39 |
הביטחון
אוגוסט-ספטמבר 4102
א. מה שעובד בשיגרה יעבוד בחירום.
ב. אין תחליף להיכרות אישית.
שתי הנחות עבודה אלו, מהוות את הבסיס לתפיסת ההפעלה המובאת בזה.
בנייה של צוות חירום קהילתי, ואין הכוונה לצח"י או לצח"ש, מהווה
תפיסת הפעלה ייחודית, שברצוני להציע לקוראי המאמר. בניית הצוות
מורכבת ממספר רמות:
). "לבנת הבסיס" של צוות החירום
First
Responder
א. מגיב ראשוני (
הקהילתי צריכה להביא בחשבון מתנדב פעיל, הנמצא תחת מסגרת
התנדבותית מוכרת. היתרון בהפעלה כזו - הרשות המקומית מקבלת
מסת מתנדבים פעילים, הנמצאים תחת ארגון מפעיל. ההתבססות על
מתנדב כזה, מורידהמהרשותאתהצורך בכלהקשור למנהלות ולתחזוקת
המתנדב, קרי, הכשרה, ציוד, ביטוח ו.. עניין ומקבלת בתמורה "סוכני
רפואה בקהילה" גם בשיגרה. בנוסף, הרשות המקומית מרוויחה ארגון
הנמצא ב"שיגרת פעילות" כשחבריה מכירים את "השפה" והאנשים
ואין צורך ב"המצאת הגלגל" בחירום. לצורך בנייה של מגיב ראשוני
מקצועי, הן ברמת הרשות המקומית והן ברמת הארגון (לדוגמה, צוות
החירום שהוקם ב"אמדוקס" כפר סבא), מציע ארגון "איחוד הצלה"
קורס חובש־נהג אמבולנס, כשהרשות או הארגון מרוויחים פעמיים:
• סוכני רפואה בקהילה הזמינים בשיגרה למענה רפואי, הן ברמת
הארגון והן ברמת הרשות המקומית.
• כוח מיומן, מאורגן, מצוייד ונייד המהווה "מכפיל כוח" בקהילה,
זמין לסיוע בתפעול המתקנים הנפתחים בחירום.
). מעבר להכשרתו המקצועית
Be
a
Beacon
ב. הכשרת "מגדלור" (
הבסיסית של המתנדב, יש צורך לתת לו כלים תיאורטיים ומעשיים
להבנת עולם התוכן הארגוני והפיסי של הרשות המקומית, בו הוא
מתפקד. למה הכוונה? הרשות המקומית מפעילה בשעת חירום
מערך של מתקנים כחלק ממענה הרשות בחירום המהווה מארג
מורכב של כוח־אדם ואמצעים ממערך הרפואה בקהילה, משרד
הבריאות, קופות החולים ופקע"ר (מרכז נחשפים, מת"נ, אס"ל
וכדומה). הפעלה זו מחייבת תרגול של כלל הגורמים המשתלבים
בהפעלת המתקן, הן בתוך הרשות והן של הגורמים החבירים. בנוסף,
הצורך באלתור הד־הוק (לדוגמה - פתיחת מרכזי המפונים בבניני
האומה ובמבשרת ציון באירוע השלג האחרון) מחייב הבנה של
עולם התוכן והמונחים תוך עדכונו למציאות בכל רמות ההפעלה.
לכן, יש צורך במתן הכשרה מקיפה, ה"מיישרת קו" של שפה,
מונחים וכלים ארגוניים, להפעלתם של מתקנים אלה גם שלא בדרך
ההפעלה המקורית. בנוסף להכשרה המוצעת, חשוב שברמת הרשות
המקומית ייבנה "מחסן ציוד לחירום", פיסי ותודעתי, שייתן את
הכלים למימוש הרעיון הארגוני באמצעות בניית ערכות ייעודיות
(אישית ורשותית), הן ברמת המתנדב והן ברמת התכלול הרשותי.
ג. איפה הכסף? שאלה לגיטימית שתשאל הינה מאיפה מגיע הכסף
למימושו? אין זה סוד ש"שמיכת התקציב" ברמת הרשות המקומית
קצרה והצורך בהכשרה ובקניית ציוד לחירום חשוב, אבל לא על
חשבון חינוך, הקמת פארקים וכדומה. הרעיון המשלים העומד
בבסיס הקמת צוות החירום הקהילתי גורס, שניתן לרתום את
הקהילה ביתר קלות לגיוס כספים במידה והכסף הנתרם בקהילה
משרת את אותה הקהילה. מנגנון גיוס הכספים יבנה על בסיס "בנק
זמן התנדבות". הרשות המקומית "תפתח חשבון" אליו יוכנס הכסף
מאנשים ומארגונים בתחומי הרשות המקומית, כשהארגון יתרים
את עובדיו על "שעת עבודה לשנה" ויכפיל סכום זה. הסכום שיכנס
ל"בנק זמן ההתנדבות" ישמש לשתי מטרות שתכליתן אחת - מילוי
המחסנים הפיסיים והתודעתיים, בכלים פיסיים ותיאורטיים, הן
לפרט והן לרשות בנושא החירום. במילים אחרות, הכסף ישמש
להכשרה או לקניית ערכות החירום.
לסיכום. הפער הקיים כיום בהכשרה ובהפעלת מתנדבים בחירום,
הינו משמעותי, אך ניתן להתגבר עליו באמצעות בנייה נכונה של
צוותי חירום קהילתיים, המתבססים על ארגוני מתנדבים פעילים
מחד־גיסא ועל הכשרה כוללת מאידך־גיסא. ארגון "איחוד הצלה"
מציע הכשרה של "סוכני רפואה בקהילה", המהווה את הבסיס
הארגוני, הן בהכשרה והן בכוח האדם והאמצעים, להקמת צוותי
חירום קהילתיים, המספקים תחושת ביטחון בשיגרה ומחזקים את
החוסן הקהילתי בחירום.
תידרוך מתנדבי "איחוד הצלה" בברכת כוהנים בכותל
