18 / 40
אביבית מיסטריאל, מנהלת
בית הספר. "הבהרתי למורות
שאני נותנת בהן אמון ויש
להן אוטונומיה, והן אמורות
להעביר את התחושה הזאת
הלאה, לתלמידים". בין שאר השינויים, הכיתות
חולקו לקבוצות של עד 82 תלמידים; נבנתה
מערכת שבה מורה אחת מלמדת את רוב השעות,
כדי להכיר מקרוב את התלמידים; למורות הוקצו
שלוש שעות שבועיות במערכת לפגישה עם
מדריכה ובניית תוכנית הלימודים; חמש שעות
שבועיות הוקצו לחינוך אישי; ונפתח פתח
ללמידה משמעותית אחרת, מחוץ לכיתה.
"אפשרתי למורות להגשים רעיונות כמו
לימוד גיאומטריה באמצעות אוריגמי, או יציאה
לסיורים בתל אביב כדי ללמד על מנהיגים",
אומרת מיסטריאל. "לא צריך תקציב גדול, צריך
בעיקר שינוי פרדיגמה, ויש תוצאות. המורות
מתרעננות והילדים נהנים להגיע לבית הספר.
ההישגים הלימודיים עולים: בהישגי מיצ"ב
האקלים החיצוניים שנערכו בשנה שעברה קיבלנו
דירוג של יותר מ־%59 בכל המדדים".
עוד פרויקט של הארגון שמשקף את רעיון
שיתוף הפעולה הוא רעיון ה"נבחרת". במקום
השיטה הרגילה, שבה כל תלמיד פועל למען
עצמו, הכיתה כולה נהפכת לנבחרת בעלת מטרה
משותפות. לרעיון הנבחרת יש שני עקרונות:
האחד - כולם מורים וכולם תלמידים. השני -
לקבוצה יש מטרה משותפת, רציפה ונמדדת.
"המטרה יכולה להיות חברתית או לימודית",
אומרת רונית כהן, מחנכת כיתה ו' ב"יד מרדכי".
"במשך כל השנה אני מאמנת את הכיתה כנבחרת,
ומטפחת מחויבות להגשמת מטרות ומיצוי
הכישרונות של כל פרט בקבוצה. הם לומדים
איך לעבוד יחד ואיפה החוזקות של כל אחד מהם,
וכנבחרת פועלים להשגת מטרות שונות, תחת
הרעיון של כולם למען אחד ואחד למען כולם".
כך למשל, כשהכיתה שמה לעצמה למטרה
להעלות את הממוצע הכיתתי במקצוע מסוים,
הילדים התחלקו לקבוצות ונפגשו אחר הצהרים
למפגשי למידה. "השיטה הזאת משמעותית מאוד
עבורי ושיפרה את היכולות שלי כמורה", אומרת
כהן. "אחד הדברים שהטרידו אותי כמורה היה
איך אני מעלה את המוטיבציה של הילדים, וכיום
אני מבינה שהכוח טמון בהם. כשהכיתה פועלת
כנבחרת, הכוח שמניע את הקבוצה קדימה הוא
התלמידים עצמם. בעבר אני הייתי הכוח המניע
בכיתה, היום – ממש לא. אני מציגה משימה
והם כבר מתארגנים לבד ומחלקים את העבודה.
"אין ילד בלי תפקיד בכיתה. כל אחד טוב
במשהו, בין אם זה מתמטיקה, אנגלית, יכולת
ארגון או קישוט". כל אחד בכיתה מתקדם
בקצב שלו ומפתח את היכולות שלו, והתוצאה
היא שיפור כללי. כך למשל, הציון הממוצע
בשפה היה בשנה שעברה 56, וכיום הוא 38.
"בכיתה כנבחרת מושג שילוב נכסף", אומרת
כהן, "הישגים גבוהים תוך הנאה, מיצוי עצמי
וערבות הדדית".
מודל הנבחרת משלב הישגיות לימודית
וחינוך חברתי ערכי. "פדגוגיה חברתית" כינה
זאת יעקב הכט, מייסד הארגון, לפני שנתיים,
במפגש של "הסטודיו" (סדרת מפגשי השראה
לקהילות החינוך של “רשת ערי חינוך" ולכלל
הציבור, שהרצאות ממנה זמינות ביוטיוב).
באותו מפגש סיפרה שולי לנדה, מורה מבית
החינוך "גאון הירדן דרכא" בעמק המעיינות,
על החוויה שלה בעבודה לפי מודל הנבחרת.
לנדה סיפרה על כיתת החינוך המיוחד שבה
היא מלמדת עשרה תלמידים משכבת ח' הבעה:
"התלמידים הגיעו אלי בתחילת השנה מהססים,
לא בטוחים בעצמם, לא מאמינים בעצמם...
לא מוכנים לכתוב, חלק לא מוכנים לעשות
מבחנים. לא מוכנים להשמיע את קולם בפני
כולם. מהקבוצה הזאת בניתי במשך חצי שנה,
לאט לאט, את הנבחרת שלנו".
כלי נוסף של הארגון, שפועל בבתי ספר
רבים, הוא מעגלי שיח. בכפר הנוער אלוני יצחק
החלו לקדם חינוך אישי באמצעות מעגלי שיח
השנה, ולדברי מנהלת בית הספר, גלי כהן,
התוצאה ניכרת בשטח. התוכנית החלה לפעול
בכיתות ט' ו־י', ובשנה הבאה תורחב ותופעל
- קורסים אקדמיים ברשת
MOOC
אוניברסיטאות מובילות רבות בעולם מאפשרות כיום להשתתף בקורסים שלהן בשיטת
, קורסים מקוונים רבי משתתפים). בקורסים
Massive Open Online Courses
(
MOOC
האלה משתתפים מיליוני אנשים, אך רק כ־%4 מהנרשמים מסיימים אותם, רובם אקדמאים
או סטודנטים. בפיילוט של "ערי חינוך" בשיתוף משרד החינוך נלמדו ב־51 כיתות ח׳
- ״מבוא לאסטרונומיה״ של האוניברסיטה הפתוחה
MOOC
עד י״ב בישראל קורסי
.
Georgia Institute of Technology
״ של
Control Mobile Robots
האוסטרלית, ו־״
הלימודים התקיימו לפי מודל הנבחרת, בשילוב של אונליין ואופליין: קבוצות פייסבוק
וואטסאפ מחד וקבוצות למידה פיזיות מאידך. בנוסף, נערך גרף תוצאות שבועי, לאורו
השתנתה והותאמה אסטרטגיית הלימוד של הנבחרת. התוצאה - %38 מ־314 תלמידי
התיכון בקורסים, שלמדו בשפה שאינה שפת אימם, סיימו בהצלחה קורס אוניברסיטאי.
יעקב הכט, מייסד
הארגון "ערי חינוך":
"׳פדגוגיה חברתית׳ היא
מודל הכיתה כנבחרת,
שבו כל התלמידים
פועלים יחד להשגת
מטרה משותפת, משלב
הישגיות לימודית
וחינוך חברתי ערכי״
תלמידי "יד מרדכי" בבת ים.
"המורות מתרעננות, התלמידים
נהנים להגיע לבית הספר
וההישגים משתפרים"
יוני 5102
<
שיעור חופשי
18