Page 6 - חיים בחיפה

הנמל בחיפה:
קריסתה של קונספציה
ואם
ח י פ ה
לא תתעשת
בהקדם, יביא התה ה
ליך להשתלטות סופית
של "מדינת" תל אביב.
ההיבט האורבני – חיפה ב.
מהווה להלכה את העיר המרכזית באגד
ערים מטרופוליני. משימתה של עיר מרכזית
באגד ערים כזה היא כפולה: לדאוג לקידום האינטר ה
סים של כלל איגוד הערים ולספק לו מרכז מטרופוליני
נאות. בכל העולם מקנה מעמד זה לעיר המרכזית תועלת
עצומה של פעילות כלכלית ותרבותית, כמו גם יתרון
בתעסוקה. במשימה זו כשלה עיריית חיפה באופן מחפיר.
ראש העיר יהב נזקק לדחליל המטרופוליני, רק כאשר
הוא נלחם באזורי תעסוקה בערי הלוויין של אגד הערים
חיפה או כאשר גרף לעצמו, על חשבון ערים אלה, את פי ה
צויי מלחמת לבנון השנייה והעמיק את האיבה שרוחשות
ערים אלה לחיפה.
כאשר אי הבנת יתרונות ההיבט התעסוקתי –ג.
העיר המרכזית חוברת לבדלנות ולתחושת הניתוק
של רוב מתושבי חיפה ממה שקורה בתחומיה, התו ו
צאות טרגיות. אם אינך משרת את המרחב המטרו ו
פוליני, פעילותך הכלכלית דועכת ובניך נוטשים. זה
פשוט ונהיר כל כך.
ה� ההיבט הנופי – אותו ניתוק של תושבי חיפה מ .ד
תהליכים שקורים ממש מתחת לאפם מביא לחוסר עניין
במה שקורה בעיר התחתית ובמרחב המפרץ. יש אמנם
כמיליון מטרים רבועים של חלונות הצופים אל המפרץ
ממדרון הכרמל, אבל אלה שייכים לאוכלוסייה מוחלשת
המא
שדוד –
חיפה התלולה היא עיר
שהנוף הוא בעל חשיבות עליונה
למעמדה, ואילו אשדוד השטוחה אדישה לח ה
לוטין להיבט זה.
נמל המפרץ, המתוכנן בשלבו הסופי לחדור למ ו
רכז המפרץ לטווח של כמעט שלושה ק"מ, ישבש את
הנוף העירוני באופן בלתי הפיך. אותה מפת מדינת
ישראל שלמדנו לשרטט בכיתה א' כבר לא תהיה
אותה המפה. במקום נוף המפרץ המזרחי המרהיב,
תיסגר חיפה בחזית נמל מטענים, כולה משטחי ענק
המשמעות אפורים, מצבורי מכולות ומנופים גדולים.
היא מהדורה מודרנית ונרחבת בהרבה של נמל פאלמר
הקולוניאליסטי משנת 6291. נמל פאלמר חסם את
חזית העיר במשך 08 שנה והביא לדרדורה. אמנם עוד
בשנת 6291 הציעו בכירי המתכננים אז, ריכרד קאופמן
היהודי והולידיי האנגלי, תכנית חלופית וישימה, אבל
שיקולים מעשיים, לכאורה, של השלטון הנציחו נזק
עצום, כפי שעומד לקרות גם היום, אם לא נמנע את זה.
תכנית קאופמן כללה גם מתווה לחזון מטרופוליני עד
עכו, שעיון בו מביא כל מתכנן ראוי להתבייש בדרך שבה
שיבשנו חזון זה.
תכנית נמל המפרץ המוצעת
(תכנית מתאר ארצית31/ב/1/1) והשלכותיה
תכנית זו כוללת שני שלבים לפיתוח הנמל, שלב ראשון
בשנותיה
הטובות
ביותר חברת
נמל חיפה
מצהירה על
רווח שנתי של
001 מיליון
שקל בלבד.
