Page 31 - מגזין הטכניון | סתיו 2006

≥±
Ì È È Â  È Ó Â † Ì È Ò¯Ù
שני חוקרים מן הטכניון קיבלו את פרס א.מ.ת לשנת 6002. הפרס
הוענק בקטגוריית מדעי החיים )רפואה( לפרופסור פרץ לביא, מחזיק
הקתדרה בביולוגיה פסיכיאטרית ע"ש אנדריי באלרד, המכהן כיום
כסגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים; ובקטגוריית תרבות
ואמנות )אדריכלות( לפרופסור ניצה מצגר-סמוק, מהפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים.
פרס א.מ.ת ממומן על ידי קרן א.מ.נ ומוענק מדי שנה על הצטיינות
והישגים אקדמיים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה
מיוחדת לחברה.
ÔÂÈÎˉӆÌȯ˜ÂÁ†È˘Ï†˙ÆÓƇ†ÈÒ¯Ù
·Âˆ˙ÂÈÁφ¨·ÂˆÔ¢ÈÏ
פרופסור פרץ לביא הוא אבי
רפואת השינה ומחקר השינה
המודרני במדינת ישראל, ואחד
החוקרים המובילים בעולם
בתחום השינה. הוא היה מחלוצי
החוקרים בתחום של השפעת
איכות השינה על איכות החיים
בשעות העירות, ובין הראשונים
שעמדו על הקשר בין דום נשימה
בשינה לבין לחץ דם גבוה וטרשת
עורקים. פעילותו המחקרית גם הובילה לפיתוח טכנולוגיות חדשניות
לאיבחון הפרעות שינה.
פרופסור לביא הקים ב-9791 את המרכז הטכניוני לרפואת שינה,
ועד מהרה הוקמו סניפים של המרכז בירושלים, תל אביב, חולון
וחדרה. המרכז הטכניוני, שבו נבדקו וטופלו במהלך השנים למעלה
מ-000,001 בני אדם, הפך למודל למרכזים דומים בעולם.
לפעילותו המחקרית של פרופסור לביא היו השפעות ציבוריות
מרחיקות לכת: בעקבות מחקריו והמלצותיו של הוחל בהפעלתו של
"הגל השקט" בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה )1991( - יוזמה
; בעקבות המלצותיוScience אשר זיכתה אותו בשבחים בכתב העת
למשרד החינוך בוטלה בבתי הספר היסודיים בישראל "שעת האפס",
אשר קיצרה את שנתם של התלמידים וכך פגעה בתפקודם במשך
היום; לפרופסור לביא היה גם תפקיד מרכזי בעידכונן של פקודות
מטכ"ל, עידכון המחייב כיום מפקדים בצבא לדאוג לכך שחייליהם
ישנו לפחות שש שעות רצופות מדי לילה; והוא היה מעורב גם
במאבק להנהגתו של שעון קיץ בישראל.
ספרו, "עולמה הקסום של השינה", פורסם ב-6991 בהוצאת
אוניברסיטת ייל, תורגם לחמש עשרה שפות והפך לרב מכר הן בקרב
רופאים והן בקרב הקהל הרחב. ב-3002 יצא בייל ספרו השני,
. עד כה הוא פירסם למעלה מ-043 מאמרים Restless Nights
מדעיים בתחום של חקר השינה והפרעותיה.
ÌÈÈÁ†ÏÚÙÓΆÈÏÎȯ„‡†¯ÂÓÈ˘
האדריכלית פרופסור ניצה מצגר-סמוק הינה אחת הדמויות המובילות
בישראל בתחום השימור. את השכלתה באדריכלות רכשה בפירנצה,
שם התגוררה במשך 32 שנה.
בארץ לימדה פרופסור מצגר-סמוק בבצלאל ובמכללה למינהל,
ולאחר מספר שנים שבהן הרצתה בטכניון כפרילנסרית התקבלה
כחברת סגל בשנת 5002. "אין ספק שהסטודנטים בטכניון הם הכי
טובים," היא אומרת. "העבודה כאן היא ממש ברמה אחרת."
לפני כשנה גיבשה פרופסור מצגר-סמוק, יחד עם פרופסור מיכאל
לוין ופרופסור ריקי השמשוני, תוכנית לתואר שני בשימור אתרים.
