8 / 40
// מקומי
אקטואליה
בת ים-יפו
בריאות חוצת מגזרים
למרות הפיגוע בקו 04 שאירע באותו יום, 12
בינואר, יצאו תלמידי כיתות ד' בבית הספר "יד
מרדכי" בבת ים לבית הספר הערבי בתל אביב "לב
יפו", ליום ספורט מקרב לבבות. לדברי מנהלת
יד מרדכי, אביבית מיסטראל, אף שהיו הורים
שהביעו חשש מהביקור, רוב התלמידים השתתפו
בו. עימראן אבו חית, מנהל לב יפו, מספר כי
הילדים לא דיברו על הפיגוע. "אוטובוס הדמים לא
מנע מאוטובוס השלום להגיע אלינו", הוא אומר.
יום הספורט היה חלק משרשרת פעילויות
משותפות שתוכננו השנה בין בתי הספר, במטרה
לקדם דו־קיום בין תלמידים. המפגש הקודם
התקיים בבת ים בחנוכה. במפגש ביפו נערכו
כמה משחקים קבוצתיים ומשחק טניס תחרותי.
הפעילות ביום הספורט התקיימה בקבוצות
מעורבות, שמאפשרות גיבוש והיכרות.
"הפעילות מאפשרת לתלמידים משני המגזרים
להכיר זה את זה ולפתח ערכים של סבלנות, קבלת
האחר ורגישות חברתית, תוך ניטרול דעות
קדומות וגזעניות", אומר המפקח על החינוך
הגופני במחוז תל אביב ויוזם הפעילות, רועי
ברקוביץ. "אני מאמין שלספורט יש פוטנציאל
לייצר אינטראקציה חיובית, ובשטח אנחנו אכן
רואים שהילדים מתחברים בקלות והספורט
יוצר שפה משותפת". המטרה היא להמשיך את
הפרויקט במשך שנתיים, ולהפעיל אותו גם
בחטיבה ובתיכון.
"צוותי בתי הספר קיימו פגישות היגוי
מתחילת השנה", מספר אבו חית, "והחלטנו ליצור
ימי ספורט, לבקר במוסדות ציבוריים שקשורים
לספורט, לסייר ביפו תוך דגש על כיבוד שלוש
הדתות ולהקפיד על שתיית מים ותזונה בריאה
במהלך הפעילות". יום השיא בסיום השנה יתקיים
בשיתוף ההורים, שיכינו ביחד, בקבוצות מעורבות,
אוכל בריא וטרי.
אילת
מקבלים את השבת בברכה
בפברואר התקיים בבית הספר "צאלים" באילת,
בניהול גילה גולן פרץ, יום שישי חגיגי. זאת
במסגרת פרויקט "שבת ישראלית", שמובילה
התנועה החברתית־רוחנית "מבראשית", בשיתוף
משרד החינוך וההסתדרות הציונית. סביב שולחן
ערוך ישבו תלמידים והוריהם (כיתות ה'-ו'
בנפרד), והדליקו נרות שבת, קידשו על היין,
בירכו על החלה, שרו שירים ישראליים ושמעו
הסברים על מהות השבת. את האירועים הנחה
והוביל אהרון אקרמן, מנהל הגרעין התורני
"אל עמי" באילת.
"המפגש זימן חוויה נפלאה שכללה זמן
איכות של הילדים והוריהם", אומרת גולן פרץ.
האירוע התקיים לאחר תהליך חינוכי שהתקיים
בכיתות, שבו סיפרו התלמידים על חוויית השבת
הפרטית שלהם, ועסקו בדומה ובשונה בסגנונות
קבלת השבת.
"המפגש עסק בערכי המורשת היהודית בדגש
על ערך המשפחתיות והקהילתיות", מוסיפה גולן
פרץ. "היה כאן מפגש של הורים וילדים, דיאלוג
על ראיית השבת בכל בית, קבלה של כל דרכי
ההסתכלות וחיפוש אחר הדומה והמקרב, ובסופו
של דבר הגענו למסקנה שהשבת מסמלת את
החום, האהבה, הלכידות המשפחתית והקהילה.
כמו בפעילויות אחרות בבית הספר, הבוקר נפתח
במפגש הורים ותלמידים סביב ערך נבחר, כדי
לקרב לבבות ולקדם שיח מלמד ומשמעותי בין
ההורים לילדיהם. היה זה בוקר חינוכי מלא נחת".