רווח זה מגיע
משימוש
בשטח של
אלפי דונמים
רבים במפרץ
מת”ם, פארק
תעשיות
ההייטק
והשירותים
החיפאי,
מנפיק מחזור
שנתי של 5-6
מיליארד
דולר, תפוקה
הנובעת
משימוש
בשטח של
כ-004 דונם
בלבד
בשנתיים האחרונות שומעים תושבי חיפה, שהקמת נמל
ענק בעיר תושיע אותה מדעיכתה. זהו מצג שווא. אף
שהוצעו חלופות טובות וזולות יותר, שיכולות להשתלב
היטב עם הנמל הקיים, בחר ראש העיר לתמוך
בחלופה שעתידה לשנות לנצח את נוף
המפרץ ולחסל את קריית חיים
מיכאל רטנר
יחסית לאוכלוסיית הרכס. וכך, מרחוב יפה נוף ומטה
במורד הרכס צונח תלולות המעמד הסוציו-אקונומי.
רוב החיפאים דואגים לשני דברים: שיהיה ירוק ושיהיה
שקט. ואולי בעצם חשובה להם גם גישה נוחה לתחנת
הרכבת חוף הכרמל על מנת להגיע לתל-אביב בקלות...
אולם מהבחינה הכלכלית פעמים רבות "שקט הוא רפש",
וההתעלמות ממה שקורה כאן מתחת לאף, כלומר האדי ה
שות למרחב המטרופוליני ולהיעדר המוחלט של מרכז
עיר בחיפה, קשורה לתופעת הנטישה המסיבית של מיטב
הנוער את עירו. תופעה זו ראויה למחקר מעמיק: למי לא
אכפת מנטישת ילדיו? האם תושבי חיפה מבינים מדוע
הם נוטשים?
מצב דמוגרפי ונפשי זה מביא גם להתעלמות
מההיבט הדרמטי ביותר של פיתוח נמל המפרץ – השח ה
תת הנוף הנפלא הניבט מטיילת לואי שעל הרכס ובאותה
המידה השחתת נוף הכרמל מטיילות המפרץ. ההתעל ה
מות מהתהליך המסוכן כל כך, ראשיתה ועיקרה בגישתו
המוטעית והמיושנת כל כך של ראש העירייה הנוכחי,
מר יונה יהב, בדבר חשיבותו המכרעת של הנמל. בתפי ה
סתו זו העניק ראש העירייה חופש פעולה מוחלט לחברת
נמלי ישראל לעשות במפרץ כראות עיניה.
ובהיבט זה חיפה שונה לח ה
ל ו ט י ן
ב
חינה מדוקדקת של התיאוריה העומדת ביסוד
מצג השווא הזה מביאה למסקנות מפתיעות והפו ה
כות לחלוטין:
נמל חיפה עומד יפה בתחרות מול נמל אשדוד, א.
הנהנה מעדיפות עקב מיקום מרכזי יותר והמשמש אף
יעד בלבדי לצוברים של אוצרות הטבע שבדרום הארץ.
נמל חיפה מצליח לעמוד בתחרות בשל ביצועי תפעול
ברמה דרום אירופית והימנעות מעיצומים. לעניין זה יש
להוסיף שהפנטזיה שניתן להחזיר את נמל חיפה למעמד
עדיף או בלבדי במדינה היא מגוחכת במקרה הטוב.
המסקנה השנייה נוגעת לטענה בדבר תרומתו ב.
