Page 11 - חיים בחיפה

אז מה צריך לעשות?
1. לאמץ את גורמי ההצלחה של מרכזי ההייטק במרכז:
• לתת לחברות הנחות משמעותיות בארנונה בשלוש
השנים הראשונות לפעילותן בחיפה.
• להקים לצד מת"ם מרכז הייטק חדש בעיר התחתית
עבור חברות הסטארט-אפ.
• לבטל את חדרי האוכל בחברות הבינוניות והגדולות
(אינטל, אלביט, קוולקום, צים) בעידוד תמריצים של
העירייה ולפתוח עבור עובדי ההייטק מסעדות עם ארו פ
חות עסקיות, אשר יהיו פתוחות לקהל הרחב גם בשעות
הערב.
• להפוך את מת"ם לאזור פתוח לכלל הציבור (ודאי
שאין צורך בשער חוסם בכניסה).
• לעודד הופעות אמנים במרכזי ההייטק בשעות
הערב.
• לחבר את מת"ם לחוף הכרמל באופן פיזי ועל ידי
שאטל (בדומה למרכז ההייטק בהרצליה), הניתן כחלק
משירות של עיריית חיפה.
• לחבר את מרכז ההייטק החדש בעיר התחתית באמצ פ
עות שאטל לתחנת הרכבת מרכז השמונה, לחוף הגלישה
ולמסעדות ובתי הקפה בבת-גלים.
2. למנף את היתרונות הייחודיים של חיפה:
• עלויות שכירות נמוכות בהשוואה למרכז.
• בניית תמריצים לסטודנטים לרכישת דירות בעיר
התחתית.
• מתן הנחות משמעותיות בארנונה כדי להתחרות
בערים שכנות (טירת הכרמל, יקנעם).
• יצירת מסגרות ספורט אטרקטיביות הקשורות לחוף
הים, הנמצא בסמיכות למת"ם ולעיר התחתית – ריצה,
רכיבת אופניים, גלישה.
3. לתמוך באמצעות פעולות משלימות:
• מתן תמריצים לפתיחת מסעדות באזורי ההייטק.
• הקמת חממות טכנולוגיות עבור חברות סטארט-אפ.
• פתיחת סניף של המשרד לסחר חוץ והתמ"ת בחיפה,
אשר יסייע לחברות הסטארט-אפ.
• עידוד חברות הון-סיכון לפתוח סניף באחד משני
מרכזי ההייטק בחיפה.
לסיכום: חיפה, אחת הערים היפות בישראל, עם נופים
מדהימים של הרי הגליל, ראש הנקרה ומפרץ חיפה,
חופי רחצה יפיפיים, פארק הכרמל במרחק נגיעה, מוסד
הטכניון עם שלושה פרסי נובל במדעים ואלפי בוגרים,
סובלת שנים מהגירה שלילית של צעירים. ניתן להפוך
אותה לעיר צעירה, תוססת, משגשגת ומתפתחת. זו משי פ
מה לאומית אשר תתרום להתמודדות עם בעיית הצפיפות
במרכז הארץ ובוודאי משאת נפשם של תושבי חיפה המ פ
עוניינים לראות את ילדיהם נשארים בעיר ולא נוטשים
אותה לטובת המרכז. המשימה לא קלה, אבל גם לא בלתי.אפשרית. אם זה לא יהיה היעד, זו גם לא תהיה התוצאה
עניבת החנק
של חיפה
שקיעתה של חיפה היא תולדה
של משטר ההפרטה ועליה
לקבוע כללי משחק חדשים
פשר קיום מסחר ִתרה אוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה, שכוח הקנייה הנשחק שלה לא א
ושירותים, שהלכו אף הם והצטמצמו, דבר שיצר תחושת דלות שהאיצה את ההגירה
ממנה; נטישת האוכלוסיות "החזקות"', בעלות כישורי התעסוקה הגבוהים, הגדילה את
דלדול הפריפריה והקטינה את יכולתה לשקם את עצמה וחוזר חלילה.
