תשרי תשע"ד
35
את ההיסטוריה שלהם לא דרך הגרסה של
הממסד, אלא דרך העיניים העיתונאיות שלי",
אומר שמחה ומדגיש בגאווה: "כשהתחלנו את
המאבק על יהודי אתיופיה היו 003 אתיופים
בארץ, היום יש 000,021. הם משרתים ביחידות
קרביות, יש אנשי תקשורת, אקדמאים ואמנים
יוצאי אתיופיה וגם מלכת יופי".
מי שסייע ליעקובוביץ בהכנת הסרט על
יהודי אתיופיה היה ברוך טגניה ז"ל, מראשוני
הפעילים של העדה, "הוא ליוה אותי והיה לי
כמו אח". טגניה נמנה עם הקבוצה הראשונה
של צעירים בני העדה שהובאו לארץ והוכשרו
להוראה בכפר בתיה. בני הקבוצה שבו
לאתיופיה כדי להיות מנהיגים לקהילה, טגניה
נתפס על ידי חיילי מנגיסטו, עונה, ברח ושב
לארץ ברגל דרך סודאן.
הסרט על יהודי אתיופיה הביא בעקבותיו
שינוי בחייו האישיים של שמחה. "כשעשיתי
את הסרט הייתי צעיר ורווק, בתחילת דרכי
המקצועית. אמרתי 'נתקדם צעד אחרי צעד.
קודם ניסע לאתיופיה, נצלם אחר כך נראה מה
הלאה'. בסופו של דבר זכיתי בהרבה פרסים
וגיליתי שאני יכול לעשות את מה שאני אוהב
ואולי גם לתקן טיפה את העולם".
השיבה ליהדות
את התודעה היהודית והציונית ירש שמחה
מהוריו. "אבי בא ממשפחה של דיין צדיק.
הוא התייתם מהוריו כשהיה בן ארבע, ובגלל
השואה התרחק מהדת, אבל מעולם לא מרד
בה. בצעירותי כאשר צמתי ביום כיפור היה
זה לאות הזדהות עם העם היהודי". במהלך
לימודיו באוניברסיטה, כיהן שמחה כראש
התאחדות הסטודנטים היהודיים בצפון
אמריקה. בזמנו הייתה לסטודנטים היהודיים
נוכחות חזקה בקמפוסים האמריקאים, אבל
לאחר פרישתו הממסד היהודי הביא להחלשת
ההתאחדות, וכיום הקמפוסים האמריקאים
נשלטים כידוע על ידי תנועות אנטי ציוניות.
במהלך עשיית סרט על האינתיפאדה
הראשונה התחיל אצלו תהליך של חזרה
ליהדות: "שאלתי את עצמי למה אני יהודי?
האם זה בגלל האנשים ששונאים אותי על
היותי יהודי, או שאני יהודי בזכות עצמי ולא
כתגובה לשונאי ישראל. הבנתי שתורה זה מה
שאני רוצה ללמוד. זה גם מה שאנחנו כיהודים
הבאנו לעולם. אף אחד לא החזיר אותי.
התחלתי לחפש תשובות לשאלה מהי התורה
וכמה שלמדתי יותר, כך עלו יותר שאלות.
שאלתי האם באמת אכפת לקב"ה אם אני נוסע
בשבת, או שומר כשרות.
"לאט לאט למדתי כמה התורה יפה ולאט
לאט התחלתי לקיים מצוות לפי יכולתי. היה
לי ברור שאני רוצה להיות אורתודוקסי, אבל
ידעתי גם שאני לא מסוגל לעשות את השינוי
ביום אחד. התהליך נמשך שלוש שנים ואחרי
השנה הראשונה, המאמץ שעשיתי הספיק כדי
שמחה יעקובוביץ:
"כשעשיתי את
הסרט על יהודי
אתיופיה הייתי צעיר
ורווק, בתחילת דרכי
המקצועית. אמרתי
'נתקדם צעד אחרי
צעד. קודם ניסע
לאתיופיה, נצלם אחר
כך נראה מה הלאה'.
בסופו של דבר זכיתי
בפרסים רבים וגיליתי
שאני יכול לעשות את
מה שאני אוהב ואולי
גם לתקן טיפה את
העולם"
"אני יהודי עם סיפור טוב שלמד איך לעשות סרט דוקומנטרי"
