תשרי תשע"ד
33
בחודש אייר למדו הילדים פיוט של הרב
קוק זצ"ל שנקרא "לעד חיה בלבבנו" שגרם
התרגשות רבה בגלל העובדה שהוא נסב על
בית המקדש. "זו הייתה הזדמנות להדגיש כי
יחד עם מסורת התורה, העוברת מאב לבן,
ישנה גם שירה. שירת הפיוטים שהיא שירת
אמונה המהווה המשך לשירת הגאולה".
הפיוט שולב במיזם אורייני. כל הרכב מוזיקלי
בחר פיוט ויצר סיפור בזיקה אליו, וכל ילד
אייר את הסיפור של הפיוט. למשל, הפיוט
"רפא צירי", שכתב ר' רפאל ענתבי, שהוא
שיר תפילה לרפואה, שימש השראה לסיפור
שהמציאו הילדים על ילד חולה וחברים
שמבקרים אותו, ויחד הם שרים את הפיוט.
בתיאטרון הבובות של הגן הילדים ממחיזים
ומשחקים פיוטים. הם גם מציגים חלק
מהפיוטים. למשל, את הפיוט "מה נאוו עלי"
הם המחיזו באמצעות בובות, והציגו את
העלייה לירושלים ואת התפילה במקדש.
לקראת סוף השנה הופק ספר הפיוטים, המכיל
את פרי עמלם של הילדים. בספר נכתבו
הפיוטים שנלמדו במהלך השנה ודברי ברכה
של הגננת. כמו כן נכללו בו שירים או סיפורים
שהילדים אמרו או כתבו בעקבות הפיוטים
שלמדו. ספר הפיוטים מאויר בציורי הילדים.
תפילה היוצאת מן הלב
תמה בוכמן, בת שש ממושב מי עמי הסמוך,
שהוריה חזרו בתשובה לא מכבר, מספרת:
"ההורים שלי, אבא ואמא, גם מוזיקאים, אמא
מנגנת בסקסופון, ואבא בקונטרבס. אז אני
מאוד אוהבת את הפיוטים שמלמדים אותנו
כאן בגן, אבל בעיקר את התפילה שיוצאת לנו
מהלב. אנחנו לומדים כאן דרך הפיוטים הרבה
רצון לתפילה וזה חשוב".
יהודה ברוקנר, בן שש מטל מנשה: "אני אוהב
במיוחד את הפיוט 'מה נאוו עלי' כי הוא מאוד
יפה ומרגש, ויש בו גם מילים יפות וגם מוזיקה
יפה". שירה הרשקוביץ, בת שש מטל מנשה:
"בחלק מהפיוטים יש געגוע לבית המקדש,
ואת זה אני מאוד אוהבת כאן, שאפשר לשיר
■
על זה".
רחל מלכא: "האתגר
החשוב ביותר היה
להנגיש את הפיוטים
לילדים באופן טוב
וידידותי. זה כולל
את שפת הפיוט, את
תוכנו ואת מקומו
בחיי הקהילה. לפיוט
יש לדעתי כוח מיוחד
ליצור זיקה ולעורר
ערגה. גילינו גם כי
מבנה מוזיקלי ידידותי
מאפשר להנגיש את
הפיוט לילדים בצורה
הטובה ביותר"
הזמנה לפיוט
אורי קרויזנר הוא מנהל תחום חינוך
וקהילה באתר "הזמנה לפיוט",
האתר הגדול בארץ ובעולם בתחום,
המכיל 008 פיוטים, 000,5 הקלטות,
פירושים ומובאות, ומיליון כניסות
בשנה. קרויזנר משבח את היוזמה
של מלכא: "העלינו ביצועים של
ילדים ששרים פיוטים וזה ריגש
אנשים רבים". מבחינתו יש מספר
רבדים לשילוב הפיוט בגן נופר.
רובד אחד הוא המפגש הרב דורי
המתרחש סביב הפיוט. סב אחד
בגן ששמע את הפיוט "רפאה צירי"
מושר בפי נכדתו, פרץ בבכי, כי
זה הזכיר לו את בית אביו. הפיוט
מביא לגן את העושר התרבותי
של כל עדה מעדות ישראל.
"בעזרת כישרון פדגוגי גדול, ראתה
מלכא שילדים יכולים ליצור ולשנן
דברים מתוך הפיוטים, בשירה
ובציור. הם מקבלים כאן, לדעתי,
אוצר מילים משמעותי ומשובח.
אבל הדבר החשוב הוא שהפרויקט
איגד גם את המשפחה והבית סביב
נושא הפיוטים. ילדים הביאו לביתם
את מה שהם שרו בגן והפיוטים
הפכו להתרחשות חשובה בעבור
הילדים והמשפחה כאחד".
זהורית שטאל, המפקחת על הגנים
במועצההאזוריתשומרון: "לפעילות
של גן נופר בתחום הפיוטים יש ערך
בכמה היבטים: טיפוח האוריינות
וטיפוח ההיבט התורני של חיזוק
האמונה באמצעות השירה, העשרה
מוזיקלית, העשרה שפתית, הקניית
מיומנויות יצירתיות לילדים.
לכן מלכתחילה ראיתי ברעיון
של מלכא רעיון מבורך וחשוב,
עודדתי אותה וסייעתי לה. נתתי
לה גיבוי מלא לתוכנית וליישומה.
בתום השנה הפירות המבורכים
שנקצרו מצביעים על כך שהתוכנית
הצליחה".
ממחיזים ומשחקים פיוטים בתיאטרון בובות
