העורכתהראשונה
עוה"ד יהודיתקורן
הביטאוןהראשוןשללשכתעורכיהדיןבמחוזחיפהנקרא"דיןואומר"
והעורך שלו היה נתן וניג ז"ל, מנכ"ל ועד מחוז חיפה. הביטאון הופיע
כפעםבשנה ולי היהבו מדורבשם"סוףפסוקמקומי", שעסקבחידושי
פסיקה. מקוםנכבדבאותו מדוריוחדלפסקי דין המקורייםשלמי שהיה
אזשופטשלוםצעירמעכו, והיוםשופטביתהמשפטהעליוןיצחקעמית.
לאחר פטירתו של נתן וניג, המליצה רביטל בפני יו"ר הועד, עו"ד יוסי
אפק, למנות אותי כעורכת "דין ואומר". בדצמבר 0002 הופק "דין
ואומר" מס' 11, בפורמט חדש ושונה. חברי המערכת הראשונה היו: עו"ד שלמה אבני,
עו"ד עפר אטיאס, השופט בדימוס דוד קציר, עו"ד חנה קציר ועו"ד עופר שגיא. בהמשך
נוספו: ד"ר לימור זר-גוטמן, עו"ד יוסי חכם ועו"ד עפר גוט.
בקשתי שעלשערהביטאון תופיעתמונת"יוסטיציה", אלתהמשפט. התברר, לאכזבתי,
שלגרפיקאית לא הייתה צלמית כזו. באין ברירה, הצעתי
תמונה שצוירה על ידי, בשנים שעוד היה לי זמן לצייר,
ובקשתי שחתימתי תימחק, כדי שלא אחשב חלילה למי
שמנצל במהציבוריתכדי לפרסםאתשמו.
הגרפיקאית החלה לעשות לרישום עיבודים, שמהם
התבקשנו לבחוראחד. התחבטנו בין 4אפשרויות, ואז צץ
לרביטל הרעיון היצירתי, בנוסחאנדי וורהול - להשתמש
בכל הארבעה. כך נולד השער הראשון של "דין ואומר"
בעריכתי.
בסה”כ יצאו בפורמט זה 5 ביטאונים, עד שנת 6002.
המאמריםהמשפטייםשנכללו ב"דין ואומר" זכו לאזכור
בפסיקת בתי המשפט ואף בספרות המשפטית. כיום
מופיעחלקםהגדול באתר "נבו", בסיווג "כתבי עת".
“בדלתייםפתוחות” הראשון יצאלאחרבחירתהשל
חלי בן ארי לראשות ועד המחוז, בספטמבר 3002. הייתי העורכתהראשונה, וחנה
קציר הייתהעורכתהמשנה.
עלות ההפצה של שני ביטאונים היוותה הוצאה כבדה, וכך הוחלט לשלב את “דין
ואומר” אל תוך “בדלתייםפתוחות”, כטור קבוע.
עורכת, מעצבת, כותבת ויועצת
עוה"דמיכלשקד
"אז מה תרצי לעשות כשתשתחררי?" הוא שואל ומביט בי
ממושכות. כפותרגלינו מבצבצותמחוץלמכנסי החאקי המופשלים,
מפלרטטיםעםמימי נמל קיסריההמלטפיםבשקטאתהסלעעליו
אנו ישובים. שני קצינים צעירים בחיל הים, אהבה חדשה, עיניים
נוצצות והרבה חלומות. "אני אהיה עורכת של מגזינים", עניתי
בלי לחשוב. שני עשורים חלפו מאז. הלכתי ללמוד משפטים. הוא
התקדםבצבא. נישאנו, נולדו לנו שלושבנותמדהימות, עבדנו קשה,
בנינו בית וטיפחנו קריירות. הלכנו ובאנו ובעיקר התרוצצנו ולפעמים קצת שכחנו
מעצמנו. ובין לבין פגשנו אנשיםטוביםשהזכירו לנו להגשים על הדרך כמה חלומות.
