61 / 94
עט
השדה
61
יהודי אתיופיה מציבים מראה לחברה הישראלית ולעולם היהודי. אי-השתלבותם בחברה
משקפת בפני העולם את השלילי בדמותה של ישראל. אינני מאמין שאפשר למחוק את
הדעות הקדומות מקרב כלל החברה הישראלית. כדי שהצעירים שלנו יוכלו לעמוד בקשיים
ובמכשולים הניצבים בפניהם, עליהם להיות בעלי זהות אתנית חזקה וברורה. רק זהות ברורה
תהווה משענת להתמודדות עם הקשיים וצידה לדרך השתלבותם בחברה. ההשתלבות
בחברה הישראלית דורשת מאתנו כוחות נפש רבים, סבלנות רבה ועור של פיל. אך זו היא
הדרך הנכונה להתמודד עם הדברים, תמיד נידרש להוכיח ולהתאמץ יותר מאחרים.
כשבוחנים את ההישגים שקהילה זו הגיעה אליהם (ביחס לנקודת הזינוק שלנו), אפשר לומר
כי עשינו כברת דרך ארוכה והשגנו הישגים אדירים בתחומים רבים ומגוונים. עם זאת, תקרת
הזכוכית עודנה מתנוססת מעלינו, והיא אף איננה שקופה כך שאפשר להביט דרכה אל
השמים הכחולים. לרוב, היא אטומה. עלינו להסירה, לנפצה לרסיסים.
את כוחותיי אני שואב מאותם זיכרונות ילדות מאמי ומסבתי, זכרן לברכה, שעה שהיו עומדות
השכם והערב וידיהן נישאות מעלה בתפילה; מאותם רגעים קסומים של תפילה ולימודי תורה
עם הקייס ממהרי יצחק יאסו, זכרו לברכה; מאותו ערב גורלי של המסע לעבר סודאן בעקבות
אחי פרדה אקלום, ומאותם רגעים עם אמי וניסיונותיה להימנע מחילול השבת למרות הסכנות
שם נמצאים כוחותיי. הם ורק הם נותנים לי את הכוחות להתמודד.
−
שעמדו בפנינו
"אין אדם משוגע כל עוד הוא נמצא בסביבת מגוריו ובארצו"
(מתוך שירו של ירגה דובלה ז"ל, מזמריה הבולטים של אתיופיה).