נצרת-נצרת עילית
לשאוף אל מעבר לקשת
הקשר בין בתי הספר השכנים "כרמל" ו"קשת"
בנצרת עילית אינו מובן מאליו. קשת הוא בית
ספר לחינוך מיוחד לילדים מכל אזור הצפון,
וכרמל הוא בית ספר רגיל. לפני שנתיים, במסגרת
הנושא "האחר הוא אני", החל להתרקם החיבור
בין שני בתי הספר, שנמצאים באותה שכונה.
הקשר החל בשנת הלימודים הקודמת עם תלמידי
כיתות ה', והמשיך השנה עם אותם ילדים, שכעת
הם בכיתה ו'.
הפעילות נפתחה במפגש היכרות בכרמל,
שכלל משחקי היכרות ומשחק כדורגל. בהמשך
התקיימו פעילויות נוספות כמו הכנת ארוחת בוקר
ישראלית ויום ספורט היתולי. מנהל קשת, יגאל
פייגנבאום, מספר כי "כחלק מתהליך השילוב
אנחנו משלבים תלמידים מכרמל, והמטרה
שלנו היא להחזיר את התלמידים שלנו למערכת
הרגילה. התלמידים שלנו הם תלמידים 'פורצי
גבולות', ובכל הקשרים שאנחנו בונים אנחנו
מנסים לפרוץ אתם דרכים חדשות".
"התחלנו את החיבור בין שני בתי הספר
במינונים קטנים, ולאט לאט הרחבנו את
הפעילות", מספרת מנהלת כרמל, נורית יעקב.
"עבדנו אתם בתחילה על כיבוד האחר, על איך
לדבר בלי לפגוע, והכנו את הקרקע למפגשים".
לדברי יעקב, ההורים לא חששו מהמפגש, מאחר
שבבית הספר יש כיתות חינוך מיוחד, והקהילה
רגילה להכלה וקבלה, גם מול אוכלוסיות נוספות
בעיר. "עם הזמן נוצרו קשרים בין הילדים, הם
נפגשים גם אחר הצהריים, ואנו מעודדים זאת",
היא אומרת.
ירושלים
שאול מחפש אתונות בווטסאפ
בוקר אחד, בשבוע השפה העברית, נכנסה המורה
רחל מילשטיין לשיעור תנ"ך בכיתה ט' בבית
הספר גילה בירושלים, וביקשה מתלמידיה
להשאיר על השולחן רק ספר תנ"ך וטלפון
סלולרי. היא שאלה את התלמידים איך כותבים
"ווטסאפ", קיבלה תשובות מגוונות, ולבסוף
כתבה על הלוח את כותרת השיעור: "האם
הווטסאפ מזיק לשפה העברית?"
בהמשך השיעור חולקו התלמידים לחמש
קבוצות, וכל אחת מהן יצרה שיח ווטסאפ שבו
כל תלמיד ייצג דמות מהסיפור המקראי על
שאול והאתונות (שמואל א' פרק' ט'). השיח בין
התלמידים זרם בשפת הווטסאפ, והצחיק מאוד
את הנוכחים. "הלוא בן ימיני אנוכי מקטני שבטי
ישראל..." תורגם ל"צנוע עאלק"; "הלחם אזל
מכלינו ותשורה אין להביא" תורגם ל"לא נעים
לבוא בידיים ריקות"; "הנה האיש זה יעצור בעמי"
תורגם ל"ה' רואה בך אחלה אחלה גבר"; ו"אל תשם
לבך להם..." תורגם ל"אל תדאג אחי".
"במקום שיעור פרונטלי, השיעור עבר תוך כדי
צחוק, ויצר חוויה מרעננת", מספרת מילשטיין.
"לאחר השיח המקוון הדפסנו את השיחות, ובמשך
כמה שיעורים נוספים עסקנו גם בנושא המקראי
וגם בתרבות הווטסאפ. קראנו מאמר על הנושא
והתלמידים כתבו בעצמם מאמר שבו הביעו את
עמדתם לגבי השימוש בווטסאפ. בהמשך הוכן
לוח קיר גדול ובו שיחות הווטסאפ המשעשעות,
והתלמידים נהנים לקרוא אותן".
"אנחנו כל הזמן מנסים לחדש", מוסיפה
מילשטיין. "בישיבות של צוות המורות למקצועות
ההומניים אנחנו עוסקות הרבה בלמידה משמעותית
ובניסיון לגוון, לצאת מהשגרה ומהלימוד המוכר.
