Page 7 - מגזין הטכניון | סתיו 2006

‰ Ó Á Ï Ó † È Ó È
∑
‰ÏÂÚÙ·†ÌÈË„ÂËÒ‰†˙„‚‡
למאות מבין הסטודנטים שחזרו משרות מילואים שימשה היחידה לקידום
סטודנטים "אזור מוגן" משלהם - מקום שבו יוכלו לשתף בחוויותיהם,
לתת לגיטימציה לחששותיהם, ולקבל תמיכה רגשית ולימודית מצוות
מקצועי ומסור.
כל זה התאפשר הודות למדיניות ההנהלה אשר שידרה אכפתיות, אחריות
ומעורבות. מזכירות, אנשי סגל בפקולטות, אנשי קשר בפקולטות, יחידות
לשכת דיקן הסטודנטים, לימודי הסמכה ואגודת הסטודנטים - כולם
נרתמו לסייע.
מרבית הסטודנטים שירתו כחודש במילואים ועברו חוויות קשות. רבים
חוו חוויות של חוסר אונים, בלבול, משברי אמון, פציעות ואובדן של
חברים. כאשר חזרו מהמלחמה החל מועד א' בטכניון, והם נדהמו להיווכח
שכולם חוזרים לשגרה. הם חשו שהם "נשארו מאחור," ותחושה זאת באה
לידי ביטוי בהתפרצויות כעס רבות כלפי המוסד.
זימנו את כל הסטודנטים לשיחות אישיות, שבהן איפשרנו להם לספר
על החוויות המורכבות שחוו. היה ברור שלא ניתן לקפוץ בבת אחת
לשגרת המבחנים. חלקם נשלחו לנוח, לנפוש, ולקבל כוח ותמיכה
Ë¢Ò‡†¯¢ÂȆ¨ßıȷ„È„†‰ÂÓ†˙‡Ó
אגודת הסטודנטים )אס"ט( הגיבה במהירות למצב שנוצר בעקבות פתיחת
המלחמה. מלבד עידכונים לגבי שעות פתיחת המכולת, הכספומט, חוות
המחשבים וכיו"ב יזמה האגודה פעילויות רבות שנועדו לסייע לא רק לסטודנטים
בטכניון, אלא גם לרבים אחרים שנפגעו בלחימה או בעורף. בין השאר יזמה
האגודה הכנת חבילות ללוחמים; ארגנה חלוקת זרי פרחים לפצועי מלחמה
המאושפזים בבתי חולים בחיפה, ועוד. האגודה דאגה גם לפתיחתם של
שירותים שונים בקמפוס - מסעדה, בנק, מכולת, חדר כושר ועוד - שנסגרו
עם תחילת הלחימה.
‰Ú˘·†ÌÈÏÈÈÓ≠ȇ†∑∞
ב"פורום המצב הבטחוני" שפתחה האגודה נדונו שאלות שונות של הגולשים
- בנוגע להקלות השונות, למבחנים ועוד. במהלך המלחמה הציפו הסטודנטים
את ראשי האגודה בשאלות ובקשות, ולעיתים קיבלנו 07 אי-מיילים בשעה.
האי-ודאות היתה עצומה בתחילת המלחמה. הסטודנטים שנותרו במעונות
היו זקוקים למכולת פתוחה לקנות בה אוכל, וגם לכסף. הסטודנטים שנסעו
למקומות אחרים נזקקו לאוטובוסים כדי להגיע ליעדם, ולחוברות לימוד. את
כל אלה אנחנו אירגנו - דאגנו לפתיחת המכולת, תיאמנו הסעות למקומות
שונים )בסיוע נשיא הטכניון(, שלחנו לבתי הסטודנטים חוברות לימוד, והוצאנו
מקופת האגודה כסף לסייע למי שזקוק לו בדחיפות.
במקביל למאמץ הלוגיסטי ניהלה האגודה גם "מלחמת הסברה," שנועדה
לצייד את הסטודנטים במידע מירבי - ככל שניתן בתנאים הקיימים - באמצעות
אי מיילים, פורומים באתר האגודה, טלפונים ועוד.