ככל שבחסות משטר ההפרטה בזזו תל אביב והמרכז את הפריפריה, כן ניכרה בה
תסמונת "אשמת הקרבן"; היא אימצה את חוקי המשחק של משטר ההפרטה וניסתה
ליישמם, מה שהוביל רק לקריסה נוספת שלה. ראשי רשויות הפכו לשתדלנים בני פ
סיון לגייס משקיעים באמצעות "הקלות", שאמורות היו להתחרות בעוצמת המרכז,
או תורמים כדי לקיים את מערכות השירותים הקורסות, כאשר את התמורה ניתן היה
לראות בפסטיבל התודות לנוחי דנקנר ערב הדיון בבית המשפט בגורל אימפריית
התספורות שלו.
"ע
לייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, כדי
להישאר באותו מקום. אם את רוצה להגיע
למקום אחר, את צריכה לרוץ לפחות פי
שניים יותר מהר," מסבירה המלכה לעליסה את חוקי המ פ
שחק של ארץ הפלאות. אלה גם חוקי המשחק של משטר
ההפרטה הישראלי, המותיר את מרבית נתיניו מאחור, מו פ
תשים וחסרי סיכוי, אך גם יוצר אצלם את האשליה שאם
רק ירוצו מהר יותר, הם ישפרו את מצבם. אלא שכשם
שאיש אינו מסוגל לרוץ "פי שניים יותר מהר מהכי מהר
שהוא יכול", כך גם ככל שהישראלים רצים מהר יותר
כחלק מן "התחרות החופשית" שמבטיחה כלכלת השוק,
כך הולך מצבם ומתדרדר. משטר ההפרטה מריץ את היש פ
ראלים עד כלות נשמתם לא כדי "להגיע למקום אחר",
אלא כדי לסגל אותם להנחותיו, לגרום להם רגשי אשמה
כאשר הם כושלים במירוץ, כל זאת כדי שלא יחשבו על
הדבר היחיד שבאמת שמסוגל לשפר את מצבם: שינוי
חוקי המשחק.
המירוץ לשום מקום
אשליית המירוץ לשום מקום היא המפתח להבנת תהליך
שקיעתה של חיפה בשלושת העשורים האחרונים, וההת פ
מ �יש משהו מטעה ו פכחות ממנה היא תנאי לשיקומה.
תעתע בחיפה. כלפי חוץ העיר נתונה בתנופת עשייה:
המטרונית והאצטדיון, ריבוד כבישים וחידוש העיר
התחתית, מופעי צובחוץ וקלבת שבת, וטקסי בחירת
מלכת היופי וכוכב נולד. אלא שכל הפעלתנות הזו
מתקשה לטשטש את תחושת המועקה שיוצר תהליך
שאחד מגילויו הבולטים הם השקיעה הנמשך של העיר,
"החיפאים לשעבר", צעירים המהגרים למרכז בחיפוש
אחר מקורות תעסוקה מתגמלים ועתיד, שהוריהם נודדים
בעקבותיהם כדי להיות בקרבת נכדיהם.
החיפאים מהגרים למרכז, ככל שחיפה מתרחקת
ממנו כלכלית וחברתית והופכת לפריפריה. בכל הנוגע
לפריפריאליזציה של העיר, החיפאים נתונים בהכחשה
ממארת המקשה עליהם להתמודד עם תוצאותיה. ואכן
קשה לזהות את תהליך הפריפריאליזציה של חיפה. המע פ
טפת של העיר כ"עיר גדולה" מטפחת אשליה של מרכז:
הטכניון, האוניברסיטה, בתי החולים, קריית הממשלה
ובתי המשפט יוצרים גרעין של עובדים המשתכרים שכר
סביר וכך גם רפא"ל, חברת חשמל ומת"ם. אלא שכל
אלה הם שרידי העבר ההולכים ומתכרסמים. מעבר אגפי
המינהל של הרכבת מחיפה ללוד מסמל את שקיעת "הכ פ
לכלה הישנה" של חיפה; נדידת ההייטק ועמו "המעמד
היצירתי", שהוא לב כלכלת העתיד, מסמלת את שקיעת
"הכלכלה החדשה" של חיפה.