כיום היא עומדת בראש התוכנית, המתקיימת בפקולטה לארכיטקטורה
ובינוי ערים, ומלמדת גם קורסי מבוא בשימור. "העיסוק בשימור
בישראל הוא אינטואיטיבי או חובבני," היא אומרת. "ואת המומחים
הרציניים אפשר למנות על אצבעות יד אחת."
פעליה העיקריים של פרופסור מצגר-סמוק בישראל הם מיסוד כל
נושא השימור בעיריית תל אביב; למידה של המורשת האדריכלית
בתל אביב, העלאת קרנה בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות; וקידום
ההכרזה על תל אביב כאתר מורשת עולמית )הכרזה של אונסק"ו
משנת 3002(. "עד היום הוכרזו רק שמונה אתרים מודרניים בעולם
כאתרי מורשת עולמית. לכן ההכרזה של אונסק"ו על תל אביב היא
הכרזה משמעותית, היסטורית," היא אומרת.
ב-4991 יצא ספרה "בתים מן החול" - אינוונטר של האדריכלות המודרנית בתל אביב.
ב-4002 יצאה מהדורה דו-לשונית )אנגלית-צרפתית( של הספר. ב-4002, לרגל חגיגות
ההכרזה, אצרה פרופסור מצגר-סמוק במוזיאון תל אביב את התערוכה "לגור על
החולות". קטלוג התערוכה, הוא למעשה דו"ח ההכרזה שהוגש לאונסקו.
אסתר זנדברג כתבה ב'הארץ' כי "סמוק היא הדמות המשפיעה ביותר בעשור האחרון
על תחום השימור בתל אביב בפרט ובישראל בכלל. שמה נקשר בשימור מורשת
האדריכלות המודרנית בתל אביב - כמייסדת של אגף השימור בעירייה בראשית
שנות ה-09 וכמי שעמדה בראשו 21 שנים והובילה את הכנת תוכנית השימור העירונית
הראשונה והמקיפה מסוגה בישראל. מאבקיה ההרואיים למען השימור העלו את
אדריכלות הסגנון הבינלאומי לסדר היום הציבורי)...( הספר, עב כרס וכבד משקל,
ומפעלה של סמוק בכללו הם עדות לכך שקץ ההיסטוריוגרפיה של האדריכלות בתל
אביב-יפו עוד רחוק."
פרופסור משה סידי נבחר לתפקיד המשנה לנשיא
הטכניון לעניינים אקדמיים )מנל"א(, במקומו של
המנל"א היוצא, פרופסור משה משה.
פרופסור סידי, שסיים את שלושת תאריו בפקולטה
להנדסת חשמל בטכניון, השלים פוסט-דוקטורט
והצטרף בשנת 2891 לסגל הפקולטה. MITב-
עיקר אחריותו של המנל"א היא בתחום מתן קביעות
וקידום חברי הסגל, עזרה בגיוסם של חברי סגל חדשים
ושימור הסגל הקיים. "מדובר במשימות לא פשוטות,
מאחר שאנו פועלים ב'שוק' תחרותי מאוד," אומר
פרופסור סידי. "מנסיוני בעבר כדיקן הפקולטה אני
‡¢ÏÓ†≠†È„ÈÒ†‰˘Ó†¯ÂÒÙ¯Ù
יודע שלא רק אוניברסיטאות אחרות בארץ מתחרות בנו בתחום של גיוס סגל מצטיין,
אלא גם אוניברסיטאות עתירות מימון בחו"ל, ולא פחות חשוב - התעשייה בארץ
ובעולם. כדי להגשים את אתגר המצוינות ולהציב את הטכניון בין האוניברסיטאות
המובילות בעולם, עלינו לדאוג לשיפור מתמיד של הסגל, ולגיוסם של מיטב המוחות.
חשוב גם שלא נבחן את היעד של מצוינות אקדמית בראייה צרה, אלא נדע לקבל את
החדש והנועז, אף אם הוא שנוי במחלוקת."
בארבע השנים האחרונות הצטרפו לטכניון 48 חברי סגל - 02 מתוכם נשים - ובשלוש
השנים הקרובות עתידים להצטרף לטכניון כ-05 חברי סגל חדשים.