תשרי תשע"ד
12
מרקם שמחבר את הקצוות
תלמידה המבקשת להתקבל לאולפנה ואינה
תושבת ערד נדרשת לעבור ראיון קבלה.
לדברי מנהלת בית הספר, יפעת סולומון, אף
היא בוגרת האולפנה "לא רמה לימודית לבדה
תהיה קריטריון לקבלה. יש פה בנות מכל
הרמות בחינוך הרגיל, לא כולן מצטיינות.
הרצון של הבת להתקדם זה מה שקובע. אם
יש לי בת טובה שמתאימה מבחינה דתית
וחברתית לפנימייה והיא בעלת רצון להתקדם
בתחום הלימודי, נקבל אותה".
"האולפנה יוצרת בין הבנות חיבור שלא בטוח
שהיה נוצר במקום אחר", אומרת מחנכת כיתה
י"א, נועה אביבי. "אנחנו קטנים והיחס אישי
וחם, נוצר מרקם שמחבר את כל הקצוות".
הרב פיינה מדגיש את השילוב הטוב בין
הבנות: "יש פערים בין הבנות, אבל הם
מצטמצמים כי הן יוצרות פה זהות חדשה".
הצוות משקיע בשילוב: "אם יש בנות
שמתקשות בלימודים, נשלב אותן בחדר עם
בנות חזקות. בנות שמתקשות בלוחות זמנים,
נשלב עם בנות מסודרות מבחינת המסגרת",
אומר הרב ומדגיש כי גם הפערים הדתיים לא
יוצרים מתחים חברתיים. "הן מכילות זו את זו.
הקשר החברתי יוצר את היחס לאדם כאדם,
לא חשובה הרמה הדתית שלו".
ומה לגבי פערים כלכליים? "יש פה בנות
מבתים נזקקים שהן נתמכות עליית הנוער, אבל
לא מורגש שהן ממשפחות פחות מבוססות.
הבנות מתלבשות בפשטות דרומית ולא מזהים
את זה על פני השטח". מחנכת כיתה י"ב,
ליאל סעד, מדגישה את החברות בין הבנות
ואת מערכת היחסים החמה בין התלמידות
לצוות החינוכי. "יש יתרון מדהים לזה שאנחנו
אולפנה קטנה והעשייה שלנו כוללת את כולם.
תחושת החיבור בין כיתות ובין בנות היא
הרבה יותר חזקה", אומרת אביבי, המשמשת
גם כרכזת חברתית באולפנה.
מחנכים במכלול החיים
החיבור בין הבנות למחנכות, נדמה, אינו
פחות חזק. אביבי מספרת כי באחד הערבים
האחרונים התקשרו אליה כמה בנות מכיתתה
שיצאו לטייל במדבר, ביקשו שתבוא לאסוף
אותן, והיא אכן הגיעה. "הקשר ביני לבין
הבנות זה לא קשר רגיל של מורה ותלמיד.
הן יודעות שיש זמן של כיתה שבו אני דורשת
ציונים ונוכחות, אבל מעבר לזה הן יכולות
לפנות אליי ולכל אחד בצוות עם כל בעיה".
מבחינתן של המחנכות ההפרדה בין העבודה
לבית כמעט אינה קיימת, וגם בכך יש ניסיון
להעביר מסר חינוכי. "הבתים של המחנכות
פתוחים לבנות, יש קרבה גדולה, וזה מוביל
לתהליך חינוכי עמוק יותר ולקבלת מסרים
ממקום יותר אמיתי", אומרת ליאל סעד.
לדבריה, "האולפנה היא שליחות, לא עבודה.
בגלל שאנחנו פנימייה יש לנו זמן לכול".
המחנכת מלווה את הבת החל משעות
הלימודים דרך הערב והלילה, השבתות, הסניף.
"אני לא מטפלת רק בציונים, אני מחנכת את
הבת במכלול של מצבי החיים והרבה פעמים
זה נכנס למכלול החיים שלי. אנחנו מבלים
איתן את השבתות פעם בשלושה שבועות. אני
גרה שני רחובות מהאולפנה, והקרבה נועדה
לשרת את התהליך החינוכי. כל שבוע הבנות
מגיעות אליי לחוג בערב, אני מזמינה אותן
אליי לארוחות. כל ההתנהלות של הבית שלי,
לרבות הספרים והתמונות על הקיר, זה חלק
מהתהליך החינוכי", מסבירה סעד.
חוג תורני בבית הרב
המנהלת, יפעת סלומון, מתארת את המגמה
למיצוי היכולות הלימודיות של כל בת.
"בנות שמגיעות עם יכולת נמוכה עד בינונית,
המסגרת מאלצת אותן ומוציאה מהן כוחות
שלא היו להן קודם. בגלל שזו פנימייה,
ויושבים ללמוד גם אחרי הצהרים ובערב,
והלמידה היא משותפת. הבנות החלשות - יש
מי שמרים אותן". סולומון מציינת כי היחס
האישי עוזר לקבל תוצאות: "אני כמנהלת
יודעת כמה קיבלה כל אחת במבחן האחרון,
המסגרת הקטנה מאפשרת מעקב אישי שלי
על כל תלמידה".
בבית הספר קיימות מגמות ריאליות כמו
ביולוגיה ופיזיקה, והשנה נפתחה מגמת אמנות
שזכתה לביקוש רב. בנוסף למגמות השונות,
כל בת יכולה להוסיף יחידות בתחומים
שמעניינים אותה כמו מחשבים, פיזיקה,
גיאוגרפיה ואף מוזיקה.
מעבר לתחום הלימודי, "הרגליים הנוספות של
ההעצמה", כפי שמכנה זאת הרב פיינה, הן
הנושא התורני והנושא החברתי, עליהם הוא
אמון כראש האולפנה. "יש העשרה תורנית
מעבר לשעות הלימודים כיוון שזו גם פנימייה,
זה לב העסק. יש שיעורים תורניים אחר
הצהריים, סמינריונים בערב, טיולים, שבתות
אולפנה וכל המרקם הזה מנסה לתת העשרה
תורנית לבת", מסביר הרב.
כך לדוגמה, בשבתות האולפנה המתקיימות
אחת לשלושה שבועות או חודש, מגיעים
מרצים מן החוץ לדון עם התלמידות בנושא
תורני מסוים, כגון תשובה, בין אדם לחברו או
יראת ה'. באמצע השבוע מתקיים חוג תורני
בביתה של המחנכת בשעות הערב. פעם
בשבוע מתקיים חוג נוסף לכל בית הספר
בביתו של הרב.
חיי שותפות
"אנחנו שותפים בכל מה שעובר על הבנות. הן
מרגישות כאן חלק מהמשפחה", מסביר הרב,
ששתיים מבנותיו לומדות באולפנה. הצוות
מנסה ככל יכולתו להימנע מכפייה, וכדוגמה
מנהלת בית הספר של
האולפנה, יפעת סלומון
ליאל סעד, מחנכת כיתה י"ב
באולפנה, ליאל סעד
נעה אביבי, מחנכת כיתה י"א
ורכזת חברתית