המכרעת של הנמל לכלכלה המקומית בשני היבטים:
תעסוקה והכנסות לעיר ולמרחב כולו. לפני שנים גרסה
אגדה אורבנית שמפעילותו של סוור (פועל נמל) נגזרות
עוד עשר משרות. אולם שני תהליכים מקבילים הפכו
תיאוריה זו למופרכת – השיפור ביעילות הציוד הנמלי
שהביא לירידה תלולה במספר הסוורים מזה ותהליך הג ה
לובליזציה מזה. כך נותק הקשר הלוגי שבין הגדלת מספר
הסוורים למדדי התעסוקה במרחב. הנה כמה נתונים שי ה
מחישו נקודה זו: בשנות ה-05 עבדו בנמל חיפה 000,4
סוורים, שכביכול יצרו 000,04 משרות, אולם בפועל הם
ס�ל נגעו 5%- בלבד מכוח האדם במרחב, ואילו כיום כשמ
פרם צנח למאות בודדות, נהנים מכך לכאורה עוד 006,3
מועסקים, ואולם תהליך הגלובליזציה הביא לכך שחלק
גדול מהנהנים הם זרים גמורים, הנמצאים הרחק מהעיר,
בעניין התעסוקה הפליג אף ראש העיר בארץ ובעולם.
ו �יונה יהב לטענה בדבר יצירת תעסוקה ל 000,01 ע-
בדים עקב הקמת נמל המפרץ העתידי עצמו, הכרזה
פופוליסטית ומופרכת בעליל, משום שבנמל הפרטי
יהיה צורך במעט מאוד עובדים, מאות ספורות, וסביר
מה שיש לו השלכה קריטית שחלקם יהיו פועלים זרים,
בזמני חירום, כי מפעיל זר שאין לו מחויבות לאומית,
אלא לרווחיותו בלבד יסגור את הנמל וישלח את עובדיו
לנמלים בחו"ל. יוצא אפוא שתרומת התעסוקה של הנמל
למרחב חיפה היא מוגבלת. ההיבט השני, השפעת ההכנ ה
סות מהנמל על המשק העירוני, בעייתי לא פחות. בש ה
נותיה הטובות ביותר חברת נמל חיפה מצהירה על רווח
שנתי של 001 מיליון שקל. רווח זה מגיע משימוש בשטח
של אלפי דונמים רבים במפרץ. במקביל, מת''ם, פארק
תעשיות ההייטק והשירותים החיפאי, מנפיק מחזור שנתי
של 6-5 מיליארד דולר, תפוקה הנובעת משימוש בשטח
של כ-004 דונם בלבד. נתון זה מכניס לפרופורציה את
הטיעונים הרלוונטיים.
המחירהכבדשמשלמיםתושבי חיפה
מכאן שגם כשהנמל הוא אכן תשתית לאומית
חיונית, תרומתה הישירה של תשתית זו לרווחה הכלכ ה
לית בעיר מצומצמת. בקיצור, תרומת העיר חיפה למאמץ
הלאומי מרשימה, אולם "עניי עירך קודמים", והבה נבדוק
את המחיר שמרחב חיפה משלם בעניין זה:
ההיבט המטרופוליני – נמל חיפה ממוקם בדיוק א.
בליבת מטרופולין חיפה במקום הרגיש ביותר, המנתק בין
שתי הערים המרכיבות ליבה זו, עיר ההר (חיפה ובנותיה)
ועיר המפרץ (שש קריות). שתי ישויות אלה עם אוכלוסייה
ש� - של כ 000,003 תושבים כל אחת מצויות כיום בנתק מ
מעותי, גב אל גב, ושום מטרונית לא תצליח לחברן. הנתק
שיוצר השטח הענק של עורף הנמל, שדורשת חברת נמלי
ישראל בליבת המטרופולין, גורם לכך שבמקום איחוד
הישויות הכלכליות, המונות למעלה מ-000,009 תושבי
מרחב חיפה המטרופוליני (כולל אוכלוסיית מיעוטים
מבוססת על גבעות הגליל התחתון), אנו מקבלים שתי
ערים קטנות יחסית הנשענות על מטרופולין תל אביב,
אשר השתלט כבר על מרחב חדרה, זכרון יעקב וקיסריה, 6