Page 16 - מגזין הטכניון | סתיו 2006

±∂
Á Â ˙ È Ù Â † ¯ ˜ Á Ó
≠†È·¯Ú‰†¯Ê‚Ó· ‰ˆÂÙ†˙˘¯Ë
ÌÈ˘„Á†ÌȇˆÓÓ
ÌÈӆȇ˘Â·†Ó¢ÂÓφ˙È˘„Á†˙ίÚÓ
( שכיחה בקרב ערבים-נוצרים בישראל יותר Multiple Sclerosisטרשת נפוצה )
מאשר בקרב ערבים-מוסלמים. כך עולה ממחקר שנערך במרכז לטרשת נפוצה
במרכז הרפואי "כרמל", המסונף לטכניון. הממצאים פורסמו על ידי צוות
.Neurology ישראלי-אמריקני בעיתון הנוירולוגי הבינלאומי
( היא מחלה כרונית דלקתיתMS , או בקיצורMultiple Sclerosisטרשת נפוצה )
של מערכת העצבים המרכזית. למחלה סימפטומים רבים, שכמה מהם פוגעים
פגיעה קשה ביכולת התפקוד של החולה. סימפטומים אלה תלויים במיקום
הפגיעה העצבית ועשויים לכלול עייפות, בעיות ראייה ואובדן שיווי משקל. בדרך
כלל מופיעה הטרשת במבוגרים בני 02-04, ושכיחותה בקרב נשים גבוהה פי
בישראל .שניים מאשר בקרב גברים. תפוצת המחלה משתנה בין המגזרים השונים
סובלים מהמחלה כ-000,5 בני אדם.
המחקר האמור מתמקד באפיון שכיחות המחלה במגזרים השונים של האוכלוסייה
הערבית בישראל, באספקטים האפידמיולוגיים, ובניסיון לאתר את המרכיבים
(Multiple-factorial הגנטיים והסביבתיים בבסיס מחלה רב-גורמית )
זו. מחקרים קודמים הצביעו על כך ששכיחות המחלה גבוהה בקרב
יהודים ממוצא אשכנזי )יחסית ליהודים ממוצא ספרדי(. המחקר
הנוכחי מראה כי שכיחותה של הטרשת הנפוצה גבוהה משמעותית
בקרב ערבים מהמגזר הנוצרי )53 מקרים ל-000,001( בהשוואה
לשכיחותה באוכלוסייה המוסלמית )41 מקרים(, הבדואית )01(
והדרוזית )71(. בהמשך לסקר-השכיחות האמור מבצע צוות המחקר
אנליזה גנטית של המחלה, כדי להסביר את ההבדלים האמורים.
אנליזה זו מבוצעת ב"כרמל" ובטכניון על ידי צוות בראשות
פפרנה. פרופסור אריאל מילר והחוקרת ד"ר תמר
"למחקר הנוכחי עשויות להיות השלכות חשובות על הבנת
האתיולוגיה של המחלה, על איתור מדדים פרוגנוסטיים באוכלוסייה
הערבית בישראל, ואף על בחירת הטיפול המותאם על-פי מאפייני
(," אומר פרופסור מילר. "באופןPersonalized Medicineהמחלה )
זה אנו מקווים לשפר את איכות חייהם של החולים.
"הנתונים אשר יתקבלו מקבוצת הביקורת )אנשים בריאים(
באוכלוסייה זו ישמשו בסיס למחקרים גנטיים של מחלות
רב-גורמיות אחרות באוכלוסייה הערבית בישראל."
חוקרים בטכניון ובמרכז הרפואי "רמב"ם" בחיפה הצליחו לפענח פגם גנטי
העומד בבסיס מחלה נדירה בשם "תסמונת נגלי", המאופיינת בהיעדר מוּלד
American Journal of של טביעות אצבעות. כך מדווח כתב העת היוקרתי
במהדורתו המקוונת ובגיליון המודפס שיוצא לאור החודש. Human Genetics
פרופסור אלי שפרכר, מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ומהמרכז
הרפואי רמב"ם, מסביר כי מאז תחילת השימוש בטביעות אצבע כאמצעי לזיהוי
פלילי לפני יותר ממאה שנים בארגנטינה מהווים אותם קפלי עור ייחודיים
מוקד עניין למדענים וקרימינולוגים. בתחילת המחקר שערך פרופסור שפרכר
איתרו שניים מחברי קבוצת המחקר, פרופסור פיטר איטין ופרופסור גבריאלה
ריצ'רד, חולים באירופה ובארה"ב. על סמך דגימות שנאספו מן החולים
וממשפחותיהם לפני יותר מעשרים שנה הצליחה הסטודנטית ג'ני
לוגסי ממעבדתו של פרופסור שפרכר להוכיח שהפגם הגנטי
בתסמונת נגלי גורם להפרעה בתיפקוד חלבון בשם קרטין 41.
