ל
פני כארבע שנים, כשהחלטנו לעזוב את תל אביב,
אמר לי חבר בהלצה: "אני מבין שאתם עוזבים את
תל אביב, אבל למה חיפה? למה כל כך רחוק? לא
יכולתם למצוא משהו יותר קרוב כמו לונדון או ברלין?"
נתקלנו אז בעשרות תגובות של תמיהה, הן בקרב חברינו
התל אביביים, אבל עוד יותר אצל אלה החיפאים.
אז מה גורם למי שיש לו משרד אדריכלות נוף
משגשג בתל אביב לעבור פתאום לחיפה? המניע העיקרי
לעזיבת תל אביב היה מחירי הדיור הגבוהים. הגענו
לגיל שרצינו לרכוש לנו דירה משלנו, וחיפשנו מקום
עם מחירים שפויים. אבל לא רק. חיפשנו מקום שיש בו
גם נוף וגם קרבה לטבע, ושהוא גם עיר אמיתית; כזאת
מגוונת, קוסמופוליטית, בצפיפות הנכונה; כזאת שיש בה
מגוון של אנשים ועסקים ותרבויות ותחבורה ציבורית
נוחה ומכולת שפתוחה גם בערב מעבר לפינה. עשר
שנים לימדתי בטכניון, וכל מה שהכרתי מחיפה היה רחוב
חיפה,
“
יותר מכל עיר
אחרת בארץ,
יכולה לבטא
רב תרבותיות
אמיתית,
קוסמופוליטית.
העיר רוטטת
”
מפוטנציאל!
הדרך מתל-
אביב לחיפה
מה גורם למי שיש לו משרד אדריכלות נוף משגשג
בתל אביב לעבור פתאום לחיפה?
רם איזנברג
יוזמה מקומית בבר גיורא
מול ביתנו, באמצע רחוב בר גיורא, יש ערוגת ברושים
קטנה. כשעברנו לגור כאן, הערוגה היתה מלאה
קוצים ושימשה בעיקר כמחראה לכלבים. יזמנו מפגש
שכנים, ובהתלהבות גדולה התגייסו כעשרים איש
לנקות את הגינה ולשתול בה צמחים. בשנה הראשונה
קיבל כל שכן על עצמו אחריות לכמה צמחים, השקה
וטיפח אותם, והערוגה הלכה והוריקה. כמו כן תלינו
מתקן לשקיות, כדי שבעלי הכלבים יוכלו לאסוף את
הקקי, והשכנים הרבים דואגים למלא אותו באופן
קבוע. בשנה השנייה כבר קיבלנו שתילים מהעירייה,
ופרסנו בעצמנו מערכת השקיה על חשבוננו. השנה,
לאחר פניות חוזרות ונשנות, ניאותה העירייה וחיברה
את מערכת ההשקיה שלנו למערכת העירונית,
והגינה המטופחת והנקייה משרה אווירה נעימה על
כל הרחוב.
פרויד. עליתי, חציתי את העיר, הגעתי לטכניון וחזרתי
לתל אביב. מעבר לכך לא ידעתי כלום על חיפה.
.
Google Earth
את הדר גילינו באמצעות
הסתכלנו על העיר מלמעלה, וראינו מרקם עירוני
צפוף וירוק, רחובות קטנים על מדרון תלול. זה נראה
מושלם. וכשהגענו, בפעם הראשונה, זה באמת נראה
לנו מושלם. הבניינים היפים, קנה המידה האנושי, שפע
העצים והגינות, המדרגות הרבות והמכולות הקטנות.
גם המגוון האנושי מאוד מצא חן בעינינו. אחרי עשרים
שנה ב"בועה" התל אביבית, שבה כמעט כל מי שהכרנו
היה בעצם די דומה לנו, מצאנו את עצמנו בסביבה הרבה
יותר צבעונית ומגוונת, שבה המכלול הישראלי כלל
גם ערבים, חרדים, רוסים, מהגרים. וכמו בשיר של לאה
השכנים היו טובים בעינינו.
דירה להשכיר,
גולדברג,
הרגשנו שהגענו לישראל האמיתית. יש אנשים אחרים,
והם גרים ממש קרוב, ברחוב שלנו.
