35 / 68
אייר תשע"ד
35
שהאב יאמר ויעיד על חמש נקודות טובות
שהוא מזהה בבנו וכד’.
לאחר מספר שעות כולם התכנסו בשטח
הלינה, בנו אוהלים, אוהל לכל זוג, בישלו
ארוחת ערב אב ובנו ממצרכים שקנה הבן,
התפללו ואכלו יחד. לאחר מכן התכנסו כולם
לשיחת העצמה ובירור עם ראש הישיבה הרב
שמואל שפירא.
למחרת בבוקר, לאחר תפילת שחרית בשטח,
יצאו כולם לטיול וסיימו בישיבה ביום הורים
מסכם. בסופו היו הורים שסיפרו חוויות כמו
“הרווחתי בן”, “אעשה זאת עם כל ילדיי”, “איך
לא עשיתי זאת קודם” “עד היום לא הכרתי את
בני”. ואילו התלמידים אמרו “התפללתי לה’
שזה לא ייגמר”, “אני יודע שלא אזכה לזה שוב
לעולם”, “אם לא הייתם נותנים לנו את זה, זה
לא היה קורה”.
חקלאות ימית
בשנת הלימודים הנוכחית נפתחה בישיבה
מגמה לחקלאות ימית וביולוגיה ימית, בליווי
עם המכון לחקר ימים ואגמים אילת. במסגרת
לימודי המגמה משתתפים התלמידים בשיעורי
אקולוגיה, בהם נלמדים נושאים מגוונים כגון
מארג המזון של הדגים והשפעתו על שרשרת
המזון של האדם, או ההשפעה הצפויה על
חיי התושבים כתוצאה מהקמת מסילת רכבת
לאילת. בשיעורים עולות שאלות מהותיות
על פיתוח בר-קיימא וכיצד מפתחים אזור
בלי לפגוע במשאבים הטבעיים שמצריכים
שימור. כן נלמדות שיטות לריבוי דגים, תוך
שמירה על איזון נכון בין המרכיבים השונים
של הסביבה הימית. התלמידים אמורים לגשת
לבגרות בחמש יחידות חקלאות ימית ושלוש
יחידות ביולוגיה ימית.
על לימוד החקלאות הימית אחראי המורה
דרור קומט, תושב אילת, בוגר תואר ראשון
במדעי הים מבית הספר למדעי הים במכללה
האקדמית רופין. במסגרת המגמה לחקלאות
ימית עוסקים התלמידים, בין היתר, בהפעלת
מערכת לריבוי דגי מים מתוקים העובדת
על בּיו פילטר כלומר פילטר ביולוגי. מטרת
המערכת היא לאפשר ריבוי של דגים בתהליך
קרוב מבחינה ביולוגית וסביבתית לתהליך
המתרחש באזור המחיה הטבעי של הדגים
במים. “החשיבות של המערכת היא גם
במישור של החקר וכמובן בתחום הפיתוח
האקולוגי המהווה חלק בלתי נפרד מתוכנית
הלימודים עצמה”, מדגיש קומט.
תוכנית הלימודים במגמה כוללת מושגים
בסיסיים כגון: יסודות האקולוגיה, תנאים
אופטימאליים לגידולי ים, שרשרת המזון,
סימביוזה, טפילות בטבע. פיתוח בר קיימא.
“המטרה בלימודי החקלאות הימית היא לתת
לתלמידים בסיס עיוני רחב ככל שניתן, על
מנת לחשוף אותם לשוק החקלאות הימית
שהוא ענף מתפתח, וגם לחנך אותם לשמירה
על הסביבה. הלימודים הללו מפרים אותם
מבחינה מחשבתית וכפועל יוצא מכך הם
מגיעים ללימודים עם רעיונות משלהם”.
האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך,
המנוסה בהפעלת בתי ספר ימיים ובהפעלת
תוכניות של לימודים ימיים, מסייע לישיבה
הימית באילת. חלק מהתכנים הלימודיים
נשאבים מתוך תוכנית הלימודים הנהוגה בבתי
הספר הימיים וחלקם הוא יצירה עצמאית
וחדשה של הישיבה.
אחד הפרויקטים הייחודיים המתוכננים
להתחיל בקרוב בישיבה הוא הצטרפות
למחקר סביב ביות וגידול חלזון התכלת.
מחלזונות תכלת מופק צבע התכלת המשמש
לצביעת פתיל הציצית. המחקר הוא שיתוף
של עמותת מכון התכלת והמכון לחקר ימים
■
ואגמים באילת.
דרור קומט, מורה
לחקלאות ימית:
"המטרה היא לתת
לתלמידים בסיס עיוני
רחב ככל שניתן, על
מנת לחשוף אותם
לשוק החקלאות הימית
שהוא ענף מתפתח, וגם
לחנך אותם לשמירה
על הסביבה. הלימודים
הללו מפרים אותם
מבחינה מחשבתית
וכתוצאה מכך הם
מגיעים ללימודים עם
רעיונות משלהם"
דרור קומט, מורה לחקלאות ימית
עמותת "אל עמי"
שנה על ידי בני ישיבה מירושלים
30-
"אל עמי" היא עמותה שנוסדה באילת לפני כ
שעברו לאילת והקימו בה גרעין תורני. ביוזמת העמותה הוקמו באילת מוסדות
חינוך דתיים הנותנים מענה לתלמידים בכל הגילים. העמותה מפעילה פרוייקטים
כגון: תלמודי תורה, מרכז משפחה, רבני גנים, הכנה לצה״ל, גרעין בנות שרות, וכן
מלווה את מוסדות החמ״ד באילת. אהרון אקרמן משמש כמנכ"ל העמותה. הוא
שנה: "עמותת 'אל עמי' הייתה
13-
בוגר ישיבת ההסדר אילת ומתגורר באילת כ
שותפה להקמתה של ישיבת צביה, הן במישור הכלכלי והן במישור העירוני. מה
שהצטייר בתור חלום בלתי אפשרי בתחילת הדרך קרם עור וגידים.
לדברי אקרמן, המטרה בהקמת הישיבה לבנים הייתה להימנע מהצורך לשלוח את
הבנים ללמוד מחוץ לעיר: "רצינו ליצור חלופה איכותית הולמת לתלמידים דתיים
שנאלצו לנסוע לישיבות בדימונה או באר שבע. אילת היא עיר של ים, ולכן הדגש
שנבחר היה ליצור ישיבה שתשלב את נושא הלימודים הימיים בתוכה. כך הגענו
למסקנה שעלינו לתת לישיבה גוון ימי.
"גם היום אנו שותפים בפיתוחם של מיזמים חינוכיים בישיבה, לעידוד הגעתם של
מורים מחוץ לאילת על מנת שישתקעו במקום. בחזון שלי אני גם רואה ראשית
מעבר של הישיבה מקרוואנים למתחם קבע והפיכתה לישיבה אטרקטיבית גם
לתלמידים מחוץ לאילת שמעוניינים ללמוד תחום דעת מיוחד, איכותי ומעניין
ביותר".