Page 10 - חיים בחיפה

ע
נף ההייטק הוא מנוע צמיחה וענף יצוא מוביל
בכלכלה הישראלית, ומהווה מוקד משיכה לחב י
רות בינלאומיות. אלה מקימות בישראל מרכזי
מחקר ופיתוח, בחפשן אחר טכנולוגיות חדשות וחברות
סטארט-אפ (הזנק) ישראליות לצורכי רכישה ושילוב עם
סל מוצריהן. בישראל פועלות כ-000,4 חברות סטארט-
אפ, והיא המדינה עם ריכוז הסטארט-אפים הגדול ביותר
בעולם לנפש. בבורסה בניו-יורק נסחרות יותר חברות
טכנולוגיה ישראליות מאשר מספר החברות בכל יבשת
י�אירופה. יותר 07%- ממייסדי תעשיות ההיי-טק במ
שראל וממנהליהן הם בוגרי הטכניון, אולם בעוד שהם
רכשו השכלה בחיפה, רובם כבר אינם גרים בה. מפת חב י
www.mappedinisraelרות הסטארט-אפ בישראל (.
) מלמדת שרוב החברות פועלות באזור המרכז ולא com
בחיפה.
חיפה יכולה וצריכה להפוך מעיר המאופיינת בתע י
שיות מזהמות ובהגירה שלילית של צעירים לעיר הייטק
מודרנית ואטרקטיבית בכל קנה מידה בינלאומי. פיתוח
חיפה כעיר הייטק או כ"עמק הסיליקון" של ישראל יביא
לשיפור תדמיתה של העיר, לקליטת אקדמאים צעירים,
להגדלת ההשקעות בה, לאכלוס ולפיתוח אזורים שהוזנחו
עשרות שנים, ליצירת מרכזי בילוי ותרבות ולהפיכתה
של חיפה לעיר תוססת ומשגשגת.
לחיפה נתוני פתיחה מצוינים להפוך ל"עמק הסיליקון"
של ישראל:
נ�1. הטכניון, המוסד הגדול ביותר בישראל להכשרת מה
דסים, בעל מוניטין בינלאומי.
2. מת"ם, המאכלס מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות,
כגון אינטל, גוגל ומיקרוסופט.
3. חוף ים בסמיכות למקום העבודה, המאפשר שילוב של
ענפי ספורט רבים עם עבודה וקריירה.
4. עלויות שכירות ודיור נמוכות משמעותית בהשוואה
לאזור המרכז.
אז למה זה לא קורה?
אם תשאלו סטודנט להנדסה בטכניון או סטודנט בבית
הספר לרפואה, הנמצא בסמיכות לבית החולים רמב"ם,
היכן ירצה לעבוד ולהתגורר עם סיום הלימודים, הת י
שובה ברוב המקרים תהיה תל אביב. הסיבה לכך היא
שחיפה, במתכונתה הנוכחית, אינה אטרקטיבית לצעירים
המחפשים מקומות עבודה טובים לצד מרכזי בילוי, תר י
בות וספורט. לאור מספרן הרב של חברות הסטארט-אפ
המוקמות בה מדי שנה ולאור ריבוי הטכנולוגיות החד י
Start-Up שניות המפותחות בה, ישראל ידועה בכינוי
. מדוע לא תהפוך חיפה למוקד פיתוח חברות Nation
סטארט-אפ?
חיפה צריכה למקד את התפתחותה בכיוונים שיהפכו
אותה אבן שואבת לצעירים בני 53-02, הנמצאים בשלב
בחיים שבו הם מחליטים היכן להשתקע, ואם תצליח במ י
שימה זו, היא תמשוך אליה גם את כל הגילאים האחרים.
לשם כך יש לבחון בשלב הראשון את הגורמים להצלחת
מרכזי ההייטק באזור המרכז (הרצליה, רמת החייל ועוד),
ובשלב השני – למנף את היתרונות הייחודיים של חיפה,
אשר יהפכו אותה לאטרקטיבית יותר.
למה הצליחו מרכזי ההייטק במרכז?
1 1 . כי הנהלת החברה המחליטה על מיקום המשרדים מתגו י
ררת באזור המרכז.
2 2 . כי יש שם ריכוז גבוה של חברות ועובדי הייטק.
3 3 . כי יש שם מגוון מסעדות עם ארוחות עסקיות אטרקטי י
ביות בסבסוד המעביד.
4 4 . כי נפתחו סביבם בתי קפה למפגשי עסקים ולייזום
רעיונות חדשים.
5 5 . כי לאחר שעות העבודה אפשר גם לבלות באזור שלהם.
6 6 . כי הם נמצאים בסביבה נעימה והם עצמם מעוצבים כדי
לתת הרגשה נוחה.
