36 / 64
מהקבוצה שאותה הנחיתי מה מעסיק אותם במפגש עם החרדי העובד, ואלה השאלות שהוטחו בי: "אתם
מדירים את עצמכם מהתעסוקה! אתם לא לומדים לימודי ליבה, איך אתם רוצים להשתלב בעבודה?! ככל
שתשתלבו בתעסוקה, אתם תסגרו לנו את החברות בשבת! למה מגיעה לכם זכות שווה, לא שירתתם
בצה"ל?!"
בעקבות שאלות אלו הגיעו אמירות פוליטיות הקשורות לקיצונים בבית שמש, ליריקות על ילדות תמימות
ולכך שהתורה שוביניסטית וכל החרדים שוביניסטים. עצרתי את הדיון ואמרתי: “ראו כמה אמוציות אני
מעורר מעצם היותי בחדר, עוד לפני שפתחנו בדיון ובטח לפני שהכרתם אותי כפרט ושמעתם מה שיש לי
לומר. מה הסיכוי של גבר חרדי, מוצלח ככל שיהיה, לקבל אצלכם שוויון הזדמנויות בבואו לריאיון עבודה?
מה הסיכוי שתסתכלו עליו מנקודת מבט מקצועית ולא פוליטית?"
הסיפורים הללו אינם נחלתי הבלעדית, הם משותפים לחלק נכבד מבני הקהילה החרדית שיוצאים לעבוד
ולהשתלב בעולם תעסוקה רב־תרבותי. סיפורם דומה לסיפורה של קהילת מהגרים שעוזבים תרבות
אחת ומנסים להתערות בעולם של תרבות שונה; אך לעומת מהגר רגיל, אשר משיל מעצמו את התרבות
הקודמת שלו, רובה של קהילה זו אינו רוצה להשיל מעליו את התרבות הראשונית אלא מעוניין לשמרה
לצד התרבות החדשה. אלא שלמרבה הצער, הניסיון להחזיק "גם וגם" גורם פעמים רבות לכך שהתוצאה
תהיה "לא לכאן ולא לכאן". ברחוב החרדי מרימים גבה וטוענים שציבור זה שונה מדי וכבר אינו חלק
אינטגרלי מהקהילה החרדית. בעולם העבודה השסע בין חרדים לחילונים הקיים בחברה הישראלית מציף
רגשות רבים בכל מפגש בין התרבויות, ושוק העבודה אינו ממהר לקלוט עובדים חרדים.
אל תוך הסדק הרגיש הזה חודרת תכנית "זהות חרדית בעולם תעסוקתי רב־תרבותי" שפותחה בתבת.
במאמר זה נפתח צוהר לשינוי התעסוקתי המתרחש בחברה החרדית, נספר על הצרכים שהובילו להקמתה
1
של תכנית זו, נסקור את האתגרים שאתם מתמודד צוות התכנית ונתאר את העשייה ואת החזון לעתיד.
, ומגמת העלייה נמשכת. נוסף על
50%
עלה לראשונה שיעור הגברים החרדים העובדים מעל
2015
בשנת
כך, יותר ויותר חרדים בוחרים ללמוד מקצוע אקדמי כדי להשתלב בתעסוקה מכניסה, ונתונים מצביעים
חרדים לומדים באקדמיה. עם זאת, ואולי דווקא בשל כך, נוצרת בקהילה החרדית
12,000־
על כך שכ
קוטביות ומקצינות התפישות נגד השתלבות בתעסוקה.
) החוקר את
2015(
מגוון האתגרים הטמונים בהשתלבות חרדים בתעסוקה הוצגו במחקריו של גלעד מלאך
החברה החרדית. הוא חילקם לארבע קטגוריות:
הגברים החרדים לצאת לשוק העבודה;
11 .
חסמי יציאה, קרי קשיים המונעים בעיקר מן
חרדים לרכוש השכלה שתאפשר תעסוקה מכניסה;
2 2 .
חסמי הכשרה, המונעים מגברים ונשים
שילובם של גברים ונשים חרדים במגוון תפקידים בשוק העבודה;
3 3 .
חסמי קליטה, המונעים את
4 4 .
חסמי פריון, קרי חסמים המצמצמים את היקף השכר ושעות העבודה.
חסם היציאה המרכזי של גברים חרדים הוא עזיבת היכל התורה. על פי תפיסת העולם
¯
היציאה
חסמי
הוא ערובה לקיום העולם, והקיום
¯
החרדית, לימוד תורה הוא העיסוק הנעלה ביותר בחייו של הגבר החרדי
הרוחני באמצעות לימוד התורה מאפשר את הקיום הפיזי. לכן, בקהילות רבות עזיבת הכולל נתפסת
מאמר זה עוסק בחסמים של גברים חרדים היוצאים לעבוד, דן בנושאים המטרידים אותם ומציע דרכי התמודדות. לנשים
1
חסמים אחרים המצריכים אופני התמודדות אחרים, ונמשך פיתוח התכנית כדי לתת לחסמים אלה מענה מתאים.
36
9 '
גיליון מס
|
אדם ועבודה