Page 20 - מגזין הטכניון | סתיו 2006

≤∞
פרופסור ג'ון פינברג מהפקולטה לרפואה על
שם רפפורט אינו ידוע כבעל נטייה לרגשנות
יתר. אולם כאשר הוא מדבר על אביו ז"ל, שהיה
חולה פרקינסון, ניכרת התרגשות בקולו. "אני
חש כי בגילוי תרופת האזילקט מילאתי את
בקשתו של אבי כי אמצא תרופה למחלה," הוא
אומר.
פרופסור פינברג נולד בלונדון, ואת כל חינוכו,
כולל הדוקטורט, עשה בבירת אנגליה. מפגשו
הראשון עם ישראל היה בשנת 0691, עת
השתתף ב"ג'מבורי" של הצופים במרומי הכרמל.
"הגענו באונייה, עם כל הציוד של המחנה," הוא
נזכר. "השלטים הרבים שראיתי בעברית עשו
לי משהו. פתאום חשתי כי העברית היא גם
שפה יום-יומית."
שבע שנים מאוחר יותר פרצה מלחמת ששת
‰ÈÈ˘Ú˙‰†Ï‡†‰„·ÚÓ‰Ó
ÂÈ·‡†˙˘˜·†˙‡†‡ÏÈÓ
ÌÈÚ„ÂȆ‰ÒÂÓ†¯ÂÒÙ¯نÌÚ†Á˙ÈÙ†¯˘‡Î ªÔÂÒȘ¯Ù†‰ÏÂÁ†‰È‰†‚¯·ÈÙ†ÔÂß‚†¯ÂÒÙÂ¯Ù†Ï˘†ÂÈ·‡
ÏÚÓÓ†Âφ‰„ÂÓ†ÂÈ·‡†ÈΆ‚¯·ÈÙ†¯ÂÒÙ¯ن˘Á†Ë˜ÏÈʇ‰†˙Ù¯˙†˙‡
הימים. ג'ון ביקש להתנדב, אבל עד שהגיעו כל
האישורים הסתיימה המלחמה. הוא הגיע לארץ
אחריה, עם חבר, ביקר בכותל וברמת הגולן,
והתרוממות הנפש שהייתה נחלתם של כל
הישראלים דבקה גם בו. פגישתו בלונדון עם
אפרת, סטודנטית ישראלית לפיסיולוגיה, דור
41 בישראל, היתה "המסמר האחרון" בהחלטתו
לעלות לארץ. בשנת 0791 הגיע הזוג הצעיר
לישראל, והתחתן. ג'ון הצטרף לבית החולים
בילינסון אך לא מצא שם בסיס טוב למחקר,
ולכן הגיע לבית החולים סורוקה והקים שם
מעבדה לבדיקת השפעת הסביבה על גוף האדם,
ביחד עם פרופסור ג'פרי ברליין. הוא בנה חדר
עם טמפרטורה של 05 מעלות, ועבד עם
מתנדבים שחלקם היו סטודנטים לרפואה. מדי
יום הם "רכבו" ו"פידלו" במשך שעה על אופניים
בחדר החם. ג'ון גילה כי בחום גבוה אכן יש
שינויים במשק הנוזלים, הנתרן והאשלגן בגוף,
אולם לא נגרם לגוף כל נזק. אדרבה - הוא
מתאים עצמו לסביבה ומתחשל.
לאחר חמש שנים יצא ג'ון פינברג
לפוסט-דוקטורט במכון לביולוגיה מולקולרית
בניו ג'רסי, שם חקר את החומרים האנדוגניים,
שיש להם השפעה דמוית מורפיום על הגוף. זו
היתה חזרתו לעולם הפרמקולוגיה. המנחה שלו
קישר אותו עם פרופסור מוסה יודעים ובשנת
6791 החלו השנים לעבוד על הסלג'לין, במנזר
המפורסם של הפקולטה לרפואה בבת-גלים.
בחדרים סמוכים עבדו שני חוקרים אחרים של
הפקולטה הצעירה, הפרופסורים אברהם הרשקו
ואהרן צ'חנובר, על האוביקוויטין.
פרופסור פינברג התעניין בדרך הפעולה של
הדפרניל, שהוא שמו הקודם של הסלג'לין.