˜·‡Ó‰†Ï‰Â‡
למרות הדיאלוג המתמשך שקיימה האגודה עם ההנהלה פתחו הסטודנטים
במאבק ב-51 באוגוסט. הרגשנו שלמרות העזרה האדירה שקיבלנו מההנהלה
ומהפקולטות לא מבינים אותנו - כאילו אנחנו מבקשים עוד ועוד במקום
להודות על ההליכה לקראתנו. מרצים שהעלו את ציון המגן כדי להקל על
הסטודנטים לא הבינו למה זה לא
מספיק. אבל מבחינתנו היה כאן שילוב
קשה מאוד של בעיות: בעיה כלכלית
- של סטודנטים שלא עבדו במשך
שבועות רבים; בעיה אקדמית - הפער
ממשפחותיהם וחבריהם.
לאחר שנחו חזרו אלינו הסטודנטים. כל הפתרונות שמצאנו הותאמו
למציאות הלימודית והכלכלית של כל סטודנט וסטודנט באופן אישי.
בנוסף קיבלו הסטודנטים שיעורי עזר פרטניים מחוֹנכים שהם
מילגאים וסטודנטים מצטיינים )לצורך כך נערך גיוס מסיבי של
חונכים בסיוע אס"ט, ובמקביל ניתנו "סדנתונים" מרוכזים לפני
בחינות(.
האכפתיות ששידר הקמפוס איפשרה למילואימניקים להחזיר לעצמם
תחושה של שליטה בחייהם ולהמשיך את הרצף התיפקודי כסטודנטים.
תשומת לב מיוחדת ניתנה לסטודנטים שסבלו מסימפטומים
פוסט-טראומטיים. בנוסף, צוות היחידה לקידום סטודנטים ביקר
בבתי החולים את הסטודנטים שנפצעו, ומסייע כיום לשיקומם.
ונסיים במילים מתוך השיר "לו יהי" שכתבה נעמי שמר במהלך
מלחמת יום הכיפורים:
"זה סוף הקיץ, סוף הדרך / תן להם לשוב הלום / כל שנבקש / לו יהי"
ÌÈË„ÂË҆̄Șφ‰„ÈÁȉ†˘‡¯†¨¯Èˆ˜†‰¯˘†∫‰·˙Î
האקדמי בין סטודנטים שלנו לבין סטודנטים במוסדות אקדמיים במרכז
ובדרום, שהמשיכו ללמוד כרגיל ולא הפסידו בחינות; וכמובן בעיות אישיות
ופסיכולוגיות וחברתיות שונות.
הטכניון ואגודת הסטודנטים גילו רגישות רבה בטיפול בחיילי המילואים,
ולכן הוחלט כבר בהתחלה שהם יקבלו יחס אישי - בכל פקולטה מונו אנשי
סגל שיטפלו בבעיות של חיילי המילואים, שזכו גם לאפשרות להמיר עד
שני ציונים מספריים בציון "עובר".
הדיאלוג עם הנהלת הטכניון נמשך גם במהלך המאבק, שבמסגרתו הקימו
הסטודנטים אוהל מחאה בכניסה לטכניון וחסמו את שער הכניסה. בתום
המאבק, ב-82 באוגוסט, הושגו הדרישות העיקריות שעליהן נאבקו
הסטודנטים - דחיית פתיחתה של שנת הלימודים מ-71 באוקטובר ל-5
בנובמבר; קביעת מועד ג' לכל הקורסים )המשמעות: כל סטודנט יוכל
לבחור שניים מתוך שלושה מועדי בחינות בכל קורס נתון(; טיפול אישי
בבעיות האקדמיות האישיות של הסטודנטים בעקבות המלחמה; ואפשרות
להמיר עד שני ציונים מספריים בציון "עובר" )במגבלות רבות ושונות(. אנו
מבהירים כי אופציית ה"עובר" לא נועדה לאפשר לסטודנטים להתחמק
מהבחינות, אלא היא מותנית בציון 55 לפחות - כלומר לא יקבלו "עובר"
סטודנטים שנכשלו במבחן. בנוסף, אגודת הסטודנטים תקרא לסטודנטים
להשתדל שלא להשתמש באופציית ה"עובר", העלולה לפגוע בהם בקריירה
או בהמשך הלימודים.
לראשי האגודה ברור שעדיין לא הגיע הזמן לנוח. יש עוד המון עבודה.
ראשית כל אנחנו חייבים לחזור לקרב ההסברה - כדי שכולם, כולל הסגל
וההנהלה, יבינו למה המאבק שלנו מוצדק, ושהסטודנטים יבינו טוב מה
הולך לקרות.
ÌÈË„ÂË҆̄Șφ‰„ÈÁȉ