כך יום אחד פגשתי את יהודית קורן המופלאה, שלא הרפתה ממני עד שהתחלתי
לכתוב. ואת חלי הנהדרת, שביקשה ממני לעצב שער לעיתון ואחר כך לערוך אותו
גרפיתעדשבוקראחד, בביתקפהעלהכרמל, הציעהלי להיותעורכתראשיתוהסכימה
בהתלהבות לתכניותיי להפוך אותו למגזין חיפאי בועט. כך, בלי תכנון וכוונה בכלל,
התגשם לי חלום ילדות אחד קטן. הייתי עורכת של מגזין. והייתה לי הזכות לעבוד
עם צוותמופלאשל אנשיםטובים- יהודית, חנה, טל, ניר, אילן, רביטל ועוד כותבים
שנונים ומוכשרים, שערכו עבורנו מדוריםחודשיים ועזרו לנו להשמיע אתקולכם. אז
תודהעל שנים נפלאות, בהצלחהבהמשך ויוםהולדת05 שמח!
יוםהולדת05-
העיתון חכם, מנוסה
וישלו עוד הרבהמה
לתרום: לכם!
עוה"ד ארניתזוננברג, יו"ר ועדתהעיתון
"בדלתייםפתוחות"
נכנסתי לנעליהן הגדולותשל
העורכותלפניי. "מהאני עושהעם
"הילד הזה", הייתההשאלההשנייה
ששאלתי אתעצמי. הראשונההייתה:
על מהכותביםהפעם?
כל גיליון מתחיל בישיבת מערכת.
סיעור מוחות קטלני. מבקשים
לתת לכל גיליון נושא מרכזי שכל אחד מהכותבים יוכל
להתחבר אליו. תמיד מנסים לחדש, לאתגר ולתת במה
לכל הכותבים.
חברי המערכתמתנדבים-עורכי דין פעילים, עמוסים
באינספור מטלות יומיומיות. אנשיםאיכותייםהשומרים
בכל גיליון על רמה ועניין. תודה לכולכם. בנוסף לחברי
המערכתהכותביםהנוספיםהםאתם!
לאמהשדמיינתם
אתם מדמיינים מערכת עיתון? כזו כמו שרואים
בסרטים? חבריםמתרוצציםסביב מכונותדפוסרוחשות,
המולה, העורך "השמן להחריד" או "הרזה מאוד", צועק
על כולם עםסיגר מעשן בפיו, לרוץ ולהביא כתבות לפני
שהגיליון נסגר, כתב עם משקפיים מגיע לחדר העריכה,
מזיע לאחר מרדף נואש אחרי פסק דין מנחה וחדשני,
לואיס ליין מאתרת את הנבל המקומי שהפר את חוקי
האתיקה ו/או הסיג את גבול המקצוע ו/או עיצבן את
רביטל- מנכל"ית הלשכה (מחק את המיותר). "הכתב"
האיכותי קלארקקנט("סופרמן"), מסיראתחליפתהמגה
חנון שלו בשחור לבן על גג הלשכה, בשד' בן גוריון 6
וקופץ לתוך חליפה צמודה בצבעי כחול ואדום ומציל את
חברי הלשכהבעיקר מעצמם...
אבל במציאות המצב שונה. על חברי המערכת נמנים
אנשים נהדרים שמתאמצים וכותבים, גם בשעות הלילה
המאוחרות, אבל אף אחד מהם אינו "סופרמן" או גיבור
על אחר. כל הכותביםהםמכאן. חברי המערכתהםאתם.
אנשי הצוות נמצאים כאן כדי לתתאת הטון המרכזי או
כדי לאתראתהנושאיםהמענייניםרביםמכם, אבלעיתון
"בדלתייםפתוחות" הואאך ורקהעיתון שלכולנו. לאשל
צד פוליטי אחד, לא של איש אחד, לא של בעלי שררה,
אלאשל כל חבר/הבמחוז חיפה, של כל איששיפוט, איש
מנהלה משפטי וכל מי שמעניין אותו להתעדכן, להיות
שייך ולהביעעמדתו.
ארים כוסית, לעוד 05 גיליונות לפחות ואף ליותר,
בהם יישמעקולכם.
25
בדלתייםפתוחות05אפריל-מאי 4102
