את המרחב הציבורי החי תופסת בעשורים
האחרונים מדורת השבט, הטלוויזיה. את
הכינויים יוצרים כאן תסריטאים מבריקים.
הסדרה "קומדי סטור" בראה את דמותו של
ז'וז'ו חלסטרה: 'חלסטרה' פירושה בפולנית
כנופיה. בן דמותו של 'אברהם חטף פתח'
מהגששים הוא בגרסת הקומדי סטור 'יהוקמץ
בן פסיק'. סדרת הפשע "הבורר" הביאה
לעולמנו את אבי הטחול, יגאל הנאצי, נעמי
כפית הקרויה כך עקב טיפשותה, ורון הפרסי.
הסדרה "שמש" יצרה את הדמות 'טֶנצר
המניאק', שהפכה שם נרדף לבריון שנוא.
דמות בשר ודמית אחת, שזכתה לפרוץ
למרחב הציבורי בזכות הטלוויזיה, היא 'לירן
חולצה אפורה'. לירן הוא בחור פשוט, איש אינו
יודע את שם משפחתו, והוא הזליג הישראלי:
צץ בכל אירוע וליד כל ידוען בחולצתו
האפורה בדיוק כששוזפת אותם מצלמת
טלוויזיה. מספרים שללירן חולצה אפורה קם
מתחרה, בחור עם פיאות וציצית, הנדחק אף
הוא לכל צילום. עכשיו צריך להדביק לו כינוי.
ד"ר רוביק רוזנטל, בוגר בר-אילן ומרצה
באוניברסיטה הוא לשונאי וסופר, חתן פרס
היצירתיות הלשונית ע"ש מאיר אריאל
תשע"ד
44
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
לבית הבא: "מי קיבל בלתי מספיק? דני
זיידל הצדיק! קמץ פתח ומפיק, לא עזרו
הפוילעשטיק". דני זיידל הצדיק הוא דמות
ידועה במרחב התל אביבי, שהלך לעולמו לא
מזמן.
הכינויים המתייגים מופיעים גם במרחב
הציבורי הכל-ישראלי, אם כי אינם נפוצים.
בן גוריון נקרא 'הזקן', וכך גם מפקד הפלמ"ח
יצחק שדה. בקרב פקודיו נקרא בגין 'הזקן'
כבר כשהיה בן ארבעים. הכינוי משקף כאן
סוג של יראת כבוד. משה דיין כונה 'אבו
ג'ילדה', על שמו של שודד הדרכים הערבי
שהפך לאגדה בחייו, והיה גם הוא שתום
עין. את הכינוי הצמיד לו לוי אשכול בריאיון
שנתן לביטאון המשמרת הצעירה של מפא"י.
הכינוי שדבק בשר האוצר קפוץ היד יגאל
הורוביץ היה 'יגאל אין לי'. במצוקת סוף שנות
התשעים הוצמד הכינוי 'מקסוול קנה אותי'
לרוברט מקסוול, הטייקון שסיים את חייו בלב
ים. אביגדור ליברמן, המכונה איווט, הודה
בריאיון רדיו: "אצל חלק מהממסד אני עדיין
איווט האיום". מנהיג מרץ לשעבר, חיים אורון,
ג'וּמֶס, נקרא כך מגיל צעיר מאוד על שום
מבנה גופו החסון. מפקד חיל הים אלי מרום
מכונה צ'ייני על שום עיניו המלוכסנות.
עולם שבו הכינויים הם מרכיב הכרחי
הוא עולם הכדורגל. ככל שכדורגלן טוב
וידוע יותר, גובר הסיכוי שיודבק לו כינוי.
בכדורגל העולמי מהלכות אגדות עבר והווה
כמו מרדונה יד האלוהים, בוטרגניו העיט,
טורס הילד, היגיטה העקרב ומסי הפרעוש.
לא מעט כדורגלנים ישראלים זכו אף הם
לכינויים המרמזים על תכונות אופייניות שלהן
ככדורגלנים. הידוע בהם הוא אלון מזרחי,
'האווירון', שנקרא כך על שם ידיו המונפות
לצדדים לאחר הבקעת שער. השחקן הלוהט
ביותר היום בכדורגל הישראלי הוא ערן זהבי,
המכונה גם 'האקדוחן', בעקבות נוהגו לאיים
באקדח מדומיין לאחר הבקעת שער. אייל
ברקוביץ' כונה 'הקוסם' בעקבות ביצועיו
על כר הדשא, והוא קרא כך לאוטוביוגרפיה
המצטנעת שלו. את יוסי בניון נהגו לכנות
'היהלום' וגם 'הילד', והשחקן יעקב הילל
שהביא לקבוצותיו תארים לרוב, כונה 'מזליקו'.
השחקן הנערץ אבי נמני לא הצטיין במהירות
מסחררת וכונה 'הצב', ושוער העבר דוידוביץ'
כונה 'התמנון' בזכות ביצועיו כשוער.
במרחב הציבורי היום נצמדים כינויים
מתייגים לרבנים. לצד כינויים בעלי מעמד
של תואר אצולה כמו המר"ן, 'פוסק הדור' או
'זקן ראשי הישיבות', צצים כינויים המתייחסים
ליכולות נסתרות ומרמזים לתורת הסוד. כך
אנחנו קוראים רבות על עלילותיו של 'הרנטגן'
יעקב איפרגן, ושל אחיו הצעיר עמרם המכונה
'האולטראסאונד'. מספרים שיש להם גם
אחיין המכונה 'הסי.טי',
כלומר,מסוגל לסרוק
את מוחותינו. הרב משה כהן שליט"א קרוי
'המביט במזוזות', בעקבות יכולתו לקרוא
עתידות ומסרים נסתרים באמצעות הסתכלות
במזוזה.
ככל שכדורגלן טוב
וידוע יותר, גובר הסיכוי
שיודבק לו כינוי. בכדורגל
העולמי מוכרים מרדונה יד
האלוהים, מזרחי האווירון,
זהבי האקדוחן ומסי
הפרעוש
ציונה מקרה עין
חיים אבול אוסבע