תשרי תשע"ד
20
מקלים על חווית העוני, מאפשרים לאדם
לחיות בתנאים טובים יותר ועשויים להוביל
לכך שהאדם אינו תופס את עצמו כעני.
כך למשל, במחקר שביצע פרופ' מוניקנדם
התברר שחרדים רבים, שלפי כל קני
מידה כלכלי הם עניים, אינם מרגישים כך.
בהמשך נבדקה השאלה מהי משפחה ענייה
חרדית 'אמיתית' לדעת נחקרים חרדים.
אחת התשובות הייתה שזו משפחה שאין
לה חדר גדול דיו, שבו כל המשפחה יכולה
לאכול ביחד בשבת והיא נאלצת לאכול
בשתי משמרות. המשיבים הצביעו על כך
שהמשמעות של חיים בתנאי עוני היא פגיעה
בתנאי חיים הנחשבים למקובלים.
שאלה שעולה תדיר היא מה המצב של
אנשים החיים בתנאי עוני בארץ בהשוואה
לקבוצות דומות בחו"ל. במחקר משווה שערך
בין ישראל לאנגליה עלו ממצאים שהפתיעו
גם את פרופ' מוניקנדם. "הייתי בטוח שנגלה
כי בישראל המצב טוב יותר הודות ללכידות
החברתית והמשפחתית, לשירותים מפותחים
בקהילה ולעמותות לעזרה הדדית. להפתעתי
כמעט בכל הפרמטרים המצב באנגליה טוב
יותר ביחס לעוני סובייקטיבי. על אף דמיון
בנתוני העוני לפי מדדים כספיים, אנשים שם
מרגישים את עצמם פחות עניים. זה מלמד
אותי כי אצלנו יש הבדל עצום בין מה שאנחנו
חושבים על הלכידות החברתית שלנו והיקף
השירותים לבין המציאות בה אנו חיים".
התברר במחקר, שעל השאלה "עד כמה אתה
יכול להשיג עזרה אם אתה חולה בבית?" ענו
הנשאלים שבאנגליה קל יותר להשיג עזרה
מאשר בארץ. על השאלה "עד כמה אתה יכול
להשיג מישהו שישמור על הבית אם אתה
איננו?" ענו הנשאלים שבאנגליה קל יותר.
על השאלה "האם יש לך עם מי להתייעץ
בקבלת החלטות?" ענו הנשאלים שבאנגליה
יש יותר עם מי לדבר. רמת הבדידות שדווחה
בארץ גבוהה באופן מובהק מאנגליה.
לא פעם פוליטיקאים נאחזים בכך שבארץ
אין תופעות כמו בטן נפוחה מרעב כמו שיש
באפריקה. פרופ' מוניקנדם מעמיד דברים
על דיוקם: "המושג הנכון הוא חוסר ביטחון
תזונתי, והגילויים שלו הם לא בטן נפוחה
כמו באפריקה. הנתונים הסטטיסטים מראים
למשל שככל שההכנסה יורדת, המשקל של
נשים עולה בגלל צריכת מזון פחות איכותי
– בעיקר פחממות זולות. אנחנו יודעים שיש
אמהות שלא אוכלות כדי לתת אוכל לילדים,
אנחנו יודעים שיש ילדים שהולכים לישון
רעבים, או שלא אוכלים טוב, או שלא אוכלים
מספיק.
"במחקר שערכנו כאשר שאלנו אנשים שחיים
בעוני 'האם בשנה האחרונה היו פעמים שהיית
רעב?' בישראל %61 ענו בחיוב לעומת %4
באנגליה. על השאלה 'האם סבלת בשנה
האחרונה מניתוקי חשמל וטלפון?' בישראל
%51 ענו בחיוב לעומת %6 באנגליה. על
השאלה 'האם בשנה שעברה היו חסרים לך
בגדים?' מתוך הנשים העניות באנגליה ענו
בחיוב %12 ובישראל %26. מסקנת המחקר
שלנו היא כי חווית העוני בישראל קשה יותר
מחווית העוני באנגליה. העניים בארץ עניים
יותר," מסכם פרופ' מוניקנדם.
דעת קדומות
פרופ' מוניקנדם טוען כי יש הרבה דעות
קדומות ביחס לעניים, אבל צריך להיות מודעים
לקשיים היומיומיים שאיתם מתמודדים אנשים
החיים בתנאי עוני. "זו עבודה במשרה מלאה.
אדם שחי בתנאי עוני עסוק באופן מתמיד
בחישובים ובקבלת החלטות כספיות ושולי
הטעות קטנים מאוד: 'על מה אני מוציא את
הכסף, על בדיקת דם או טיול לילד?' לחיות
בתנאי עוני פירושו מפגש קבוע ואינטנסיבי
עם מוסדות וביורוקרטיה על מנת לממש
זכויות והנחות, כגון מחלקת הארנונה בעירייה,
המזכירות בקופת החולים ובבית הספר, ביטוח
לאומי, המחלקה לשירותים חברתיים, חדרי
מיון, חברת חשמל וכו'. ניהול החיים בתנאי
עוני הוא מקצוע בפני עצמו.
"דעה קדומה אחרת באה לידי ביטוי במשפט
'איך זה יכול להיות שהם עניים אם בבית
יש להם מסך פלזמה משוכלל, או טלפונים
סלולאריים?' תשובה אחת היא שבניגוד
לרושם, הסטטיסטיקה מראה שבעשירונים
הנמוכים כמות מוצרי הצריכה נמוכה בהרבה
מבכלל האוכלוסייה. התשובה השנייה היא
שאנשים החיים בתנאי עוני, בדיוק כמו אנשים
אחרים, מתקשים מאוד בקבלת החלטות
כלכליות רציונאליות. קניית טלפון משוכלל
הוא לא תמיד החלטה כלכלית רציונאלית.
אבל מה, אלה שיש להם כועסים על אלה שאין
להם כי 'זה הכסף שאנחנו נותנים להם'. באותו
זמן הם מתעלמים מהקושי האנושי לקבל
החלטות רציונאליות כל הזמן".
פרופ' מוניקנדם:
"מחקרים מצביעים
על קשר בין עוני
של ילדים למשקל
יתר בגיל ההתבגרות,
לסוכרת, ללחץ דם
גבוה. בבית הספר
נמצא קשר בין העובדה
שילדים חיים בתנאי
עוני להישגים לימודיים
נמוכים, בייחוד
בגילאים נמוכים,
בעיות התנהגות, בושה
מול ילדים אחרים,
התנתקות אמוציונאלית
מהסביבה, נשירה
ובעיות שינה"
מדי שנה כ-%03 נחלצים מהעוני וכ-%03 נכנסים לעוני (למצולמים אין קשר לכתבה)
