מאמרשני מתוך סידרה
אוגוסט-ספטמבר 4102
הביטחון
| 40
התארגנות לחירום ברשויות המוניציפאליות
דרור שלו*
מרכיבי היערכות
מאמרי הקודם נכתב זמן קצר לפני מבצע
"צוק איתן". במאמר זה הצגתי את איום
ירי תלול המסלול כאיום המוביל על החזית
האזרחית ואת תפקיד הרשות המקומית
כמייצרת רציפות תפקודית בעת משבר.
מבצע "צוק איתן" הוכיח את טיעוני כי
הרשות המקומית היא לבנת היסוד. איום ירי תלול המסלול התממש
בעוצמה רבה. לעבר ערי ישראל נורו כ495,4 רקטות ופצצות מרגמה (לעבר
גוש דן בלבד נורו כ־031 רקטות). העורף האזרחי הפך לחזית העיקרית.
אין ספק כי משימת הרשות המקומית במבצע זה הייתה להמשיך
ליצר רציפות תפקודית, על־מנת להגביר את החוסן והעמידות של
העורף ולאפשר למקבלי ההחלטות לקבל החלטות מיטביות. ללא
יצירת חוסן זה של העורף לא היה נמשך המבצע 55 יום. עמידות
העורף נתנה מרחב תמרון לדרג המדיני לקבל החלטות מיטביות
ובפחות לחץ.
בשנת 9002 כינסה הכנסת ועדה לבחינת ההיערכות האזרחית
בשעת חירום, הוועדה קבעה כי ההיערכות האזרחית, ראוי שתעשה
, לשם
)1(
מתוך ראיית האזרח, וזאת על־מנת שיוכל לתפקד בעת משבר
כך כונסה קבוצת מיקוד לבחינת צפיות האזרחים בחירום. מניתוח
קבוצה זו עולה כי צפיות האזרחים מהמדינה והרשות המקומית נגעו
למספר תחומי חיים:
• מקלטים - האזרח מצפה למקלט שכונתי, שאליו יוכל להגיע
בזמן (על־פני מקלט המוני שבו יאלץ לשהות).
• שירותים בסיסים - האזרח מצפה להמשך מתן שירותים
לאורך המשבר באמצעות מערך השירותים הקיים (קניות,
קופות חולים וכד') וכן להמשך מתן שירותים פיננסים, האזרח
מצפה לרציפות תפקודית.
• ארגון מערך הטיפול בילדים - האזרח מצפה להמשך שירותי
חינוך וכן לשמרטפיות (אם צריך).
• צורך במידע על המתרחש־האזרח מצפה לדעת מה קורה .
• האזרח מצפה לקבלת סיוע נפשי אם צריך.
כדי לעמוד בציפיות האזרחים יש להיערך בשיגרה למצבי החירום
השונים. היערכות לחירום מתחלקת לחמישה מרכיבים, שאותם יש
לפתח ולשמר בשיגרה.
א. אמון
בעת חירום יש חשיבות רבה למנהיגות העירונית. על־מנת שמנהיגות
זו תוכל לתפקד בעת משבר ותכוון את האוכלוסייה נדרש אמון הציבור.
אמון הציבור מושג בעבודה יום־יומית של העירייה, הציבור יאמין
למנהגים וארגון בעלי ניקיון כפיים, שטובת העיר עומדת לעיניהם
ולכן, בשיגרה פעילות העירייה חייבת להיות מוכוונת שירות ומכוונת
תושבים ויצירת דיאלוג מתמשך וחיובי עם תושבי העיר .
ב. טיפול בפרט ובהקהילה -"חוזק השרשרת כחוזק החולייה החלשה"
בעת משבר נדרש כל אדם לבצע פעילות חיוניות לשם שמירת
שלמותו ומניעת פגיעה רגשית ופיסית. ככל שלאדם יש יותר שליטה
בפעילות הנדרשות, כך גוברת המסוגלות האישית, דבר שמשפיע על
מסוגלות הקהילה כולה. רמת אי־ודאות גדולה מעצימה את בעיית
התפקוד בקרב האוכלוסיות הרגישות והפגועות ממילא, דבר המגביר
את התלות במערכות החיצוניות ובגורמים המטופלים. על־מנת להגביר
מסוגלות קהילתית, יש צורך לטפל בעיקר באוכלוסיות החלשות
בקהילה. הטיפול בפרט ובהקהילה באופן מתמשך יעשה על־ידי:
• הכרת חזקות וחולשות הפרטים והקהילה על־ידי אגף הרווחה
(מיפוי).
• חיזוק אוכלוסיות חלשות דרך אגף הרווחה, לשם יצירת קהילה
חזקה.
• חיזוק גורמי ההתנדבות בעיר לשם יצירת ערבות הדדית ועזרה
בחירום - ההתנדבות משמשת דבק המחבר את היחיד לחברה
ומגבירה לכידות ומחוייבות חברתית.
ג. כוח אדם וידע.
בהכנה לחירום ובהתמודדות במצבי משבר יש חשיבות רבה לכוח
האדם (במיוחד כוח האדם המוביל) כוח־אדם זה חייב להיות מוכשר,
הוא צריך להוביל גם את הכשרת הקהילה והרשות המקומית על־ידי
מתן כלים בידיהם, להקטנת תחושת אי הוודאות. הבסיס לפעילות
הרשות המקומית בשיגרה בחירום הם העובדים בארגון. אגפי/מחלקות
הביטחון ברשויות המקומיות הם המובילים את תחום החירום. תפקיד
ממונה החירום הינו מורכב ומחייב פעילות מול כל אגפי הרשות, תאום
גורמי הביטחון ואף הדרכת מנהלי הרשות ועובדיה - זהו תפקיד מרכזי
הדורש הכשרה מתאימה. אנשי הביטחון צריכים להיות בעלי יכולת
וכישורים, וזאת על־מנת להוביל ולהכין את הרשות לחירום.
ד. תרבות של מוכנות.
"תרבות של מוכנות" היא מכלול של ערכים, סדרי עדיפויות,
תבניות התנהלות והרגלים המוטמעים בעיר וברשות המקומית במטרה
ת
ָ
נ
ְ
ב
ִ
ל
ְ
הרשות המקומית כּ
היסוד בחזית האזרחית
(1) הכנסת, "הועדה לבחינת היערכות החזית האזרחית לשעת חירום", ירושלים 9002
בניהול איזורי אסון מאוניברסיטת חיפה
M.A
*הכותב הינו מנהל אגף החירום והביטחון בעיריית חולון. בעל תואר
