Page 20 - חיים בחיפה

ב
זמן שהפועלים מסיימים למרק את הכיסאות באגף האח"מים באצטדיון סמי עופר,
רוכבי האופניים ממשיכים להתחנן לפני העירייה שתסלול להם שבילים, כדי
ל�שלא יצטרכו להמר על חייהם בכביש 4, ויוכלו לחזור שלמים למשפחותיהם. י
דים נאלצים לדרוך על קוצים ב"דשא" של הספורטק – דגל ההזנחה של תרבות ספורט
הפנאי בחיפה – ולהתחנן שמישהו יבוא למקום להדליק את האור ולסלק את הנערים
בעוד רשויות עירוניות ברחבי העולם (ובנתניה) מנופפות בספורטאים השתויים.
המובילים שמתאמנים תחת קורת גגן, הרשות המקומית החיפאית משאירה את סגן
אלוף העולם לנוער בקפיצה לגובה לקושש נדבות ואת אלוף אירופה לשחות בגיגית
מתפרקת (בריכת מכבי חיפה).
בתרגיל חשיבה קצר ניתן רק לדמיין אילו מהפרויקטים הבאים יכלו להתרומם מה ל
כספים שהושקעו רק בפסל האמנותי הניצב בחזית האיצטדיון (קרוב ל-3 מיליון ש"ח).
אולי שחקני כדור המים היו יכולים לקבל בריכה. אולי ניתן היה להקצות שטח אימונים
לקבוצת הרוגבי (כן, יש אחת כזו והיא מתאמנת בטבעון), להשאיר את המצופים בים לת ל
קופת החורף לטובת השחיינים (זה לא היה יוצר חור גדול בתקציב), להקים מתקן בסיסי
לטריאתלטים, להתקין תאורה בשבילי ההליכה הקיימים, לפתוח שביל נורמלי ביערות
הכרמל לרוכבי השטח, לפעול נגד הזרמת ביוב לים, צעד קטן בדרך להפוך את חיפה
לבירת הגלישה העולמית.
לספורטאים החיפאים יש חלום על חיפה אחרת. כמה העזו לחלום בגדול על חיפה
שבה ההר והיער הירוק סביב יסופחו לשטח המוניציפלי וישמשו כזירה ספורטיבית שתמ ל
שוך לכאן תיירות ספורט עולמית. הם באו עם ההצעה לראש העיר ונתקלו בחומה של בוז.
הרי חיפה היא ייחודית ואל לה ללכת בדרכן של ערים כמו תל אביב וירושלים, שהפכו את
הספורט העממי והאתגרי לחלק בלתי נפרד ממרקם עריהן. המהפך התרבותי-הספורטיבי
שהתרחש בעיר אילת אינו יכול להתרחש בעיר כמו חיפה. תביטו על העומד בראשה
והתמונה ברורה. אלו הן פניה של חיפה.
והעיקר שהאצטדיון יהיה מוכן בזמן...
מחוץ לאצטדיון
אולם הכדורסל ברוממה שופץ, אצטדיון הכדורגל
החדש כמעט גמור. האם יש תקומה לספורט בחיפה?
אולי. ומה עם הספורטאים? כנראה שלא
ב
שנת 8002, לקראת הבחירות לראשות העיר,
הכריז יונה יהב שהיה אז ראש עיריית חיפה,
על תכנית שעוררה שמחה ותקווה בלבם של כל
מעריב nrgאוהבי בעלי החיים. בכתבה שפורסמה באתר-
(8002.8.31) סיפר העיתונאי יונתן הללי, שבחיפה עומד
להיבנות גן עדן לחיות נטושות: עיריית חיפה יוזמת את
הקמתו של פארק ייחודי לחיות בית נטושות על שטח
של 001 דונם בגבול עם נשר. יונה יהב מסר שפארק זה
יהיה ראשון מסוגו בארץ, והמטרה היא שיקלוט בסופו של
דבר אלפי חיות, שייהנו מביטחון ומחיי חופש לצד השגחה
וטיפול יומיומיים.
על פי החזון, המעורר תקווה בלבו של כל מי שמו ל
ציא מכיסו אלפי שקלים כדי להציל חיות, בפארק לא יהיו
מכלאות, אלא שטחים פתוחים ושטחים מקורים. בשטחים
המקורים יהיו גם פינות מחוממות, אשר יעזרו לאותם
בעלי חיים לשרוד את ימי החורף. הכלבים, החתולים
ושאר בעלי החיים שבעליהם נטשו אותם יקבלו בפארק
שירותים רפואיים, מזון, אהבה ותשומת לב, וגם יחפשו
להם בתי קבע.
