תשרי תשע"ד
14
ב
ברחוב שקט, בבית דו קומתי עם גינה
קטנה ומטופחת בבת ים, כחודש לאחר
הזכייה, מסבירה יפה הלוי: "כל הצלחה
של התלמידים נותנת לי כוח, אני מתעצמת
בזכותם. כל העוצמות שיש לי, כל הדברים
שלמדתי, באו לי מעבודתי כמורה, העבודה
עם הילדים עשתה אותי טובה יותר".
הבחירה של הלוי להדגיש גם את מה שהיא
מקבלת מתלמידיה כמורה, ולא רק את הנתינה
שלה להם, גילוי הלב והישירות שלה, מסבירים
אולי יותר מכול את ההערכה העצומה והכרת
התודה הרבה שהיא זוכה להם מצד תלמידיה
והוריהם, שהשנה הביאו גם לזכייתה בתואר
היוקרתי.
כיתת תפנית
בשנים האחרונות מרכזת הלוי את כיתת תפנית
בבית הספר, המיועדת לתלמידים המסיימים
את כיתה ט' עם מספר גדול של ציונים
שליליים. "אלה תלמידים שאיבדו את האמון
בעצמם", היא מדגישה, "גם המורים שלהם
כבר לא מאמינים ביכולותיהם, ולפעמים גם
ההורים משוכנעים שאין להם סיכוי להצליח.
התלמידים עצמם אומרים 'אני לא רוצה
לעשות בגרות, אין לי סיכוי'".
במקום שאחרים מתייאשים ומאבדים את
האמון, יפה הלוי רואה את האתגר. היא מתווה
עבור תלמידים אלה דרך חדשה שמטרתה היא,
בין היתר, להביא אותם בסופו של דבר לסיים
את בית הספר עם תעודת בגרות. "התפקיד
העיקרי שלי הוא להעלות את הדימוי העצמי
של התלמידים, לטעת בהם אמון בעצמם,
להוכיח להם שהם מסוגלים".
היא יוזמת שיחות אישיות עם כל אחד
מהתלמידים ומבקרת בביתו, על מנת להכיר
אותו טוב יותר. "כדי לדעת איך להתנהג עם
הילדים ביומיום, אני צריכה לדעת מה עומד
מאחורי כל אחד, מאיזה תרבות הוא בא, מה
התנאים בבית. אם אני מגיעה לבית ורואה
שיש לילד עשרה אחים, אין לו פינת שינה
קבועה והתנאים קשים, אני יכולה להבין
למה הוא מגיע חסר שקט בבוקר ולגלות יותר
סלחנות כלפיו".
יפה הלוי מורה גם אחרי
שבית הספר נסגר
יפה הלוי, מחנכת ומורה למתמטיקה בבית הספר הממלכתי דתי לבנים
"זבולון המר" בבת ים, היא אחת מששת המורים שזכו השנה בתואר
"המורה של המדינה". בסרטון שהוצג בטקס הסיום של התחרות הארצית
הנערכת זו השנה השישית אמרה הלוי: "אני צריכה להגיד תודה
לתלמידים שנמצאים פה בשבילי"
יפה הלוי בביתה בבת ים
צילם: אלון תלמי
§
כתבה: רותי גליק