הרעיון להשתמש בכלי האהוב על התלמידים,
הווטסאפ, מצא חן בעיניהם מאוד, והביא לכך
שאת השיעור הזה הם בוודאי לא ישכחו".
קדרון
מחליטים ביחד
כשתמר דוד החלה לנהל את בית הספר היסודי
"בית אור" בקדרון, היא החליטה לקדם פרויקט
של מעגלי שיח כדי להגיע להסכמות בנושא
תקנון הלבוש. התהליך היה מוצלח, התפתח
וכיום מעגלי השיח הם חלק אינטגרלי בשגרת
בית הספר. "נושא הדיאלוג הוא בסיס חשוב
כאן", אומרת דוד. "אנחנו מפתחים מסגרות
מגוונות לקידום תקשורת משותפת, ומעגלי
השיח הם חלק מרכזי ביצירת תקשורת כזאת".
בסוף השנה שעברה הוקמה ועדת היגוי
לפרויקט, והשנה הוא יצא לדרך. פעם בשלושה
שבועות מתכנסת אחת השכבות בבית הספר
למעגלי שיח משותפים עם ההורים והצוות,
בכל פעם בנושא אחר, בהתאם לצרכים ולמצב.
שכבה ד', למשל, עסקה בהוגנות במשחק, מתוך
צורך שעלה בעקבות צפייה של מחנכות בילדים
בהפסקות; שכבה ה' עסקה בצפייה ביקורתית
במדיה; ושכבה ג' עסקה בעידוד הקריאה. לעתים
מתקיימת למידת המשך בכיתות בעקבות תכנים
שעלו במעגלים.
מטרת המעגלים היא לקדם תקשורת בין
הורים, תלמידים וצוות חינוכי, ולחשוף את ההורים
לאינטראקציות ולחוויית הלמידה. קבוצת עמיתים
מקרב התלמידים למדה להנחות את המעגלים,
ולעתים גם ראש המועצה מגיע ומשתתף בשיח.
המעגלים מתכנסים בימי שישי, לאחר עבודת
הכנה פנימית בכיתות ולאחר שליחת הזמנות
מעוצבות להורים.
לרוב המעגל נפתח במליאה, עם פעילות
מיוחדת כמו הרצאה קצרה של אחד ההורים, הצגה,
משחקים שהילדים הכינו או פעילות יוגה. בהמשך
הקבוצה מתחלקת למעגלים, והפעילות מסתיימת
בכיבוד. "אחת ההחלטות שנולדו במעגלי השיח
האלה היא איסור מוחלט של שימוש בטלפונים
ניידים במשך היום", מספרת דוד. "גם המורים לא
משתמשים בטלפונים שלהם ברחבי בית הספר,
אלא רק בחללים סגורים בחדר המורים".
שוהם
קהילה בסימן בריאות
ביום שישי לפני היציאה לחופשת הפסח, קיים בית
הספר "ניצנים" בשוהם, בניהול תמי בן נביא,
את יום הקהילה המסורתי. יום הקהילה מתקיים
בתחילת כל אביב, מתוכנן על ידי ועדה ייעודית
של הורים ומורים ומושתת על התנדבות הצוות
והקהילה. השנה התבסס יום הקהילה על הנושא
"האחר הוא אני - איזה עולם נפלא". המוטו של
האירוע היה "היכן שלא תהיה - אלה חבריך
היוצרים את עולמך, כי כולנו חלק מחברה אחת
ולכולנו חלק בפאזל". בהתאם לייחודיות בית
הספר, המתמקדת בבריאות, רבות מהפעילויות
קשורות בזוויות שונות של הנושא. "חשוב
לנו לייצר סביבה לימודית-חינוכית מקדמת
בריאות כמצב של רווחה פיזית, נפשית, חברתית
וסביבתית", אומרת ענבר פרץ, מרכזת יום
הקהילה, "ואירועים מסוג זה תורמים לכך".
יום הקהילה נפתח בפעילות משותפת של
כל תלמידי בית הספר והוריהם באולם הספורט.
לאחר מכן התקיימו סדנאות, הפעלות והרצאות
שהעבירו הורים ותושבים מהקהילה, בהתאם
"שישי חגיגי" בבית הספר
צאלים, אילת
יוני 5102
<
שיעור חופשי
8