תשרי תשע"ד
19
אליטות קמצניות ביחס לאוכלוסיות עניות.
המשפט 'בתקופה זו, אנחנו לא יכולים
להרשות לעצמנו יותר', נאמר לראשונה בשנת
2391 בשנה שבה הוקמו המחלקות הראשונות
לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, עוד
בזמן המנדט. מאז, ללא קשר למצב הכלכלי
בארץ, המשפט חוזר על עצמו בניסוחים
שונים.
"כשאני בודק איך אנחנו מתייחסים לחלשים
שבנו, עולים דברים שמפתיעים גם אותי.
למשל, איך קובעים את הסכום של הבטחת
הכנסה בישראל? מתברר שהסכום נקבע
בשנת 2491, כאשר היה צריך לקבוע את גובה
הפנסיה של עובדי הסתדרות שהגיעו לגיל
פרישה, והוא חוּשב על פי שכרו של שוטר
בריטי בתוספת %01. כבר אז היה ברור שאי
אפשר להתקיים בכבוד מהסכום שנקבע. לפני
כ-01 שנים קבוצת ארגונים מהחברה האזרחית
ביקשה מבג"ץ לחייב את המדינה לחשב כמה
כסף דרוש לקיום מינימלי בכבוד. המדינה
התנגדה ובג"ץ קיבל את עמדתה. כך שאנחנו
עדיין צמודים לשכר של השוטר האנגלי".
עוני של ילדים
שיעור העוני הגבוה ביותר בישראל הוא בקרב
ילדים. יותר משליש מהם חיים מתחת לקו
העוני. פרופ' מוניקנדם: "בישראל 000,910,1
ילדים חיים בתנאי עוני. הם נראים כמו שאר
הילדים, לבושים בצורה סבירה, ולא מקבצים
נדבות, כי בארץ אין תרבות כזאת, והורים
יעדיפו לא לאכול אבל לא ישלחו ילד לקבץ
נדבות. אבל הילדים חיים בתנאי עוני והם
נפגעים.
"מחקרים מצביעים על קשר בין עוני של
ילדים למשקל יתר בגיל ההתבגרות, לסוכרת,
ללחץ דם גבוה. בבית הספר נמצא קשר
בין העובדה שילדים חיים בתנאי עוני לבין
הישגים לימודיים נמוכים, בייחוד בגילאים
נמוכים. לילדים עניים בעיות התנהגות, בושה
מול ילדים אחרים, התנתקות אמוציונאלית
מהסביבה, נשירה, בעיות שינה, וגם
התאבדויות. יש לציין כי לא נמצא קשר בין
עוני לבין צריכת סמים ואלכוהול".
האם ילדים שחיים בתנאי עוני יכולים להיחלץ
ממנו באמצעות השכלה?
פרופ' מוניקנדם: "תלוי מאוד בבית ההורים,
אבל לא באופן בלעדי. אם הורים מדגישים
ערכים של השכלה ולימודים, הסיכויים
גדולים יותר, אבל גם אז ללא סיוע משירותים
חינוכיים וחברתיים תומכים, הדבר קשה
מאוד. השירותים בסביבת הילד מהווים גורם
מרכזי וחשוב. חיזוק בית הספר השכונתי,
תוכניות לימוד מקדמות, פעילויות במתנ"ס,
מועדוניות של אחר צהריים, ופעילויות נוער
נמצאו יעילות לקידום ילדים החיים בתנאי
עוני. יחסית התוכניות האלו לא עולות הרבה
והן מוצלחות, אבל הן מצריכות רצון טוב מצד
הפוליטיקאים. לפי כל קנה מידה בינלאומי,
היקף השירותים החברתיים התומכים בישראל
הוא נמוך".
חוויית העוני בישראל
קשה יותר
יש גם עוני "סובייקטיבי": איך אדם ממצב
עצמו ביחס לאחרים, האם הוא מרגיש עני?
מתברר כי מתוך אוכלוסיות שהכנסתן פחותה
מקו העוני, יש קבוצה גדולה של אנשים
שאינם תופסים את עצמם כעניים. וזאת,
מדגיש פרופ' מוניקנדם, הודות לכך שיש להם
תמיכה בסביבה החברתית שבה הם חיים. אם
יש מכולת שנותנת אשראי, אם יש שירותים
קהילתיים מפותחים, אם יש שירותי רפואה
נגישים, שירותי תרבות קרובים, רשתות
תמיכה חברתיות וכו'. שירותים מפותחים
חלוקת מזון בעמותת חזון ישעיה. בירושלים כחמישה ארגוני מזון לאלף נפש, בצפון פחות
מארגון אחד
מפרסומי פרופ' מוניקנדם
פרופ' מוניקנדם:
"להפתעתי, כמעט
בכל הפרמטרים המצב
באנגליה טוב יותר
ביחס לעוני סובייקטיבי.
על אף דמיון בנתוני
העוני לפי מדדים
כספיים, אנשים שם
מרגישים את עצמם
פחות עניים. זה לימד
אותי שיש אצלנו הבדל
עצום בין מה שאנחנו
חושבים על הלכידות
החברתית שלנו
והיקף השירותים לבין
המציאות בה אנו חיים"
