תשרי תשע"ד
36
לזכות אותי בפגישה עם אשתי. פגשתי אותה
בראש השנה בבית הכנסת ותוך ארבעה ימים
התארסנו. הילדים כבר נולדו לבית דתי לאומי
כשר לגמרי. אחרי זה התחיל תהליך טבעי
לרצות לחזור לארץ. ב-7002 הגעתי לכאן
כעיתונאי חוץ ובשנת 9002 עשינו עלייה".
אחותו של שמחה ואמו בת ה-09 הצטרפו
לעלייה.
המשפחה הגיעה לרעננה ודווקא שם נתקלה
באפליה כלפי דתיים. "לפעמים ישראל
היא מקום מאוד מוזר. הבן שלי לא התקבל
לנבחרת הכדורגל למרות שהוא שחקן מצוין,
רק בגלל שהוא חובש כיפה. שאלתי על כך את
המאמן והוא אמר שהסיבה לכך היא שבגלל
היותו דתי הבן שלי לא יוכל לשחק בשבתות.
כעסתי ואמרתי לו שמן הראוי היה לקבל את
הבן לנבחרת ולתת לו הזדמנות לסרב לשחק
בשבתות. מרוב כעס נלחמנו על הקמת נבחרת
דתית, והיום יש קבוצה בתוך הפועל רעננה,
שמשחקת בליגה וזוכה לכל התמיכות, אבל
אינה משחקת בשבת, אלא בשישי או באמצע
השבוע. אני לא מצליח להבין איך יכול להיות
שדווקא בארץ ישראל יחסמו ילד רק בגלל
שיש לו כיפה על הראש".
השערות שהכעיסו את
האקדמיה
שמו של שמחה יעקובוביץ כיוצר סרטים
היסטוריים וארכיאולוגיים החל להתפרסם עם
סרט תחקיר שעשה בשנת 3002 שבמרכזו:
ארון קבורה ועליו הכתובת "יעקב בר יוסף
אחוי דישוע". הארון נרכש בשנות השבעים
המאוחרות של המאה הקודמת על ידי אספן
עתיקות ישראלי בשם עודד גולן ונחשב על ידי
הממסד הארכיאולוגי לזיוף. ממצאי התחקיר
של שמחה סתרו את הדעה הזאת וביססו
דעה נגדית כי מדובר בארון קבורה אותנטי
של יעקב אחי ישו מנצרת. השנה קבע בית
המשפט שאין מדובר בזיוף.
שמחה אינו רואה עצמו כארכיאולוג: "הבאתי
רק את היכולת שלי לספר סיפורים ולבדוק
נושאים בכלים של עיתונאי חוקר. העליתי
השערות שהכעיסו את העולם האקדמי, אבל
זה לא הרתיע אותי. להפך, אמרתי לעצמי
שחסר בעולם האקדמי עיתונאי חוקר ששואל
שאלות ולא מקבל כמובן מאליו את התשובות
שנותן העולם האקדמי". הוא אומר.
שמחה המשיך לעסוק בנושא והפיק בשנת
7002 סרט נוסף על ישו שעורר סערה בעולם
כולו. מדובר בסרט שהפיק על אתר קבורה
משפחתי שהתגלה בארמון הנציב בירושלים
בשנת 0891. האתר נחשב על ידי אנשי הממסד
הארכיאולוגי כאתר קבורה משפחתי "רגיל"
אופייני לתקופת בית שני, אבל להערכת
שמחה והמומחים שאתו, מדובר בקבר של ישו
מנצרת ובני משפחתו.
באתר נמצאה מערת קבורה עם ארונות קבורה
שעליהם כתובים שמותיהם של ישו ושל בני
משפחתו: ישוע בר יוסף, יהודה בר ישוע,
מריה, מתיה, יוסה, ומריאמנה מרה. בספרות
היוונית "מריאמנה", הוא שמה של מריה
מגדלנה – [מרים המגדלית, שהייתה ככל
הנראה, בת זוגו של ישו].
שמחה ושותפיו לתחקיר טוענים כי לא סביר
שמדובר בקבר משפחתי רגיל של אדם בשם
ישוע ובני משפחתו, כפי שגורסים חלק מאנשי
הממסד הארכיאולוגי: "הלכנו לסטטיסטיקאים
שאמרו שלא סביר שיש מספר כל כך גדול של
התאמות בין השמות שעל ארונות הקבורה לבין
שמות בני משפחתו של ישו מנצרת הנזכרים
בברית החדשה, גם אם מדובר בשמות נפוצים
ואפילו באותו שם משפחה. כמעט בלתי סביר
שמדובר בצירוף מקרים", טוען שמחה ומוסיף
כי בנוסף לבדיקה הסטטיסטית נערכו בדיקות
דנ"א ובדיקות פחמן שמעידות על כך שאתר
הקבורה הוא מתקופת ישו.
סרט שלישי שעשה על אותו נושא, מציג
ממצאים ממערת קבורה שנמצאה לא הרחק
ממערת הקבורה של ישוע ובני משפחתו,
במרחק של 06 מטר בלבד, ובה כפי שניתן
היה לצפות מהשכנות לקברי ישו ומשפחתו,
סמלים מראשית הנצרות, צלב ודג, וכתובת
ראשונה על תחיית המתים. כיוון שלא הורשה
לפתוח את הקבר, בנה שמחה זרוע רובוטית
שהעבירה צילומים אוטנטיים, אך גם זה לא
שכנע את הארכיאולוגים המתנגדים לפרשנות
שלו: "הם אמרו שהצלב הוא ציור של דלת,
שהדג הוא לא דג אלא אגרטל, ושרעיון תחיית
המתים הוא בכלל רעיון יהודי".
לנוכח היותו אדם דתי, העיסוק שלו בישו
עורר לעתים תמיהה. תשובתו על כך היא
חד משמעית: "ההיסטוריה של הנצרות
יעקובוביץ בוחן כתובת באל עריש מ-0841 לפנה"ס, שהוא לדעתו התאריך של
יציאת מצרים. לא מקבל את התשובות של העולם האקדמי
שמחה יעקובוביץ:
"שאלתי את עצמי
למה אני יהודי? האם
זה בגלל האנשים
ששונאים אותי על
היותי יהודי, או שאני
יהודי בזכות עצמי, ולא
כתגובה לשונאי ישראל.
הבנתי שתורה זה מה
שאני רוצה ללמוד.
זה גם מה שאנחנו
כיהודים הבאנו לעולם.
אף אחד לא החזיר
אותי. התחלתי לחפש
תשובות לשאלה מהי
התורה וכמה שלמדתי
יותר, כך עלו יותר
שאלות"
