חוסן קהילתי
אוגוסט-ספטמבר 4102
הביטחון
| 38
שי קוניץ*
צילומים: דוברות איחוד הצלה
אירוע השלג אשתקד הוכיח, שאפר"ן (אירוע
פתע רב־נפגעים) יכול להפתיע גם עם
התרעה מקדימה. למרות הערכות החזאים
על סופת השלג הצפוייה, מצאו עצמם
נהגים רבים תקועים בכבישים העולים
לבירה (כביש מספר 1 וכביש 344) ללא
יכולת לחילוץ עצמי. אף כי הוכרז מצב חירום באופן רשמי, מצאו
עצמן הרשויות המקומיות כמו גם מערכת־הרפואה בקהילה ובמשרד
הבריאות, מחוייבות לתת מענה לאירוע השלג, כל אחת בתחומה.
אין זה סוד, שהיכולתשל מערכות השלטון המוניציפאלי והמרכזי לתת
מענה החורג מהפעלתן בשיגרה (כגון השימוש בכוח־אדם ואמצעים,
מעבר לעבודתם בשיגרה העבודה במוד חירום כמו גם פתיחתם של מרכזי
חירום, מרכז מפונים וכדומה) נגזרת מהפעלת חוקים ותקנות לשעת
חירום, המסדירים בחוק את פעילותן ואת יכולתן להפעיל מרות על ספקי
שירות משניים. היכולת לספק שירות החורג פיסית או תודעתית מטווח
פעילותם המוכר, אינו מאפיין גוף ציבורי, בטח לא באפר"ן.
) בחירום, מאופיינת
NGO
'
s
מנגד, פעילות ארגוני מתנדבים (
בגמישות הפעלה פיסית ותודעתית, המאפשרת מתן מגוון של
פתרונות למצבי החירום השונים. אבל, וכאן מגיע אבל גדול, שעלה
בתחקירי המענה לשלג בכל הרמות, התיאום בין הארגונים לקה
בחסר הואיל וכל ארגון רצה "לגזור קופון" תקשורתי על פעילותו.
שילוב בין יכולת מענה מהיר וורסטילי מחד־גיסא והתבססות על
מערך שליטה ונתונים ממוסד מאידך־גיסא, עומד בבסיס הרעיון
המוצע בזה להקמת צוותי חירום קהילתיים.
אחד מתפקידי הרשות המקומית בחירום הינו המשך הרציפות
התפקודית במתן המענה לתושבים. כדי לעמוד ביעד זה, מכשירה הרשות
את עובדיה ומתרגלת אותם בהמשך הפעלת השירותים דרך מתקנים
ארגוניים הנפתחים בחירום (מרכז מפונים, מרכז תמיכה נפשית {מת"נ},
אתר סיוע לאוכלוסייה {אס"ל} וכדומה). לצורך עיבוי מערך נותני
השירות בחירום, בונה הרשות המקומית מאגר מתנדבים הואיל ובחירום
מספר המשימות הארגוניות עולה ויש צורך בכמות גדולה של כוח־אדם.
ניתן לומר בהכללה, שהיכולת להניע מתנדבים להתנדבות, הינה בעייתית
ברמת הרשות המקומית, וזאת בשל מספר סיבות:
א. עניין בהתנדבות. ניתן לגייס מתנדבים במידה וקיימת היכולת לאתגר
אותם מבחינת העניין שלשמו הם מתנדבים. באין עניין, לא ניתן
לתחזק את המתנדב לאורך השנה וקשה מאוד לבנות עליו בחירום.
ב. תגמול על ההתנדבות. רוב המחקרים על מתנדבים מראים שניתן
"לקנות" את המתנדב ב"שווה כסף". לא חייבים לשלם לו על הזמן
שהשקיע בהתנדבותו, ואפילו לא בציוד או במדים שרכש כחלק
מההתנדבות, אבל כן חייבים להשקיע בו באמצעות ימי גיבוש,
תעודות הוקרה וכדומה.
ג. הכשרה. השימוש ביכולותיו ובכישוריו של המתנדב, הינם פועל־
יוצא של ההכשרה המקצועית, אותה מקבל המתנדב. למרות שברוב
הנושאים, אין צורך בידע או במיומנות מקצועיים, קיים צורך ב"יישור
קו" ארגוני לטובת הטמעת ה"שפה הארגונית".
לאור האמור לעיל, נראה שביכולתה של הרשות המקומית ליצור
מאגר מתנדבים, המאפשר לקרוא להם ב"יום פקודה", הינה צנועה
ביותר. כדי לענות על בנייה נכונה של צוותי חירום קהילתיים, אבקש
לציין שתי אמרות המהוות חלק מתפיסת העולם בחירום:
חשיבות צוות
חירום קהילתי
במצב חירום
*הכותב הינו מנהל אגף חירום וביטחון ב"איחוד הצלה" - ארגון מתנדבים לאומי להצלת חיים,
ב"ניהול מצבי חירום ואסון" מאוניברסיטת ת"א
MPA
בעל תואר
תפעול מזוודת חפ"ק באירוע חיפוש נעדר בירושלים
תידרוך מתנדבי "איחוד הצלה" בתרגיל שנערך ביער בן־שמן