הניסיון לפצח את הסיבות לתהליך הידרדרותה של
חיפה הוליד הסברים שונים. יש הטוענים שחיפה אינה
יכולה "להתחרות" בתל אביב ובמרכז בשל אי השוויון
המרחבי המובנה השורר בישראל, אי שוויון שיש להשלים
עמו כחוק טבע. אחרים טוענים שאי ההצלחה לייצר כל פ
כלה מקומית פורחת בחיפה נובעת מתהליכים גלובליים,
המחייבים לנקז את עיקר הכוחות הכלכליים והתרבותיים
למרכזי עסקים בודדים ומעטים בדמות ערי עולם דוגמת
תל אביב. לחיפה אפוא אין סיכוי לטענתם לחזור ולהפוך
עיר מרכזית, משום שאין בישראל מקום לדעתם למטרו פ
פולין על-אזורי נוסף.
ואולם יותר משטיעונים אלה מסבירים את הסיבות
להתדרדרותה של חיפה הם מתרצים אותן, ויותר מכך הם
מסווים את גורם האב לשקיעתה של הפריפריה הישרא פ
לית וחיפה כחלק ממנה. שקיעתה של חיפה היא תול פ
דה של משטר ההפרטה. הקטנת המעורבות הממשלתית
בכלכלה והעברתה לידי "כוחות השוק" גרמה לכך שאלה
כוננו את "מדינת תל אביב והמרכז", תוך שהם גורמים
לדלדול מתמשך של הפריפריה. בניגוד לממשלה, להון
הפרטי אין מחויבות לתושבי הפריפריה, לא למקו פ
מות עבודה, לא לרמת חיים ולא לשירותים חברתיים.
מחויבותו היחידה של ההון היא להגדיל את רווחי המש פ
קיעים, והסיכויים לכך מצויים יותר במרכז.
לכן בהעדר עידוד ממשלתי משמעותי, לא כדאי
להון השקיע בפריפריה. כך, למעט תעשיות תלויות
פ�מקום – ים המלח למשל – מאז 7791 ניוון משטר הה
רטה בהדרגה את כלכלת הפריפריה ושחק את אוכלו פ
סייתה. הסתלקות הממשלה יצרה בפריפריה מעגל רוע
ניווני: סגירת המפעלים יצרה אבטלה לא רק בקרב הפו פ
עלים, אלא גם בקרב נותני שירותים, שבחיפוש אחרי
תעסוקה מתגמלת החלו מהגרים למרכז. בפריפריה נו פ
דני גוטוויין
________
יליד ותושב חיפה, בוגר הפקולטה למדעי עידו ליפשיץ,
מבית הספר לניהול MBAהמחשב בטכניון ובעל תואר
על שם רקאנטי באוניברסיטת תל-אביב, סמנכ"ל פיתוח
עסקי בחברת סיבידיה וחבר הוועדה המייעצת של חברת
העוסקת בטכנולוגיות Zpryme המחקר הבינלאומית
ת�קלינטק. בעל ניסיון של 81 שנה בשוק הבינלאומי ב
פקידי ניהול, שיווק ופיתוח עסקי בחברות הייטק גדולות
וחברות סטארט-אפ. עידו התגורר עם משפחתו במשך
שש שנים בתל-אביב וחזר לחיפה בשנת 5991. לאורך כל
תקופה זו עבד במרכזי ההייטק בהרצליה, מגדלי עזריאלי
ורמת החייל בתל-אביב. עידו ליפשיץ תומך בעינת קליש
רותם במירוץ לראשות העיר חיפה.
הרכבות נוסעות ממנה ולא אליה
דלותה של הפריפריה גורמת לכך שגם כאשר נוצרים בה מקומות תעסוקה מתגמלים,
הללו מאוישים לעתים קרובות בידי תושבי המרכז, כך במת"מ, כך באוניברסיטה וכך
בתיאטרון. באופן זה מסבסדת חיפה את המרכז, והקרנתם של מוסדות אלה על העיר הול פ
כת ופוחתת. ואולם תושבי המרכז נמנעים מלעבור לפריפריה בתואנה שלא ניתן להבטיח
בה למשפחותיהם את רמת החינוך והשירותים שהם ראויים לה. טענה זו זוכה לאישוש גם
מצדם של היסודות החזקים שנותרו בפריפריה, המוציאים, למשל, את ילדיהם מן החינוך
הציבורי הקורס ומחפשים חלופות בבתי ספר "ייחודיים" ו"אזוריים", המסמנות את הגבו פ
לות המעמדיים בעיר.