7 7 . כי הם נמצאים בסמיכות למרכזי ספורט וחדרי כושר או
מחזיקים כאלה בעצמם.
8 8 .
יקר אך משתלםכ
אשר בוחנים את מיזמי הבנייה שעיריית חיפה מקדמת בשנים האחרונות, ניתן
לראות מגמה ברורה – עיר המתפשטת לכיוון אחד, מכלה את שארית השטחים
הירוקים שנשארו בה ומותירה את מרכז העיר ריק, מוזנח, נטוש ומבוזבז. האם
זוהי התמונה שתושבי חיפה מייחלים לה? האם אנחנו רוצים לחיות בטבעת של שכונות
המנותקת מלבה ההיסטורי? בעיר של מרכזים רבים ומבודדים שאין קשר ביניהם?
הסברה הנפוצה היא שעלות שימורם ושיקומם של אזורים היסטוריים ובנויים גבוהה
מאוד, ולכן לעירייה כסף אין עבורם. ובכל זאת אנחנו רואים בעולם הרבה מאוד מיזמי
שימור ושיקום של אזורים היסטוריים. אז איך יכול להיות ששם זה "כלכלי" ואצלנו לא?
בהקשר זה יש לנפץ כמה מיתוסים שנבנו בשנים האחרונות בחיפה, וניזונו מהעירייה
הנוכחית ומקודמתה, מיתוסים שגובו בידי אנשי כלכלה הרואים את שורת הרווח דרך
משקפיים מקצועיות חלקיות. גישותיהם משקפות עולם ערכים הדוגל בבנייה חדשה, מע י
דיף קירות שיש חדשים על פני קירות אבן עתיקים, מעדיף עיר של חניונים תת קרקעיים
מתחת למגדלים גבוהים על פני עיר של תחבורה ציבורית בינות לבניינים היסטוריים.
אלה מיתוסים שהתעצמו תחת עירייה שרואה התחדשות עירונית רק כמיזמי בידור לצד
שיקום קוסמטי ריק מתוכן של מדרכות וחזיתות ואכלוס של קבוצות הומוגניות, סגורות
ולא אמיתיות.
אין ספק ששימור בניינים כרוך בעלות כלכלית לא מבוטלת. אבל בראייה רחבה
לטווח הארוך הוא נושא עמו גם רווחים כלכליים עצומים, רק שהעירייה הנוכחית מעולם
לא הבינה איך. כאשר לעיר יש מרכז היסטורי מרשים, העיר הופכת בלי מאמץ לאבן
כיום אין לחיפה שואבת לתיירות פנים וחוץ, ומתוך כך היא מהווה מקור משיכה כלכלי.
מרכז היסטורי מרשים, אלא שני מתחמים קטנים בעיר התחתית, שעברו ניתוחים
קוסמטיים וקמים לתחייה רק כשיש אירוע בידור מוזמן או, במילים אחרות, כאשר
כשאין במקום אירוע בידור מוזמן אתם תפגשו מופעל מאמץ גדול (ויקר) להחיות אותם.
בו חתולי רחוב. והרבה. על הדר אין בכלל מה לדבר.
להתחדשות עירונית יש השלכות מרחיקות לכת על תעשיות רבות, ביניהן תעשיית
התיירות הפנימית (של תושבי העיר) והחיצונית (של תושבים מחוץ לעיר ואפילו מחוץ
לארץ). המשמעות היא עוד אנשים שגרים במרכז ההיסטורי, עוד עסקים נפתחים, עוד
חנויות, עוד מקומות בילוי, עוד מקומות לינה, עוד ארנונה לעירייה.
הלך ההדר
ניקח לדוגמה את לב מרכזה ההיסטורי של חיפה – שכונת הדר. הדר היא מהשכונות הוותי י
ק�קות בחיפה ורובע מגורים מרכזי בעיר. תכנן אותה האדריכל ריכרד קאופמן ב 2291, ול-
ראת שנות ה-04 של המאה ה-02 היא הפכה לשכונה היוקרתית ביותר בעיר.
חיפה יכלה להיות אתר מורשת עולמית מרשים לא פחות מתל אביב. תארו לכם כמה
תיירות וכמה עסקים יתחילו לצמוח ביום שהאו"ם יכריז עליה ככזו! בהדר נמצאים בניין
הטכניון ההיסטורי, התיאטרון העירוני, שוק תלפיות, בית הספר הריאלי, העירייה וקרוב
ל-000,2 מבנים בסגנונות הבנייה הבינלאומי, המודרני והבאוהאוס, שעיצבו את השכונה
כמרכז אורבני ייחודי בקנה מידה בינלאומי.
