Page 28 - מגזין הטכניון | סתיו 2006

≤∏
( קיימהTMSהאגודה לחומרים, מתכות ומינרלים )
בארה"ב סימפוזיון חגיגי לכבוד פרופסור דוד
ברנדון, ממייסדי הפקולטה להנדסת חומרים
בטכניון. זאת על "תרומתו יוצאת הדופן להבנתם
של מיקרו-מבנים והשפעתם על תכונות החומר."
הסימפוזיון הבינלאומי, שארך שלושה ימים,
התקיים בסן אנטוניו, טקסס, במסגרת הכינוס
, שבו השתתפו כ-000,2 איש.TMS השנתי של
בסימפוזיון השתתפו אנשי חומרים מארצות
הברית, אירופה, הודו, יפן וישראל. רבים
מהמשתתפים היו תלמידים ועמיתים של פרופסור
ברנדון במהלך הקריירה הארוכה שלו. את המימון
והמכון ההודי TMS הכספי לסימפוזיון סיפקו
למתכות, יחד עם כמה חברות תעשייתיות.
"לפני שנתיים ארגן הטכניון, במסגרת הכינוס
הדו-שנתי לחומרים, מושב מיוחד לכבודי," מספר
פרופסור ברנדון. "המרצה המרכזי, חבר הודי בשם
רנגנטן שהיה בעבר סטודנט שלי, שאל אותי אם
עורכים לכבודי ארוע בינלאומי כלשהו. כשהשבתי
שלא, הוא התחיל לקדם את נושא הסימפוזיון."
, שימשBangalore IISc רנגנטן, כיום פרופסור ב-
יו"ר הסימפוזיון, שאורגן על ידי נציגים מישראל,
אירופה, ארצות הברית, יפן והודו. בין המארגנים
היו גם סטודנטים של פרופסור ברנדון, שהפכו
לאנשי סגל בטכניון: פרופסור דני שכטמן, פרופסור
ווין קפלן ופרופסור חיים רחמן.
בסימפוזיון נישאו יותר מ-05 הרצאות, רובן על
ידי מרצים שנבחרו, ורבות מהרצאות יופיעו בגיליון
,Journal of Materials Scienceמיוחד של ה-
הנערך כעת על ידי הפרופסורים קפלן ורנגנתן.
הנושאים שנדונו בששת המושבים בסימפוזיון
היו: תיאוריה וניסוי בגבולות גרעין; תיאוריה וניסוי
במשטחים, חקר האטום, משטחים, מיקרו מבנים
וקני מידה קצרים; מיקרו-מבנים ותכונות.
פרופסור ברנדון נולד באנגליה וגדל באנגליה
ובארה"ב. הוא למד באוניברסיטת קיימברידג'
לתואר ראשון, שני ושלישי, והפך לאיש סגל
∫Ô„¯·†ÔÂÈÊÂÙÓÈÒ
ÌÂÈÙȇ†ÌÈÓ„˜˙Ó†ÌȯÓÂÁ
במחלקה למטלורגיה. ב-3691 עבר לשוויצריה,
Battelle Memorial שם עבד במכון המחקר
בז'נבה. כעבור שלוש שנים עלה לארץ Institute
והחל לעבוד בטכניון, בפקולטה להנדסת מכונות.
בהמשך היה בין מייסדי המחלקה להנדסת
חומרים, שהפכה לפקולטה. ארבעה מן
הסטודנטים שלו הם כיום חברי סגל בטכניון,
ביניהם פרופסור ווין קפלן, מיוזמי הסימפוזיון,
שיערוך את הספר שיסכם את הסימפוזיון.
פרופסור ברנדון הצטרף לטכניון בשנת 6691,
ויחד עם פרופסור סול בודנר ייסד את המחלקה
להנדסת חומרים. הוא פיתח את מערכי
המיקרוסקופיה האלקטרונית הראשונים
בטכניון, ורבים מן הסטודנטים שלו פיתחו
קריירות אקדמיות מצליחות בישראל ובחו"ל.
"נושאי המחקר שלי הם מיקרוסקופיה
אלקטרונית ואיפיון חומרים," מסביר פרופסור
ברנדון. "אבל בעולם אני מזוהה בעיקר עם
הנושאים של גבולות במצב מוצק ומבנה של
חומר רב-גבישי."
לפני עשר שנים החל פרופסור ברנדון להרצות
- במקביל לעבודתו בפקולטה להנדסת
חומרים - גם במחלקה ללימודים הומניסטיים
ואמנויות, בתחום הפילוסופיה של המדע.
עניינו העיקרי בתחום זה הוא במגבלות המדע
ואי-ודאות מדעית.
בנוסף לפעילויותיו המחקריות, שבמרכזן
הקשר בין המורפולוגיה המיקרו מבנית לבין
תכונותיו ההנדסיות של החומר, כתב פרופסור
ברנדון כמה ספרי לימוד, שימש יועץ
לתעשייה, הן בישראל והן בחו"ל, וכיהן בכמה
משרות מנהליות בטכניון. הוא מילא תפקיד
חיוני בהקמת המרכז הקדם אקדמי בטכניון,
שבראשו עמד במשך ארבע שנים. הוא היה
פעיל גם בתחום התעשייתי, וכיהן במועצת
המנהלים של מוסד הטכניון ובחברות קראל
, המוציאה Acta Materialia Inc.בע"מ ו-
שורה של כתבי עת בתחום החומרים.
'The מאמרו הקצר של פרופסור ברנדון,
,structure of high-angle grain boundaries'
שפורסם בשנת 6691, צוטט למעלה מ-007
פעמים, ונחשב לקלאסיקה.
‰Â‡†·‡Êφ‰ÂÂÁÓ
„ Â · Î
"בחיים לא פגשתי אדם עם כל כך הרבה
מרץ; הוא כמו נמלה." כך אמרה ד"ר לינדה
ויטקר בטקס שנערך לכבוד פרופסור זאב
ה מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתיתֶנאו
ב-61 במאי. הטקס, שהתקיים בגן האקולוגי
בטכניון, נערך לרגל צאת גיליון מיוחד של
, אשרIsrael Journal of Plant Sciences
הוקדש לפרופסור נאוה.
ד"ר ויטקר, מנהלת מאגרי מידע מדעיים
ברשות הטבע והגנים, סיפרה על היכרותה
ארוכת השנים עם פרופסור נאוה ואשתו
ציונה. "אני ובעלי, פרופסור רוברט ויטקר ז"ל,
נפגשנו עם זאב באוניברסיטת קורנל בשנת
8791. כעבור שלוש שנים הגעתי לטכניון
לפוסט-דוקטורט אצלו, ומאז אני בישראל.
"לקח לי קצת זמן להבין שהוא מפורסם,
ממש מפורסם. כל מי שעוסק באירופה
באקולוגיה נופית מכיר אותו. רוב הידע בתחום
התרכז במרכז אירופה, בעיקר בגרמניה, והוא
הפיץ את בשורת האקולוגיה של הנוף
מאירופה המרכזית לכל העולם - בעיקר
בספרו על האקולוגיה של הנוף )נכתב בשיתוף
פרופסור ארתור ליברמן, שהיה אז בקורנל(.
זה היה הספר הראשון באנגלית בנושא. הוא
הפך לאבן פינה בתחום זה, ותורגם בין השאר
לסינית ולספרדית."
˘¯ÂÁ‰†˙‡†Û¯˘Ï
ד"ר דידי קפלן, אקולוג ראשי במחוז צפון
של רשות הטבע והגנים, סיפר שכאשר הגיע