחת מההערכות ששמשו כרקע להצעת פרוגרמת
המים לישראל, שהוכנה עבור נציבות המים. על פי הערכות אלו צפוי לחץ משמעותי לייקור
מחיר המים לחקלאות וצמצום ההקצאות עבורה. שני תהליכים אלו עלולים להביא לחיסולה
של החקלאות יוצרת הנוף בארץ.
פרטים אלה נחשפו על ידי מתכנן הפרוגרמה, גיורא שחם, יועץ לתכנון אסטרטגי במשק
המים, שהציג את מסקנות העבודה במהלך יום עיון מטעם מכון גרנד לחקר המים בטכניון.
יום העיון הוקדש למייסד המכון פרופסור אורי שמיר במלאת לו 07 שנה, ועסק בשיטות
ומודלים לסיוע בקבלת החלטות בניהול משק המים. באירוע השתתפו המומחים הבולטים
בתחום, שכמעט כולם הם סטודנטים-לשעבר של פרופסור שמיר.
"ישראל מחויבת בכניסה מסיבית ובלתי נמנעת להתפלת מי-ים, שעלותם יקרה לאין שיעור
מעלות ייצור המים מהמקורות הטבעיים," אמר שחם. "אנו ממליצים על הקמת 7-8 מתקני
התפלה, שישמשו כמקור העיקרי למי השתייה ל-%58 מהאוכלוסייה."
ª≤∞±∞≠·†‰ÙȯÁ†ÌÈÓ†˙˜ÂˆÓ†∫˙ÂÈÊÁ˙
˙‡ϘÁ‰†Ï¯Â‚φ˘˘Á