הבחירות נערכו, ויונה יהב, על שלל הבטחותיו,
נבחר בשנית לראשות העיר. שנת 8002 חלפה וכך גם
9002. 0102 הגיעה, ואין פארק, ואפילו לא רמז לפארק
כלשהו. המתקן העירוני היחיד שהמשיך לאכלס חיות הוא
תחנת ההסגר העירונית, שבה נמצאו כלבים שנלכדו בידי
לוכדים עירוניים. אם בעליהם הגיעו לפדות אותם בכסף,
הם שוחררו. אם לא, הם נידונו למיתה. תחנת ההסגר
שכנה במבנים מימי הטורקים. בשל מצבה הקשה והסי ל
כון שהיוותה לעובדים ולכלבים הורה משרד החקלאות
לעירייה בשנת 0102 לסגור לאלתר את הכלבייה ולדאוג
לבנות מבנה חדש, העומד בתקנים נורמטיביים.
העירייה ביקשה לפנות את הכלבים לתחנת ההסגר
של נצרת ולעמותות, נטולות המשאבים, שממילא כור ל
עות תחת העומס של חיות נטושות המגיעות לפתחן ושל
פעולות הצלה של חיות הנמצאות במצב של התעללות
והזנחה. דובר העירייה פרסם תגובה ש"תכתיב משרד
החקלאות הינו חד צדדי, והציב בפני העירייה מציאות לה
לא התכוננו מבחינה תקציבית, ועיריית חיפה פועלת לפי
בכי הכלבים
ויללת החתולים
מה נותר מהבטחות העירייה
להקים פארק לחיות נטושות?
בשנת 8002, לקראת הבחירות לראשות העיר, הכריז יונה יהב שבחיפה עומד
להיבנות פארק ייחודי לחיות בית נטושות על שטח של 001 דונם.
מאכילי החתולים צריכים להתמודד עם שכניהם ועם ההוצאות הכבדות
הוראת ראש העיר להקמת תחנה חדשה". הבטחות הבחי ל
רות התפוגגו אל הַאין כמו נשמתם של הכלבים המומתים
(כזכור, באוגוסט 8002 הורה יונה יהב למהנדס העיר
לכלול את גן העדן לכלבים בתכנית העבודה ותקציב
העירייה לאותה שנה).
ט�בסוף אוקטובר 2102, ארבע שנים לאחר ההב
חה הגדולה, הושקה הכלבייה החדשה. בכלבייה העי ט
רונית המשתרעת על שטח של כשני דונם (89 דונם
פחות מאשר בגן העדן המובטח) יש 09 תאים גדולים
ס�(מכלאות), מהם 08 לכלבים ו-01 לחתולים. הכול י
כאשר רק בצער בעלי כימו שאין בהם כדי לתת מענה,
חיים יש בכל זמן נתון למעלה מ-052 כלבים ועוד עשרות
ל�חתולים. מדי חודש מגיעים לצער בעלי חיים כ 051 כ-
בים. את הכלבים המשוטטים שאין להם בעלים או דור ל
שים מעבירה הכלבייה העירונית לצער בעלי חיים, אותה
עמותה ותיקה ומחויבת לחיות, שבאופן מתמיד נאבקת
על קיומה. האם זהו הפתרון שציפינו לו לאחר ההבטחה
מעוררת התקווה מ-8002?
האם לא היה ראוי לתת לנושא זה עדיפות לפני
גילה זמיר
אורית פרץ ארי אוי לא,
צובחוץ
מסיבות הרחוב של העירייה
הפכו לסיוט של תושבי ציר
מוריה
גילה זמיר
“כ
שאני רואה את רשימת המסיבות ופעילויות
הקיץ שמתוכננות בציר מוריה אני רוצה
לברוח מהעיר,” אומרת לי הלן, תושבת חיפה
בת 17, המתגוררת באחד הרחובות הפסטורליים הניצבים
לציר מוריה.
עיריית חיפה הפכה להיות מפיקת מסיבות וארועי
בידור חינמיים, הפתוחים לקהל הרחב שמגיע אליהם גם
מחוץ לעיר. את האירועים מממנת העירייה במיסי התו ל
שבים ובחסויות שונות. המסיבות נערכות בציר הראשי
לתנועת מכוניות ותחבורה ציבורית. המתחם ברח’ מוריה
נסגר ל-42 שעות כדי להכין את המקום ולמהלך האירוע.
השנה במיוחד, בתקופת טרום בחירות, נערכו בקיץ ברח ל
בי חיפה למעלה מ-005 אירועים.
“זה מתחיל ביום שלפני,” אומרת לי הלן, “מודיעים
לנו לא לצאת עם רכבינו הפרטיים, וחיינו הופכים להיות
מנוהלים על פי המסיבה הקרבה. תושבי כל השכונות שס ל
ביב הציר נכנסים להסגר, ובזמן שברחוב הראשי חוגגים
ברעש מחריש אוזניים, אנחנו יושבים כאן בבית ומשלמים
את המחיר. מדובר באלפי אנשים, ביניהם קשישים וחסרי
אונים, הורים לילדים קטנים, ולכולם נמאס להיות קרב ל
נות של האירועים האלה.”