סימנו לעצמנו כמה דירות לראות בהדר, וכמה לא
מפתיע, הדירה הראשונה שראינו ברחוב הלל היתה פשוט
מושלמת. אז עברנו. באחד הערבים הראשונים בחיפה
ירדנו לרחוב מסדה, לשבת באחד מבתי הקפה הקטנים,
לשתות בירה ולאכול אמפנדס. בקפה לידינו ישבה
חבורה של גברים. הם עישנו נרגילות בריח תופח ושמעו
מהוואלים מסתלסלים בערבית. וככה אנחנו יושבים
לנו ומתבשמים מניחוח השונות, אבל משהו נשמע לי
מוזר... לבסוף שאלתי את בן זוגי: "תגיד, איזה שפה הם
מדברים?" הוא מסתכל עלי ומחייך: "רוסית". אז זהו,
שעירוב תרבויות כזה לא קיים בתל אביב.
אחרי שנה בשכירות בהדר ראינו כי טוב, והחלטנו
לקנות דירה כאן בסביבה. וגם זו, ברחוב בר גיורא,
דירה בתכנונו של האדריכל הגאון שמעון שפירא, מורי
ורבי, כאילו חיכתה רק לנו. מבחינת המגוון האנושי
ומצב התשתיות, הרחובות בהדר מזכירים קצת את כרם
התימנים בתל אביב לפני עשרים שנה, לפני שהפך
לנדל"ן. אלא שבהשוואה בין הדר לכרם התימנים, הדר
פרוסה על מדרון ההר ולכן רואים את הנוף ואת המפרץ
הטוב
Location
כמעט מכל מקום. לחיפה יש את ה-
ביותר: גם הר, גם ים, גם בריזה וגם ואדיות ירוקים.
לא לחינם הבריטים, שמבינים משהו בתכנון, סימנו
לעצמם את חיפה כעיר הראשית של פלסטינה. ולחיפה
יש עוד נכס יקר, שכנראה לא גילתה אותו עדיין: הרב
תרבותיות. חיפה, יותר מכל עיר אחרת בארץ, יכולה
לבטא רב תרבותיות אמיתית, קוסמופוליטית. העיר
רוטטת מפוטנציאל!
הלוואי שהאדמיניסטרציה הבאה של העיר תשכיל
ליצור סביבה תומכת ומזמינה שתעודד את פריחת
התרבות המקומית ותהווה מוקד משיכה אמיתי לאנשים
יוצרים שירצו לחיות כאן. אז היפהפייה תתעורר
.
מתרדמתה. יש מה ללמוד מלונדון וברלין
_______
הוא מעצב סביבה, זוכה פרס רוקח על תכנון
רם איזנברג
שדרות ההשכלה בתל אביב ומתכנן גן קריית ספר בתל
אביב. רם מלמד אדריכלות נוף בפקולטה לאדריכלות
ותכנון ערים בטכניון.
מס‘
מס‘
מילה שוורץ
חיים מילר
אפעל לקידום חינוך
"
פלורליסטי בחיפה, חינוך
"
לסובלנות והבנה הדדית.
חוקרת בתחום החינוך באוניברסיטת חיפה,
בעלת דוקטורט מהפקולטה לחינוך
באוניברסיטת חיפה. מתגוררת בשכונת רמת
אלון. מומחית בתחומה ומרצה מבוקשת בארץ
ובעולם. עמדה בעבר בראש קהילת המחקר
של המסלול לתואר השני במכללת אורנים.
אני רוצה שחיפה תחזור להיות
""
עיר.
חיפאי, בן 67, נשוי לרינה, אב ליואב, ענת ועמיחי
וסבא לתשעה נכדים. נולד בכרמל וגדל בשכונת
אחוזה. בוגר המחזור הראשון של בית הספר
הדתי-ממלכתי כרמל )הוריו ממייסדיו(. בוגר בית
הספר להנדסאי מכונות שליד הטכניון. בוגר
אוניברסיטת אופסלה בארצות הברית, במינהל
תעשייה. בעברו עבד בצים כמנהל הטכני-הלוגיסטי
והיה אחראי על בנייה חדשה ועל טרמינלים של
המכולות בפעילות החברה בעולם. כיום עצמאי
בנושאי המכולות הימיות. מעורב בפיתוח מערכות
טרמינלים בניו אורלינס, שיקאגו, אנגליה, גרמניה
ועוד. חבר בוועד הר הכרמל, אחוזה, ופעיל חברתי.
24,23 12,13,14,15,16,17,18,19,20,21,...1