"חלבון זה משמש מרכיב עיקרי של שלד תאי העור, וברוב המחלות
הנובעות מתפקוד לקוי של אותו חלבון הופכים תאי העור לרגישים
יותר לעקה מכנית," מסביר פרופסור שפרכר. "כתוצאה מכך
מופיעות שלפוחיות בעור."
החלבון האמור קוּשר עד כה בהופעתה של מחלת עור אחרת ולכן
לא נחשד כגורם לתסמונת נגלי. כעת מתברר כי הפגם בחלבון
קרטין 41 הוא יחיד במינו, בכך שאינו גורם לשבירוּת יתר של העור
אלא משרה מוות תאי מתוכנן בשכבות העליונות של העור. "מכאן
אולי ההסבר לתופעות הקליניות המיוחדות של מחלה זו, הכוללות
היעדר מולד של טביעת אצבעות והפרעה ביכולת ההזעה," אומר
פרופסור שפרכר.
כעת שוקדים חוקרי הטכניון ו"רמב"ם" על הניסיון להבין את הקשר
בין היעדר טביעות אצבע ובין האצתו של מוות תאי מתוכנן.
ÈË‚‰†Ì‚Ù‰†˙‡†ÂÏÈ‚†‰‡ÂÙ¯Ï ‰ËϘٷ†Ìȯ˜ÂÁ
Ú·ˆ‡†˙ÂÚÈ·Ë†Ï˘ Ô¯„Úȉφ̯‚‰
˙ÂÚȷˆ‡ÏÏ
חוקרים בטכניון פיתחו מערכת ממוחשבת אשר
תסייע למדינות לנהל משא ומתן על מקורות
מים משותפים. המערכת פותחה במסגרת
עבודת הדוקטורט של לאה קרונבטר, בהנחייתו
של פרופסור אורי שמיר מהפקולטה להנדסה
אזרחית וסביבתית ומכון גרנד לחקר המים.
"בשלב הראשון מסייעת המערכת לכל צד לזהות
ולסדר את מערכת ההעדפות שלו," מסבירה
ד"ר קרונבטר, העוסקת כיום בפיתוח מודלים
תומכי החלטות בחברת "מקורות".
המערכת לוקחת בחשבון מימדים שונים כמו
כלכלה, סביבה, חברה ויחסים בינלאומיים, ואפילו
רגשות. המערכת יודעת לשקלל ולאזן אינטרסים
מנוגדים של שני הצדדים. בסופו של התהליך
מציעה המערכת את הפתרון הטוב ביותר.
ד"ר קרונבטר מוסיפה כי המערכת מאפשרת
לצדדים לבצע, באופן עצמאי או בשיתוף פעולה,
סימולציות של פתרונות שונים למשא ומתן, ולנתח
את השלכותיהם על כל אחד מהצדדים. כך מעלה
המערכת את רמת היצירתיות של המשתתפים
ומשפרת את איכות התקשורת ביניהם.
פרופסור שמיר, שהינו חבר בצוות המשא ומתן
של ישראל עם שכנותיה בנושא המים משנת
2991, השתתף בניסוח ההסכמים עם ירדן ועם
הפלשתינאים. הוא זיהה את הצורך במערכת
ממוחשבת לניהול משא ומתן על משאבי מים
לאחר שהשתתף בפרויקט לבניית כלי להקצאה
אופטימלית כלכלית של מים במזרח התיכון.
"פיתחנו כאן מערכת שתסייע לצדדים להתקדם
ממיקוח חלוקתי של 'משחק סכום אפס' לכיוון
משא ומתן אינטגרטיבי ורב מטרתי, אשר יוביל
את הצדדים לפתרון המועיל לכל המעורבים
".(win-win solution)