34
תשע"ד יולי 4102
המשך מעמ' 03
עצמה כל הזמן זה גם מתיש לפעמים זה גם
קשה,אבלזההדברהראשוןשבולטליבחברה
הישראלית. הייתי בשבעה של אורי אליצור
עיתונאי איש ימין, אדם חכם, מבריק ומאוד
מאוד אהבתי אותו והיה לנו דיאלוג מאוד
מיוחד לי ולאורי, וכשבאתי לשבעה אישתו
אמרה לי: "יעל את יודעת זה לא מפתיע
אותי שאת פה, עם כל כמה שאת נתפסת
כעיתונאיתחילוניתמהתקשורת", שלפעמים
קוראים לה התקשורת השמאלנית, כי אורי
היה בו משהו. הייתה לו היכולת לנהל דיאלוג
וזה גם משהו שלקחתי איתי הביתה משם.
כלומר, העובדה הזאת שיש את החיבורים
ואפשר לקיים את החיבורים האלה ואפשר
שהקשר האישי והיכולת ללמוד אחד מהשני
תגבר על המחלוקת ועל התהום שלפעמים
יש בינינו.
מהצד השני הדבר שמטריד אותי בחברה
הישראלית יותר מכל דבר אחר, זה אובדן
הסולידריות. זאת העובדה שתהליכים
שעברנו פה בשנים האחרונות גרמו לזה
שמצד אחד, נכון זאת חברה יותר חופשית
והמשק הוא יותר חופשי ויש יותר
אפשרויות, אולי, יותר להתעשר ולהצליח
במובן הכלכלי. אבל התוצאה היא שנפערו
פערים כל-כך אדירים בין מי שיש להם
ולבין מי שאין להם שזה לא דומה לחברה
שהייתי רוצה לראות פה אבל אני לא יודעת
להגיד איך ומה הדרך הנכונה לתקן את זה.
אני יודעת להגיד שהדבר שהכי מטריד
אותי היום בחברה שלנו זה הפער הזה. זה
הפער לא רק בין עשירים ועניים אלא גם
בין אנשים שיש להם את היכולת להשפיע
לבין אנשים שהם נטולי קול והם מוחלשים
מושתקים. הם נשארים בצד הדרך והיכולת
שלהם להשפיע, להישמע, להתבטא ולשנות
היא כלש: כך קטנה. זה לא רק כסף. זה לא
רק המשכורות המטורפות של הבכירים
במשק שלנו. גם לזה אין הצדקה ואין הסבר,
זאת העובדה שיש קבוצות שלמות, שבאמת
נשארות בצד הדרך וזו בעיני הבעיה הכי
גדולה שלנו היום במדינה.
ש: וזה מוביל אותי לשאלה הבאה, הפערים
האלה בחברה ולצערי איני רואה את הדרך
לצמצם אותם, אבל השאלה היא: האם
אי אפשר, דווקא באמצעותך ובאמצעות
אנשים שכמותך ישנם עוד כמה שחושבים
כמוך בצמרת של התקשורת הישראלית,
אולי ביחד תיצרו איזה לובי תקשורתי
כזה או אחר לנסות ולהוביל איזה מהלך
לצמצום הפערים בחברה?.
אני חושבת שזה קרה מעצמו,
אילנה דיין:
אני חושבת ששוב, אם חוזרים לצד החדשות
הטובות, תראה את התהליך של דה מרקר
הצליח להוביל במלחמה בריכוזיות של
הטייקונים, תראה את מה שקרה שבזמן
המחאה החברתית איך גם המיינסטרים
של התקשורת הישראלית התגייסו לעניין.
המיינסטרים זה חדשות ערוץ 2 וידיעות
אחרונות. הם נרתמו לגל הזה הם סיקרו
את המחאה החברתית באופן שהיה ברור
שהתקשורת נותנת רוח גבית למה שקורה
ברחוב ברוטשילד ובמקומות אחרים.
