16 / 40
בבית הספר "יונתן" בנתניה, שתי כיתות זינקו
בזמן - והגיעו לשנת 1202, שש שנים מהיום.
כל בוקר בכיתה של אילנה פירליק סוסין נפתח
בעשר דקות של רוגע, שבהן הילדים קוראים
או מציירים. ילדים שמצטיינים וצוברים נקודות
במהלך השבוע מקבלים הזמנה לארוחת בוקר עם
המורה. בכיתה יש שולחנות עגולים ושולחנות
רגילים, כדי לאפשר עבודה בקבוצות בגדלים
שונים; על "מדפי בית" מונחים חפצים אהובים
שהילדים הביאו מבתיהם; וחבל כביסה ארוך
תלוי מקיר לקיר ועליו מוצגים שלבים בתהליכי
הלמידה. פירליק סוסין יזמה יחידת הוראה
בנושא "ילדים בונים ידע חיים בעזרת בעלי
חיים", שבה למדו הילדים תחומי דעת שונים
באמצעות בעלי החיים, למשל, הכינו ספרונים
על בעלי חיים וכך עסקו בפיסוק והבעה.
המורה אנני מורציאנו, שכל בוקר בכיתתה
נפתח בעשר דקות של התעמלות, יזמה דרך
הערכה חלופית שבה התלמידים מקבלים משימה,
מבצעים אותה - ואז בודקים את עבודתו של
חברם לכיתה ונותנים לו משוב. התלמידים
עונדים שרשרת מיוחדת, שכל צבע בה מסמל
את השלב בתהליך הלמידה שבו הם נמצאים.
עוד רעיון שמקדמת מורציאנו השנה הוא "מתחם
גוגל": אזור בחצר בית הספר שייהפך לכיתה
רב־תכליתית, שכל המורים יוכלו להשתמש בה.
אחד האבות התקין צלון, הורים אחרים משפצים
ספסלים והילדים מתכננים את המתחם בעזרת
אדריכלית.
לא מדובר ביוזמה מקומית של שתי המורות -
אלא בחלק מתוכנית מקיפה. בשנתיים האחרונות,
שבהן הן עמלות על יצירת כיתות החלומות
שלהן, הן זכו לליווי מצוות מקצועי, נפגשו עם
מורים מבתי ספר אחרים שיצרו גם הם כיתות
ייחודיות משלהם, נעזרו בהורים שתרמו מזמנם
ומיכולותיהם, נפגשו אחת לשבוע לשלוש שעות
מובנות במערכת עם המנהלת ויצרו תוכניות
משולבות עם מורים אחרים בבית הספר.
הפעילות כולה מבוססת על שיתופי פעולה
מסוגים שונים: במקום שכל תלמיד יתאמץ כדי
להשיג ציון טוב רק לעצמו, במקום שכל מורה
ינהל את הכיתה יום־יום לבד, אפשר להתחבר
למטרה משותפת.
זהו רעיון "אמנות שיתופי הפעולה", שעומד
בבסיס הפעילות של ארגון "ערי חינוך". הארגון,
שעובד עם רשויות ובתי ספר שונים בארץ, רואה
בשיתופי פעולה את ליבה ומהותה של החדשנות
החינוכית, ומנסה לקדם שיתופי פעולה כאלה
בכיתה, בבית הספר, בעיר, במדינה ובעולם,
באמצעות פרויקטים מגוונים. הכיתות של
פירליק סוסין ומורציאנו, למשל, נבנו במסגרת
תוכנית "כיתה 1202", המעלה את השאלה איך
תיראה כיתה ב־1202 ומזמינה את המורה לדמיין
את הכיתה הזאת ולנסות להפוך אותה למציאות
כבר היום.
ההנחה היא שהמצב המוכר העכשווי ישתנה
בכמה קטגוריות: המרחב הפיזי, זמן הלמידה
המוכר, הפעילות, השותפים וההערכה. כל כיתה
יכולה להגיש מועמדות לקבלת כוכב באחת
הקטגוריות לעיל. כיתה שתקבל שלושה כוכבים
תזכה בהכרה כ"כיתה 1202"; בית ספר שיותר
מ־%07 מכיתותיו יזכו בהכרה כ"כיתות 1202"
יזכה בהכרה כ"בית ספר 1202"; ועיר שיותר
מ־%07 ממוסדות החינוך שלה יוכרו על ידי
התוכנית תזכה בהכרה כ"עיר חינוך 1202".
"כל מורה הלכה לכיוון משלה, בהתאם
לחוזקות ולתחומי העניין שלה", אומרת מנהלת
בית הספר יונתן, צלילה גולן. "המטרה היא
שהרעיונות יחלחלו הלאה, וזה אכן קורה. הן
מאתגרות את שאר הצוות". והאתגר מתבטא
לא רק בתוכניות גדולות. מורציאנו מספרת
שבכל שיעור שהיא בונה היא מנסה להכניס
שינוי לפחות במדד אחד של "כיתה 1202": "אני
יכולה לשנות את משך השיעור, לצאת מהכיתה
או ליצור שיתופי פעולה עם אנשי צוות אחרים.
ארגון "ערי חינוך" רואה בשיתופי פעולה את הבסיס
לחדשנות חינוכית, ומקדם אותם בכל הרמות - בכיתות,
בבתי הספר, בערים וגם במדינות שלמות. בתי הספר
והערים שהצטרפו לתוכנית מדווחים על העצמה אישית
לימור דומב
וקבוצתית, לצד זינוק בהישגים וברוח הצוות
ברוכים הבאים
ל־1202
אנני מורציאנו ותלמידיה בבית
הספר "יונתן" בנתניה. יוצרים
יחד את כיתת החלומות
צילום: מור ברנשטיין
יוני 5102
<
שיעור חופשי
16