גלעד, תושב שדרות סיני, מספר שחוץ משיכורים
המקיאים את נשמתם ברחוב, רבים מהם אינם מתאפקים
ועושים את צורכיהם בגינות הפרטיות ובפתח הבתים.
“אין לך מושג במה אנחנו נתקלים,” אומר לי גלעד.
“כל הדברים הרעים והאלימים שאת יכולה להעלות על
דעתך, כולל קיום יחסי מין בפינות חשוכות בחצרות.
למה אי אפשר לעשות את המסיבות האלה בים או בפארק
הקישון? במקומות שלא צריך להכניס למעצר בית כל כך
הרבה אנשים ולגרום להם לסבל? הרי לא מדובר במשהו
חד פעמי. אירוע רודף פה אירוע.”
שאלתי את הלן אם אי פעם ניסו להגיע ליונה יהב
לשיחה. הלן אמרה שניסו, אבל זה ממש בלתי אפשרי. היא
גם סיפרה לי שפעם נכחה בפורום תושבים שנערך לפני
כמה שנים בסינמטק שבו הציג יונה יהב פרזנטציה מלאת
דברי שבח עצמיים. הלן ביקשה את רשות הדיבור והטילה
ספק בחלק מהתחזיות והתיאורים של יהב. על כך ענה לה
ראש העיר: “אם לא טוב לך את יכולה לקחת את עצמך
ולעזוב את חיפה.”
“יכול להיות שהאמירה הזו נאמרה בגלל האהבה
שהוא רוחש לי ולכולנו,” אומרת הלן, “אבל אני לא
אוהבת שמדברים אלי ככה, במיוחד כשאני התושבת והוא.אמור להיות בעדי ובעבורי.”
האורבני שאינו דואג לנתונים לחסותו?
איך אמר יונה יהב בשנת 8002? "הטיפול בבעלי חיים במרחב העירוני הוא אחת
מאמות המידה על פיהן נמדדת נאורות חברתנו." אם כך, על פי אמת המידה הזו אנחנו
בבעיה. מצב בעלי החיים במרחב העירוני שלנו בכי רע. עינת קליש רותם, שרואה את
החיבור הבל יינתק בין הסביבה, בעלי החיים ובני האדם, תקדם מצב שבו הנאורות הזו
תבוא לידי ביטוי בחינוך לחמלה ולמחויבות לכל אלה. העירייה בראשותה תקים גינות
כלבים ותדאג לשירותים המותאמים לחיות בית נטושות, לחיות הרחוב ולחיות הבר שמ ל .רחב המחיה שלהן כוסה בבטון
שרוכשים במיליונים, למשל, זכות אירוח למופעי בידור
שעקבותיהם נמחים מהחול שנייה לאחר כוכב נולד,כמו
שכבים הזרקורים? האם המכלאה נותנת מענה הולם
למצב בעלי החיים הנטושים בעיר גדולה כמו חיפה? מי
אחראי לחיות הנטושות? האם אנו כחברה יכולים להפ ל
נות עורף לכלבים ולחתולים הנטושים החיים בסביבת ל
נו, לאותם סוסים מזי רעב, שבעליהם רואים בהם מנוע
לעגלה או לחמורים המגיעים מאי שם לאחר שעברו
התעללות?
איך פותרים את בעיית שפני הסלע או חזירי הבר
שמסתובבים ברחובות עם גוריהם בחיפוש נואש אחר מזון?
הלוא אנחנו פלשנו ללא מחשבה תחילה לשטחי המחיה
שלהם, וכעת הפתרון המוצע הוא להרוג אותם. האם מצב
החיות הנטושות בעיר טוב יותר? אולי כדאי לשאול את
כל מאכילי החתולים (המשמשים גם עזר כנגד התרבות
של חולדות, עכברים ונחשים). הם צריכים להתמודד עם
שכניהם ועם ההוצאות הכבדות. מי ידאג לכלבים המשו ל
טטים או המושלכים לעת
זקנתם, בגלל חופשה עו ל
נתית, היריון או המלטה?
מי ידאג לחיות שנופלות
לידיים זדוניות של אנ ל
שים המתעללים בהן?
ומי יכול לעזור לאוהבי
החיות להמשיך ולהעניק
להן את טיפת החמלה
שהן זקוקות לה במרחב
בסוף אוקטובר 2102
הושקה הכלבייה החדשה
על שטח של כשני דונם (89
דונם פחות מאשר בגן העדן
המובטח)