גוינט ישראל | אדם ועבודה גליון 9 | יוני 2017

40 / 64

סיכום
עד היום, ההתייחסות לחסמים המונעים השתלבות חרדים בתעסוקה נעשתה בידי קובעי מדיניותשהתבוננו
בקהילה מבחוץ, והתיווך התעסוקתי שניתן התייחס למדדים חיצוניים כמו פערי ידע והשכלה. בקורס זה
התאפשרה התייחסות פנים־קהילתית לחסמים תרבותיים וערכיים המעכבים השתלבות בתעסוקה. נפתח
שיח בעניין נקודות לשינוי ונקודות לשימור; נדונה השאלה אילו התנהגויות יוגדרו “חסמים” ויש לכוון
להסרתן, ואילו התנהגויות יוגדרו “ערכיות” וראוי לאמץ שיטות לשמר אותן. נושא נוסף שזכה להתייחסות
הוא אופן ההתמודדות עם תרבות שונה. מלבד בירור פנימי של הערכים שאותם בוחר כל אחד לקחת אתו
ולשמור עליהם בכל מחיר, נדונה גם השאלה אילו עוגנים יסייעו בכך.
חשיבותו של הקורס אינה במתן תשובות לשאלות אלה אלא בהעלאת הנושא למודעות ובמתן כלים
מרחב ביניים להתנסות, לחשיבה ולדיבור. התקיים כאן תהליך עבודה מאומץ, רפלקטיבי ¯ להתמודדות
אך הייתה זו פעולה אקטיבית ולא רק שיתוף. ¯ בעיקרו, בניסיון לתת תשובות אישיות לשאלות של זהות
הדיבור על נושאים רגישים בחלקם אפשר לבנות זהות אחת המחברת בין "האני החרדי" ל"אני העובד", בין
בניית ¯ הבית לעבודה ובין הסטודנט החרדי לעולם העבודה. כאמור, חלק ניכר מהשיח נגע בעצם הדבר
עבור זהות אחת שגם אם לא כולם מכירים את כל חלקיה, בעל הזהות בוחר בה במודע וחש שלם עמה.
הסטודנטים, הקורס היה המרחב הראשון שבו יכלו לדבר בגילוי לב על הדילמות המעסיקות אותם, ועצם
העלאת השיח תרמה לגיבוש הזהות.
אנו מתעתדים לקדם את הקמתה של רשת 2017 נדרשת המשכיות. בשנת¯ פתיחת שיח אינה מספיקה
תעסוקתית לבוגרי אקדמיה חרדים, מתוך רצון להמשיך את הפלטפורמה הקיימת לדיונים מעמיקים
בנושא זהות. כמו כן, הכוונה היא להטמיע את שפת הקורס בכלל התכניות לחרדים, מתוך הבנה שנושא
הזהות הוא חלק אינהרנטי מהשתלבות חרדים בתעסוקה.
מקורות
כניסה: תכנית אב לתעסוקת ַ כניסה לתעסוקה לתעסוקה מ ִּ מ.)2015( )מלאך, ג', כהן, ג' וזייכרמן, ח' (עורכים
ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה. .111 מחקר מדיניות¯ חרדים
40
9 '
גיליון מס
|אדם ועבודה