החדשות הרעות הן שהשינוי היה רק ברמת
השיח זאת אומרת, היום מנכ"לית בנק
לאומי כשהיא מתראיינת אצלי היא יודעת
שיש דברים שלא יעברו. היא הבינה שיש
הסדרי חוב שהיא לא יכולה לעשות. אבל
אתה שואל אותי, אם בפועל אנחנו הצלחנו
לשנות, לזעזע את מוקדי הכוח, לפורר את
הפירמידות? אני לא בטוחה שעד הסוף
הצלחנו. אני חושבת שהשיח כן השתנה.
עובדה שהיום גם המנהיגים וגם בעלי ההון
יודעים שיש מסרים שלא יכולים לעבור ויש
דברים שהציבור כבר לא מוכן לשאת. אבל
בשביל לשנות את זה בפועל בסוף בסוף על
מה אנחנו מדברים על הפערים הכלכלים
או איך אנחנו מביאים למצב שאדם עובד
לא יהיה אדם עני. אם אתה שואל אותי
איך אומרים את זה במשפט אחד זה. איך
מביאים למצב שאדם עובד לא יהיה אדם
עני?! ואני רואה פה את יאיר לפיד בשער
של הגיליונות של מגזין הארגון שלכם
ובסוף השאלה הזאת מתגלגלת לפתחם
של הפוליטיקאים של מקבלי ההחלטות
לא של התקשורת. התקשורת צריכה לסקר,
התקשורת צריכה לברר, התקשורת צריכה
להדביק את הפוליטיקאים אם הגב אל
הקיר ולשאול מה עשית השנה בתפקיד?,
ומה יקרה בשנה הבאה? ומה אם הצעת
החוק הזאת להגבלת שכר הבכירים? ולמה
רק במידה כל-כך קטנה והאם באמת
הדבר הזה עם המע"מ על דירות האם זה
באמת מה שיוזיל את מחירי הדיור? ומתי
נראה שזוג צעיר יכול לקנות דירה בפחות
002 משכורות חודשיות? אז בסוף זה בידי
מקבלי ההחלטות. אנחנו, התקשורת, לא
יכולים לחוקק ואנחנו לא יכולים להוביל
רפורמות בשוק הדיור, אנחנו כן צריכים
להמשיך לשאול את השאלות ולא להרפות.
ש: בואי נחזור קצת לסוג העבודה שלך
שהיא ודאי מרתקת מאוד. האם את יכולה
לספר לנו על סדר היום שלך? כיצד את
מסתדרת גם אם עבודה תובענית שכזאת
וגם עם משפחה - בעל ושלושה ילדים,
איך זה הולך יחד?
אני יכולה לספר לך שכשהייתי
אילנה דיין:
לפני כמה שנים בפקיסטן בשביל לעשות
כתבה על החיסול של בן לאדן אז אלף,
כשאתה שואל איך זה מסתדר עם משפחה,
השאלה היחידה שהבעל שלי שאל אותי, זה
אם ביטוח החיים בתוקף... שלפחות שנדע
שאנחנו מסודרים אם קורה משהו.
אבל מעבר לזה, אני זוכרת כשהגעתי היה
לי שם מפיק מקומי, שעבד איתי, שלא ידע
שאני ישראלית. מבחינתו הייתי עיתונאית
ארגנטינאית שבאה לעשות כתבה על
אנחנו חייבים לשמר את
מידת הרעב והסקרנות וגם
המחץ והנחישות להגיע
למטרה ויש מספיק בעלי
אינטרס שרוצים למנוע
מאיתנו להגיע להם, לכן
אנחנו כן צריכים להיות
הרבה פעמים גם כן מאוד
נחושים ומאוד אפקטיביים
ואז זה עלול לצאת החוצה
כאילו זה נעשה עם קצף
על השפתיים
יש לי חברה טובה
כששנינו מדברות בקודים
על סדר העדיפויות
בחיים אנחנו אומרות
"שמריאנו יכנס קודם".
זה סדר העדיפויות
המשך בעמ' הבא
דיין עם מפקד הכוחות המיוחדים של
ארה"ב באפגניסטן