הדפרניל מעכב את האנזים הנקרא מונו אמין
,B סוג (Monoamine Oxidase) אוקסידז
האחראי בעיקר על פירוק הדופאמין במוח. אצל
חולי פרקינסון יורדת כמות הדופאמין באותו
חלק של המוח המשחק תפקיד בהפעלת
השרירים, וזאת בגלל תמותה מוגברת של
הנוירונים המפרישים אותו. לשני החוקרים
התברר כי הסלג'לין מעכב את האנזים שמפרק
את הדופאמין, וכך מגביר את מלאי הדופאמין
בהמשך מחקרם מצאו הזמין להפעלת השרירים.
, שפעילותו דומה AGN1135השנים את ה-
לדפרניל בעיכוב האנזים, אבל הוא שונה ממנו
בהרכבו הכימי בכך שאינו מייצר אמפטאמין
)סם ממריץ( בגוף. "כמו כן מצאתי שכמו
הדפרניל גם הוא לא גורם לתופעת הגבינה,"
מדגיש פרופסור פינברג.
ø‰È·‚‰†˙ÚÙÂ˙†È‰Ó
אחראי לפירוק הדופאמין במוח. B "כאמור, סוג
האנזים מפרק את הנוירו- A בצורת
טרנסמיטרים סרוטונין ונוראדרנלין ולכן עיכוב
שימושי בטיפול בדיכאון. אבל אם A האנזים
, אנו משפיעים גם עלA אנו מעכבים את הסוג
המערכת הסימפטטית הקשורה לפעילות הלב
וכלי הדם, ויכולה להיווצר אז תופעה מיוחדת:
אם אוכלים גבינה צהובה המכילה חומר בשם
טיראמין, עלולה להיווצר עליה רצינית בלחץ
. MAOA הדם, בגלל אי פירוק הטיראמין על ידי
בספרות קוראים לזה תופעת הגבינה. מצאנו כי
של B מעכבים סוג AGN1135הסלג'לין וה-
האנזים ולא גורמים לתופעת הגבינה. הבנו שיש
לנו אפשרות לפתח תרופה נגד פרקינסון, וכך
נולד הרסג'לין."
שני החוקרים שיתפו את חברת "טבע" בגילוי,
והיא הצטרפה למחקר ולפיתוח. בהמשך גילו
השנים את ההשפעה של הרסג'לין כמגן על
נוירונים. אחרי 02 שנות מחקר נרשמה הצלחה
גם בניסויים הקליניים, ואחרי ארבע שנים נוספות
האמריקני את התרופה, שנקראת FDAאישר ה-
היום אזילקט.
"להגיע משלב הגילוי עד לשלב שבו יש תרופה
זה חלומו של כל - מאושרת שעוזרת לחולים
פרמקולוג", אומר פרופסור פינברג. היום, לאחר
שהגשים את חלומו, הוא כבר נמצא בדרך לעתיד
השימוש בשדות מגנטיים להגנה על - חדש
העצבים מפני תהליכים דגנרטיביים הגורמים
למחלות כמו הפרקינסון.
®Azilect©†Ë˜ÏÈʇ‰†˙Ù¯˙
ÔÂÒȘ¯Ù‰†˙ÏÁÓ·†ÏÂÙÈËÏ
ȄȆÏÚ†‰¯Á‡Ï†‰¯˘Â‡
ÔÂÊÓ‰†Ï‰ÈÓ††≠†FDA≠‰
Æ·¢‰¯‡†Ï˘†˙ÂÙ¯˙‰Â
ÛÂ˙È˘·†‰Á˙ÂÙ˘†¨‰Ù¯˙‰
˙·ÈËÁ†ÔȷφÔÂÈÎˉ†ÔÈ·†‰ÏÂÚÙ
˙¯·Á·†ÁÂ˙Èى†¯˜ÁÓ‰
˙È˙ÂÚÓ˘Ó†˙¯Ù˘Ó†¨Ú·Ë
ƉÏÂÁ‰†Ï˘†„˜ÙÈ˙‰†˙ÏÂÎȆ˙‡
‰¢‡¯‰†‰È„Ó‰†‡È‰†Ï‡¯˘È
‰Ù¯˙‰†˙˜Â¢ӆ‰·˘