Page 19 - מגזין הטכניון | סתיו 2006

Ì È È Ó Â ‡ Ï  È · † Ì È Ò Á È
±π
פרופסור משה איזנברג, המשנה לנשיא למחקר, ביקר בארבע
אוניברסיטאות ברומניה בהזמנת נשיא המועצה הלאומית
למחקר אוניברסיטאי במשרד המדע הרומני ושגרירת ישראל
ברומניה, ד"ר רודיקה רדיאן-גורדון. במסגרת הביקור נפגש
פרופסור איזנברג עם נציגים מממשלת רומניה, עם אנשי מחקר
וכן עם אנשי עסקים ישראלים הפעילים ברומניה.
"ברומניה מתייחסים למדינת ישראל כאל מדינה מתקדמת,
שרשמה הישגים טכנולוגיים-מדעיים כבירים, והטכניון הוא
בעיניהם סמל ודוגמה להישגים אלה," מספר פרופסור איזנברג.
במסגרת הביקור סייר פרופסור איזנברג באוניברסיטאות
הטכנולוגיות של בוקרשט, טימישוארה, קלוז'-נפוקה ובראשוב.
"בכל המוסדות הללו לקחו ברצינות רבה את הביקור, והתקבלתי
בחום על ידי הרקטורים )המקבילים לנשיאי האוניברסיטאות
בישראל( וסגניהם, הדיקנים וראשי המעבדות."
Û˙Â˘Ó†Ò¯Ëȇ
"קידום היחסים האקדמיים עם רומניה הינו אינטרס משותף
. משרד החוץwin-win לכל הצדדים הנוגעים בדבר - מצב של
ושגרירת ישראל שואפים ליצור נוכחות אקדמית ברומניה,
שתצטרף לשיתוף הפעולה העסקי והכלכלי הקיים בין שתי
המדינות ותעצים אותו. מנקודת המבט של הטכניון אנו נוכל
להרוויח מהקשר הזה, בעיקר בזכות הצטרפותה הצפויה של
רומניה לאיחוד האירופי. האוניברסיטאות הרומניות יוכלו
להרוויח מהידע הרב ומהציוד החדשני הקיים בטכניון."
"ברובד המיידי יצרנו קשרים בין פקולטות מקבילות בטכניון
ובאוניברסיטאות שבהן ביקרתי. ברובד ארוך הטווח נעבוד,
בסיוע משרד הקישור של הטכניון לאיחוד האירופי, על פילוח
יותר מעמיק של היכולות המקצועיות של הטכניון ושל
האוניברסיטאות הרומניות, לטובת שיתופי פעולה עתידיים."
שני האפיקים העיקריים שעליהם דובר בביקור הם זימון של
פוסט-דוקטורנטים רומנים לטכניון, והיערכות משותפת להגשות
הצעות במימון האיחוד האירופי. כן הוצע שסטודנטים ואנשי
סגל מרומניה יבואו לטכניון להכשרות מקצועיות ספציפיות.
הביקור נערך במסגרת מאמצי הטכניון להגביר את שיתופי
הפעולה עם אוניברסיטאות ברחבי העולם.
˜Â„‰†‰ÏÂÚÙ†ÛÂ˙È˘
הטכניון ואוניברסיטת הנובר הכריזו על תוכנית לשיתוף פעולה הדוק בתחום הכימיה ומדעי
החיים. במסגרת זאת יבצעו שני המוסדות חילופי סטודנטים לתארים מתקדמים.
במלאת 571 שנה לייסוד אוניברסיטת הנובר נפתחה באוניברסיטה תערוכה של ההיסטוריה
הגרמנית של הטכניון. בפתיחת התערוכה השתתפו שר המדע של סקסוניה התחתונה, שגריר
ישראל בגרמניה, נשיא הטכניון ועוד.
‰ÈÓ¯·†¯Â˜È·
פרופסור איזנברג )משמאל(
עם רקטור אוניברסיטת בראשוב
ÔÂÈÎË·†˙È·¯Ò†˙ÁÏ˘Ó
משלחת מדענים סרבים, בראשות שר המדע של סרביה, פרופסור אלכסנדר פופוביק,
ביקרו בחודש יוני בטכניון. בכנס שבו השתתפה המשלחת נכח גם אופיר פז-פינס, שר
המדע והטכנולוגיה, התרבות והספורט. את הכנס, שהתקיים בפקולטה להנדסת חשמל,
יזמו מרכז ראסל ברי למחקר בננו-טכנולוגיה בטכניון ומשרד המדע הישראלי.
השר פינס אמר כי 08 חברות ישראליות כבר פועלות בסרביה, מדינה שחשיבותה באירופה
נובעת ממיקומה ועושרה הטבעי. השר הסרבי אמר כי ישראל מהווה דוגמא למדינה חסרת
משאבי טבע, מוקפת במדינות לא ידידותיות, שהצליחה להגיע למעמד מוביל בעולם
משום שידעה להשקיע במדע. "השקעה במדע היא השקעה בכלכלה", אמר השר. "סרביה
יכולה ללמוד רבות מישראל".
במסגרת הכנס חולקו ארבעה פרסים לסטודנטים מצטיינים. שני הפרסים הראשונים
העולמי, המאגד כ-000,004 IEEE ישראל - שלוחה של ארגון IEEE-EDS חולקו מטעם
מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה. בראש השלוחה הישראלית עומד פרופסור גדי גולן, ראש
המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכון הטכנולוגי חולון. בפרסים אלה זכו יעל
וייס ושותפיה מן הטכניון על עבודתם בתחום סיליקון פריך, וא. קניבה מאוניברסיטת
בלגרד בסרביה על עבודתה בתחום ננו טכנולוגיה.
- אירגון בינלאומי של מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה, IET שני הפרסים הנוספים, מטעם ארגון
המאגד כ-000,052 מהנדסי חשמל וטכנולוגיות תקשורת - חולקו למוטי אסרף מהמכון
ליישומי חלל, ולאבגני פיקאי מאוניברסיטת CCD הטכנולוגי בחולון, על עבודתו בתחום גלאי
תל אביב על עבודתו בתחום זרימת ננו-מולקולות.
"ההיסטוריה הגרמנית של הטכניון."
נשיא הטכניון )שלישי משמאל( בפתיחת התערוכה