תשרי תשע"ד
31
ג
ן נופר, יום שישי בבוקר, לפני קבלת
שבת. במרכז הגן קבוצת בנים ובנות,
מנגנים ושרים יחד את הפיוט "מה נאוו
עלי", פרי עטו של הפייטן רבי שמעון בן רבי
ניסים שמעון מבגדד. פיוט שחובר עם הקמת
המדינה ומהלל את עצמאות ישראל. הילדים,
בליווי ובהדרכה של רחל מלכא ושל הסייעת,
דגנית אביעד, מנגנים והוגים את מילות הפיוט:
לוֹם
ׁ
ָ
ר ש
ֵ
שּׂ
ַ
ב
ְ
י / מ
ֵ
ל
ְ
ג
ַ
ים ר
ִ
ר
ָ
ה
ֶ
י ה
ֵ
ל
ֲ
אווּ ע
ָ
ה נּ
ַ
"מ
ה /
ָ
נּ
ִ
אוּ קוֹל ר
ׂ
ְ
ש
ִ
ך י
ִ
י
ַ
ךְ / קוֹל צוֹפ
ֵ
יר
ִ
ן ע
ַ
י
ְ
נ
ִ
ב
ְ
ה
ָ
ינ
ִ
כ
ׁ
ְ
י ש
ִ
א
ְ
ר
ִ
ן תּ
ִ
י
ַ
ע
ְ
ן
ִ
י
ַ
ה / ע
ָ
נּ
ִ
ג
ְ
תּוֹךְ מ
ִ
י מ
ִ
ר
ֲ
ע
ַ
נ
ְ
ת
ִ
ה
ךְ.
ֵ
בוּל
ְ
ג
ִ
ך ל
ִ
י
ַ
נ
ָ
בוּ ב
ׁ
ָ
ש
ְ
ו
שלושה מהילדים מתופפים על תוף עם
מקלות תיפוף, קבוצת ילדים מנגנים במצילות
ובתופי בונגוס. אחרים יושבים סמוך, מלווים
את השירה והנגינה בתופי מצלתיים קטנים.
הרמוניה יפה של נגינה ושירה שוררת ביניהם,
וניכר כי הם מכירים היטב ואוהבים את הפיוט
המושר ומנוגן על ידיהם.
בכל חודש לומדים הילדים פיוט חדש. הפיוט
שנלמד מושר ומנוגן בימי הולדת של ילדי הגן
ובאירועים נוספים המתקיימים בגן.
רחל מלכא, 54, היא ילידת שדרות, בוגרת
אולפנת גבעת וושינגטון. את מקצוע הגננות
למדה בשתי מסגרות: במכללת שאנן בחיפה
שבה קיבלה תעודת הוראה, ובמכללת לוינסקי
בה השלימה תואר ראשון. היא בעלת תואר שני
ממכללת גורדון בחיפה. נשואה לדניאל, מורה
לתנ"ך באולפנית אור עקיבא ורב האולפנית,
ואם לחמישה ילדים.
רחל משמשת כגננת זה 41 שנה. תחילה עבדה
כמנהלת המעון של היישוב טל מנשה, אחר
כך ניהלה את גן סביון ביישוב, ובחמש השנים
האחרונות היא מנהלת את גן נופר. בגן לומדים
03 ילדים בגילאי 5-6, רובם מהיישוב טל
מנשה ואחרים מיישובים סמוכים. טל מנשה
הוא יישוב דתי קהילתי המונה 007 איש שנוסד
לפני 12 שנה על ידי גרעין של משפחות דתיות
מכולל מר"ץ במבשרת ציון. היישוב שוכן על
גבעות רמות ומשקיף על רכס הרי אמיר, שהוא
חלק מרכס הרי הכרמל. הנוף סביב הררי
ופסטורלי, מעוטר בעצי חורש, צמחיה ירוקה,
אלות מסטיק, עצי זית, ונושק לשמורת יער
ריחן. מלכא נמנית עם מייסדי היישוב.
תמונות ילדות
הרעיון לפתח את נושא הפיוטים בגן עלה
אצל רחל מלכא לפני כשנה, לאחר מות אמה,
מרים אדרי ז"ל: "הייתי בשנת שבתון. בתקופת
האבל צצו ועלו לנגד עיניי תמונות ילדות שלי
עם אמי. הייתי ילדה כבת עשר, ואני זוכרת
כיצד אמי הייתה מעירה אותי עם שחר, בארבע
בבוקר, בתחילת חודש אלול, מכינה קומקום
תה חם עם נענע, ואנחנו הולכות נרגשות לבית
הכנסת לשמוע פיוטי סליחות.
"כך פסענו לבית הכנסת, היא מחזיקה את ידי
בידה האחת ובידה השנייה את קומקום התה
המהביל. זה נחרת בכל נימי ליבי, התמונות
ההן, והקולות של התחנונים והפיוטים
הערבים, בהתנגנות מרוקאית בקולו של החזן.
התמונות ההן העלו בראשי את הרעיון להתחיל
ללמד פיוטים בגן הילדים שלי. תחילה זה היה
רעיון בסיסי מאוד. חשבתי כיצד עליי לפתח
אותו בצורה נכונה. פניתי למפקחת הגן,
זהורית שטאל, ושיתפתי אותה ברעיון. היא
הביעה עניין והתלהבות, ולאט לאט הוא קרם
עור וגידים".
את התכנים לפרויקט הפיוטים שאבה מלכא
מהאתר "הזמנה לפיוט". "נחשפתי לעולם
הפיוט דרך האתר. הוא קסם לי ונתן לי
השראה. רוב הפיוטים הם במקורם מקהילות
יהודיות בארצות ערב וארצות הים התיכון.
בדקתי את המקורות, קראתי מאמרים וערכתי
חיפוש יסודי בעבודת שטח, באתר עצמו
ובאתרים אחרים, על מנת לבדוק ולבחור
פיוטים שיתאימו מבחינה מוזיקלית ולימודית
לעולמם של הילדים".
לאחר איסוף התכנים ומיון הפיוטים, פיתחה
מלכא תוכנית שנתית שבמהלכה יושמו
הרעיונות והותאמו לתוכנית העבודה בגן
ולעולמם של הילדים. בין היתר תוכנן התזמור
של הפיוטים, הציור בעקבות הפיוטים, כתיבה
של סיפורים בזיקה לפיוטים, תיאטרון בובות.
לדבריה, האתגר החשוב ביותר היה להנגיש
את הפיוטים לילדים בצורה הטובה ביותר
והידידותית. זה כלל את שפת הפיוט, את
תוכנו ואת מקומו בחיי הקהילה. "לפיוט יש
לדעתי כוח מיוחד ליצור זיקה ולעורר ערגה.
גילינו גם כי מבנה מוזיקלי ידידותי מאפשר לנו
עוזרת גננת, דגנית אביעד
מנהלת גן נופר, רחל מלכא
