תשרי תשע"ד
29
ניקוי תוך זיקה ביולוגית. בשיטה שלי מנקים
בארבע שעות, מה שקודם ניקו ב-52 שנה."
וילצ'ק רצה להוציא פטנט על הגילוי שלו
ואף קיבל על כך אישור ממשרד הבריאות
האמריקני, שכן את המחקר עשה במכונים
הלאומיים לבריאות של ממשלת ארצות ברית
במסגרת פוסט דוקטורט. עם חזרתו ארצה פנה
לחברת ידע בה עבד ככימאי במהלך לימודיו.
"הם כתבו לי שהתייעצו עם שני מדענים
שהחליטו שזה לא חשוב" מספר וילצ'ק. היום
היישומים של הזיקה הביולוגית, ששמה המדעי
, מהווים שוק
Affinity Chromatography
הוא
המגלגל 07 מיליארד דולר בשנה.
מדובר בשימושים במגוון רחב של תחומים,
החל מאבחון מחלות גנטיות, איידס וסרטן
מסוגים שונים ועד טיפול בזיהומים, ניקוי
תאים בהשתלות מח עצם, קרישת דם יתרה,
הפרדת תאי גזע ועוד. "ברגע שאני מייצר
נוגדן לחלבון, אני יכול לנקות את החלבון מכל
דבר." אומר וילצ'ק.
אחד היישומים החשובים של המצאתו
נעשה בתרופות לטיפול בסרטן שמתקשרות
רק לגידול ולא לתאים אחרים. יישום אחר
הוא תרופות אנטי דלקתיות לפי אותו
עקרון. הזיקה הביולוגית הפכה לשיטה
אוניברסאלית שבאמצעותה מייצרים את
כל התרופות החלבוניות המודרניות, שהן,
למעשה, נוגדנים. היה זה אייזק ניוטון שדיבר
לראשונה על זיקה ביולוגית, ואילו וילצ'ק
הראה איך משתמשים בה.
קיבל את פרס וולף ב-7891
ב-7891 קיבל וילצ'ק את פרס קרן וולף,
שנחשב בעיני רבים לפרס השני ביוקרתו
לאחר הנובל. הסטטיסטיקה מלמדת שיותר
מ-33 אחוז מזוכי פרס קרן וולף זכו אחר כך גם
בנובל אך וילצ'ק מתייחס בביטול לאפשרות
זו. "הייתי צריך לקבל נובל בשנות ה-08, אז
הגישו אותי לוועדת הפרס. כיוון שלא זכיתי
אז, אין כבר סיכוי".
וילצ'ק, 87, מגיע מדי יום למשרדו בבנין
אולמן במכון ויצמן למרות שפרש מעבודתו.
הוא עובד במעבדה הקטנה שהינה חלק
ממשרדו ונעזר בטכנאית, גם היא בפנסיה,
כותב מאמרים ועונה למאות בקשות לעזרה,
הנחיה וליווי שהוא מקבל ממדענים ברחבי
העולם. אחרי גיל 76 הוא איננו רשאי עוד
להנחות דוקטורנטים אבל תמיד שמח לעזור.
הוא מספר על חמש תלמידות מבית הספר
התיכון ביבנה שביקשו ממנו הדרכה בעבודה
מדעית שעשו על תרומתו של השום לבריאות.
"המורה שלהן סיפרה לי שהן קיבלו ציון 001
על העבודה" הוא אומר בגאווה.
מקור לגאווה הם רעייתו אסתר שהייתה מורה
למדעים בתיכון דה שליט ברחובות ושלושת
ילדיו – אליעזר שהוא עורך דין, יעל וילצ'ק-
אביעד, מרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטאות
בר אילן ואריאל, וחגית וילצ'ק המשמשת
כיועצת בבית הספר היסודי "מעלות משולם"
ברחובות. לוילצ'ק שבעה נכדים ונינה אחת.
לשאלה איך קרה שאף אחד ילדיו לא פנה
לתחום המדעים הוא עונה: "לא קל להיות
מדען. אתה מקדיש את חייך למדע וחושב עליו
יום ולילה. זה מקצוע שאתה לא יכול להתנתק
ממנו. לפעמים אני מקנא בגיסים שלי שהיו
פקידים בבנק, סגרו את העסק בחמש והלכו
לתיאטרון ולקולנוע. ואני - עם המאמרים
ביד".
וילצ'ק כואב את הירידה במספר הצעירים
הפונים למדעים. במיוחד מכאיב לו המספר
המועט של צעירים דתיים במחקר המדעי:
"כשהייתי ראש מחלקה בשנות השמונים, 01
מתוך 32 ראשי מחלקות היו דתיים. עכשיו אין
אפילו אחד", הוא אומר "צעירים דתיים לא
פונים למדעים כיוון שאין מודעות לחשיבות
הדבר. בתקופתי למדנו בישיבות אבל אחר כך
הלכנו לאוניברסיטאות. היו ישיבות תיכוניות
(מדרשות) בהן למדו הרבה מדעים".
לדעת וילצ'ק אין התנגשות בין היותו מדען
להיותו איש דתי: "לא אכפת לי מה שמלמדים
בתורת האבולוציה. אני דוגל ב'אשר ברא
אלוקים לעשות.' דבר שני – כתוב: 'הנסתרות
להשם אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו'. בשביל
זה הוא יצר את הנסתרות, כדי שנוכל להופכן
לנגלות. דבר שלישי - אומרים שלוש פעמים
יךָ
ֶ
ת
ֹ
בוּר
ְ
יךָ וּג
ׂ
ֶ
ש
ֲ
ע
ַ
ח מ
ַ
ׁ
ַ
ש
ְ
דוֹר י
ְ
ביום: "דּוֹר ל
ידוּ" ישבח – זה המדענים העורכים
ּ
ִ
ג
ַ
י
ניסויים. הם משבחים ומשביחים את מעשי
הקב"ה. וגבורותיך יגידו – אלה המדענים
התיאורטיקנים החוקרים את פלאי הבריאה.
ואני מחבר את שני הדברים וטוען שצריך
לעודד את התלמידים שיחקרו את מעשי השם
וישביחו אותם. זה מה שהשם יתברך ביקש
■
שנעשה: שנשביח".
הדוקטורט שלו הוא
בתחום הביוכימיה.
מאז שנות השישים
חקר את התהליך בו
חומרים ביולוגים מזהים
זה את זה ונקשרים
זה לזה. הוא התמקד
בקשר הביולוגי החזק
הקיים בין חלבון הביצה
– אבידין לבין הוויטמין
ביוטין השייך לקבוצת
B
ויטמין
עם תעודת הזכייה בפרס ישראל. מעדיף לקשט את הקירות בתמונות נכדיו,
הפרסים טמונים בארון