התשובה שנותנים חסידי משטר ההפרטה להתנוונות הפריפריה היא כבישים ורכ פ
בות. כך אפשר יהיה, לטענתם, להתגורר בפריפריה ולעבוד במרכז, דבר שיקל על מצוקת
הדיור במרכז ויחזק את הפריפריה. אלא שניסיון השנים האחרונות מלמד, שככל שהכבי פ
שים והרכבות חשובים לפריפריה, לא בהם טמונה התשובה. כל עוד תשאר הפריפריה דלה
וללא כוח משיכה, הרכבות יהיו רק עוד צינור ניקוז שירוקן את הפריפריה, והרכבות על
פי החוקים של פלאי "ארץ ההפרטה" ייסעו ממנה ולא אליה.
סיפורה של חיפה הוא סיפורה של הפריפריה, הגם שכ"עיר גדולה" בחיפה "הייאוש
נעשה יותר נוח" מאשר בפריפריה הרחוקה. במשך שלושת העשורים האחרונים הואץ תה פ
ליך שקיעתה של חיפה ביחס למרכז. ניסיונותיהם של ראשי העיר למשוך יזמים ומשקי פ
עים לא צלחו. ההון משיקוליו העדיף את המרכז, וההישגים המעטים לא שינו את התמונה
הכללית. גם בתחום המסחר והשירותים הולכת העיר ומאבדת את מקומה. תחושת החי פ
דלון שכופות השקיעה הכלכלית וההגירה למרכז משתקפת בהתנהלותם של החיפאים,
הנושאים פניהם למרכז, הן כמקום בילוי וקניות והן כמקור לשירותים מקצועיים, דבר
המוסיף ומדלדל את העיר.
יש הבדל חשוב בין חיפה לפריפריה הרחוקה: משום שהיא "עיר גדולה", יש בה כוחות
המסוגלים להתנגד למצב הקיים ולשנותו לרווחת חיפה ולרווחת הפריפריה בכלל. דבר זה
תלוי בהשתחררות ממקסם השווא של הגיון ההפרטה, בגיבושו של סדר יום חלופי המבוסס
על יזמות ציבורית בהנהגה עירונית.
כך נחשפת זיקת הגומלין שיוצר משטר ההפרטה בין שקיעתה הכלכלית של חיפה
אמנם יכולתה של להידרדרותה החברתית. זיקת גומלין זו היא גם המפתח לשינוי המצב.
העירייה לגייס הון ומשקיעים היא מוגבלת, אך היא מסוגלת לבלום את מעגל הרוע
החברתי שיוצרת הפרטת השירותים. יזמות עירונית-ציבורית יכולה לחולל תיקון
יזמות כזו יכולה להקטין את הפערים חברתי שיקנה לעיר כוח משיכה שאין לה כיום.
הבלתי נסבלים בין שכונות העיר, להיאבק בהפרטת החינוך וכך לשפר את רמתו בכל
העיר, ולהעלות את רמת השירותים העירונית ולהפוך אותה לגורם שלא רק יבלום את
נטישת העיר, אלא יהפוך אותה ליעד מושך לרבים, דבר שיקנה לעיר חיוניות מחודשת.
יתר על כן, בלימת מעגל הרוע של ההפרטה תעשה את חיפה למובילה של מאבק דומה
בפריפריה ובארץ בכלל, וכך תהפוך למרכז חדש.
זהו הנושא המרכזי, המהותי אך הסמוי, שעליו מתנהלות הבחירות בחיפה. זוהי בחי פ
רה בין אלה המנסים לקדם את חיפה בתוך הנחותיו של משטר ההפרטה, מדיניות שעד
כה הביאה רק להעמקת הידרדרותה של העיר; לבין אלה הקוראים לפעול כנגד הנחותיו
ולביטולו, מהלך שרק בו טמונה אפשרות לפרוץ את עניבת החנק שכרך משטר ההפרטה.על העיר, על הפריפריה ועל המדינה
_________
הוא פרופסור חבר בחוג לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, ממקימי יסו"ד דני גוטוויין
והוגה דעות מרכזי של השמאל החברתי והסוציאל-דמוקרטיה הישראלית.
11