נ�מאז שנות ה 08 חלה דעיכה מצערת בכל שדרות החיים בהדר. התושבים החלו ל-
טוש את השכונה, בתי עסק נסגרו, דירות עמדו נטושות. פתיחת הקניונים הביאה מכה
קשה למתחמי הבילוי והקניות, בתי הקולנוע נסגרו בזה אחר זה. והחנויות ברחובות הרצל
והחלוץ הפכו לבזארים. המכה האחרונה שהביאה לדעיכתה המוחלטת של הדר היה פיצול
התחנות המרכזיות לצפון העיר ולדרומה ובעקבותיו ירידה במספר העוברים והשבים, ומ י
עבר משרדי הממשלה לעיר התחתית. אופייה של הדר כמרכז החיים העירוני איבד את
משמעותו.
יש תושבים רבים בחיפה בפרט ובישראל בכלל המשוועים לחיות בסביבה עירונית
אמיתית, כפי שהיתה בהדר בשיא תהילתה, מקום שבו יוכלו גם לגדל את ילדיהם בבטחה
אך גם לצרוך את כל השירותים היומיומיים שהם זקוקים להם במרחק הליכה מביתם. חלו י
מם של אותם עשרות אלפי תושבים – תחבורה ציבורית יעילה, חיי חברה וקהילה מגוונים
ושכונה אורבנית מטופחת – יכול להפוך למציאות בדרך
שהוכחה כהצלחה בכל הערים הגדולות בעולם: שימור
היסטורי של המבנים בשיתוף עם האוכלוסייה שמתגוררת
היום באזור, תוך כדי תמיכה בה.
תושבים רבים שואלים מאיפה הכסף לקדם מיזם
של שימור והתחדשות עירונית. חשוב להסביר שאין
מדובר רק בכספי ציבור. מיזמי התחדשות אמיתיים
יודעים לשלב באופן מושכל ולטובת הכלל השקעות
הרשות מגייסת את של המגזר הציבורי והמגזר הפרטי.
רוב המימון ואת המקצועיות, והתושבים מביאים בעיקר את
ההבנה האינטימית של המקום שהם חיים בו. שימור היסטו י
רי מביא עמו הזדמנויות חדשות לחינוך, תעסוקה, בילוי,
תיירות ועוד אין ספור חוויות לתושבים ולמבקרים.
ההייטק יכול
להפוך את חיפה
לסטארט-אפ
מה אפשר ללמוד ממרכזי
ההייטק במרכז הארץ ואילו
יתרונות יש לחיפה?
למה חיפה לא יודעת
למנף את נכסיה?
כאשר לעיר יש מרכז היסטורי מרשים היא הופכת בלי
מאמץ לאבן שואבת לתיירות פנים וחוץ, ומתוך כך מהווה
אז למה בחיפה זה לא קורה?מקור משיכה כלכלי.
ויטלי דובוב
עידו ליפשיץ
כל הפרויקטים שמקדמת עיריית חיפה כיום אינם
עובדים נכון מבחינה כלכלית, כי הם לא מצליחים להניע
תהליכים כלכליים חזקים ובני-קיימא, כל עוד עיריית
חיפה לא מזרימה אליהם כסף. ברגע שהעירייה מפסיקה
להשקיע כסף, הפרויקט מאבד מחיוניותו ונכשל. זה נכון
גם לפרויקט נהדר בהדר המעודד אקדמאים צעירים לבוא
לגור בשכונה בתמורה להנאה חומרית (כסף). אבל השכו י
נה אינה משתקמת, ואותם צעירים יעזבו אותה כשייוולד
להם הילד הראשון או, במקרה הטוב, השני. פשוט כי אין שם
מספיק מוסדות חינוך. כי אי אפשר לטייל עם עגלה על המד י
רכה. נכון להיום חיפה לא משקמת את הדר כלל. במהלך הש י
נים שבהן הושקעו מיליונים בתכנית שיקום גרנדיוזית של
התשתיות ברחוב הרצל והחלוץ נסגרו עסקים רבים, ואנשים
איבדו את פרנסתם. פרנסי העיר הביטו למטה ושכחו לשאת
מבט אל האנשים ואל הנכסים האדריכליים.
הדר זקוקה לתמיכתה של חיפה, וחיפה זקוקה לא
פחות לכך שהדר תחזור לשמש כמרכז העירוני שלה.
עיר אמיתית לא יכולה להתקיים ולצמוח כאשר מרכזה
ההיסטורי מפורר ומוזנח, ואין לכך תחליף. זו הסיבה
שחיפה זקוקה לראש עיר היודעת כיצד להפוך חזון זה.למציאות
_____
חיים בחיפה בן 52, מספר 7 ברשימת ויטלי דובוב,
למועצה.תושב שכונת הדר, כלכלן בוגר מסלול העתו י
דה האקדמית בצה"ל ובעל תואר שני בלימודי מקרקעין
מהטכניון. חוקר את תחום השימור ומאמין שזהו המפתח
לשיקום פני העיר.